הנאשם דונלד טראמפ עוד לא נאשם בכלום. כרגע רק גל חשדות מרחף מעליו, וחקירה מתמשכת. בסוף השבוע שעבר התברר שהיועץ לביטחון לאומי לשעבר שלו מתכוון לשתף פעולה עם החוקרים בתמורה להפחתה בגיליון האישומים שלו. מן הסתם, יש לו מה לספר. מן הסתם, מה שיש לו לספר מצדיק, מבחינת החוקרים, הפחתה בגיליון אישום של נאשם עסיסי למדי – גנרל, יועץ בכיר לנשיא, לא דג רקק. מה יש למייקל פלין לספר? מעליו רק ממונה אחד, הנשיא עצמו, כך שייתכן בהחלט שיש לו מה לספר על הנשיא. או, לפי כמה פרסומים וחצאי שמועות, על יועצו הבכיר של הנשיא שהוא גם חתנו, ג’ארד קושנר.
כך או כך, נשאלת השאלה במה יואשמו. כלומר, נניח שהחוקרים יגלו שאכן היו קשרים בין הקמפיין של טראמפ לבין אנשי קשר רוסים כאלה או אחרים. ונניח שיתברר שאפילו נרמז שחומר מפליל על הילרי קלינטון, יריבתו של טראמפ, מצוי ברשות הרוסים, ושהם מוכנים לדווח עליו או לפרסם אותו. האם מדובר בעבירה?
שלא לדבר על אפשרות אחרת: שטראמפ, לאחר שנבחר, קיים מגעים עם בכירים המקורבים לקרמלין. למעשה, בזה כבר אין ממש ספק. טראמפ אכן קיים מגעים עם בכירים המקורבים לקרמלין. ומה בכך? האם אין זו זכותו, אולי גם חובתו של נשיא נבחר, לגשש את דרכו לקראת התוויית מדיניות חוץ שנוגעת, בין השאר, ליחסיה העתידיים של ארצות הברית עם רוסיה?
קו ההגנה של טראמפ יישען בלי ספק גם על הטענות האלה, והן אינן מבוטלות. האם היה “תיאום” עם הרוסים? עורכי הדין של הנשיא אמרו לג’פרי טובין, שהרחיב על החקירה במאמר ארוך ב”ניו יורקר”, שאין בחוק הפדרלי עבירה פלילית ושמה “תיאום”. מותר לכל אדם לתאם. מותר גם למתמודד על תפקיד הנשיא לתאם. זה אולי לא נראה יפה. זה ודאי יצית זעם, וסיבוב נוסף של טענות על כך שטראמפ נקט טקטיקה מלוכלכת כדי לנצח את קלינטון בבחירות. אבל זה לא מסתכם לכדי כתב אישום.
אפקט הלחץ
ומצד שני, יש חקירה, והיא ודאי חותרת לבדוק אם נעברו עבירות. אם תיאום אינו עבירה, צריכים להיות דברים אחרים. לדוגמה, האם נחקרים שיקרו לחוקריהם. זו תמיד שאלה מעניינת, שהרי רבים מהנחקרים, המואשמים והמורשעים עברו את העבירה העיקרית שלהם בכך ששיקרו לחוקרים (ראו לדוגמה: ביל קלינטון בחקירת יחסיו עם מוניקה לוינסקי). וכמובן, יש משהו לא בדיוק אלגנטי בחקירה שסופה האשמה בשקר בחקירה – שקר שלא היה אם לא הייתה נפתחת חקירה שהסתכמה בכלום חוץ מאשר בשקר. זה לא משנה: אם יוכח שעדים שיקרו תחת שבועה, כפי שברור שהיועץ פלין עשה, יהיה בסיס לכתב אישום.
אבל זה לא הדבר היחיד שהחוקרים מחפשים. הם מחפשים אם נעברו עבירות על חוק הלובי. כלומר, האם היו מי שקיבלו כסף או טובות הנאה אחרות מממשלות זרות שאת האינטרסים שלהן קידמו, בלי שנרשמו באופן רשמי כלוביסטים – כפי שמחייב החוק האמריקאי (זה החוק שהוזכר לא פעם גם בישראל, כאשר התנהל ויכוח על מימון של עמותות שמאל בידי ממשלות אירופיות). שניים מבכירי הקמפיין של טראמפ לשעבר כבר מואשמים בעבירה שזה מוקדה. הם עבדו למען ממשלת אוקראינה בלי להירשם כסוכנים זרים, ועל הדרך גם הלבינו כספים (לפי כתב האישום) וגם, כמקובל, שיקרו לחוקריהם.
החקירה נגד הבכירים לשעבר הללו חשובה, אבל לא נוגעת לטראמפ. הם עבדו אצל האוקראינים, אבל לא בשמו של הנשיא. לפחות לא על לפי הידוע לנו כעת. אבל ברור שזה אחד הדברים שהחוקרים מחפשים – האם מישהו עבד עבור ממשלה זרה בשמו של טראמפ. הגשת כתבי אישום נגד בכירים לשעבר במטהו נועדה מן הסתם לעשות צדק, אבל לא פחות מזה להפעיל לחץ על נחקרים פוטנציאליים. אולי גם הבכירים הללו, כמו פלין, יחליטו ברגע מסוים שמוטב להם לסגור עסקה עם התובע, למכור לו מידע עסיסי על הנשיא וחצרו, בתמורה להפחתה בכתבי האישום החמורים מאוד התלויים ועומדים נגדם – שעלולים לשלוח אותם לכלא לשנים ארוכות למדי. החקירה של התובע המיוחד רוברט מולר מסועפת, חשאית. זו חקירה שרוב הציבור כבר איבד מזמן את היכולת לעקוב אחר פרטיה.
מי נפגש עם מי – זה חשוב. מתי נפגש – לפני הבחירות או אחריהן – גם זה חשוב. מה נאמר בפגישה, על ידי מי ולשם מה – גם זה חשוב. מה דווח לנשיא ומה לא דווח – זה ודאי חשוב. האם היו לפגישות תוצאות או שהן היו חד־פעמיות ומבוזבזות – זה חשוב. מולר בודק, בין השאר, האם נעברו עבירות בידיעתו של טראמפ או בידיעת אנשיו, בפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית ולמחשבו האישי של מנהל הקמפיין של קלינטון. מהמחשבים האלה נשלפו מיילים מביכים ששירתו את טראמפ במסע הבחירות שלו. הפריצה למחשבים ודאי הייתה לא חוקית. האם טראמפ ידע עליה מראש? האם הבטיח תמורה כזאת או אחרת למי שפרץ למחשבים וגנב מהם את המידע? אם כן, מדובר, אולי, במסחר בסחורה גנובה.
יש לא מעט שאלות חוקיות שנוגעות גם לפרסומם של המיילים האלה. האם ויקיליקס, שאתרו זכה בסקופ המהדהד, הוא כלי תקשורת, ועל כן חלות עליו הגנות המוקנות לכלי תקשורת – או שמא מדובר בסוכנות זרה ועוינת לארצות הברית, ועל כן כל תיאום איתו הוא כשלעצמו מעשה שיכול להיחשב לפלילי? לא נעים לומר, אבל בשאלת ויקיליקס התשובה המשפטית נוטה להתכופף על פי צרכים אידיאולוגיים. כאשר האתר מפרסם מידע מפליל ומביך על אמריקאים שמרנים, הליברלים נחלצים להגן עליו כאביר של חופש ביטוי. כאשר הוא מפרסם מידע מביך ומפליל על אמריקאים ליברלים, השמרנים נחלצים להזכיר שמדובר בשירות חשוב של אתר החושף אמיתות אפלות לאור השמש.
הוכחה חדה
ייתכן שעוד מעט מוקדם לעסוק בהרחבה במנעד המלא של האפשרויות המשפטיות העומדות בפני מולר, בהתחשב בכך שהחקירה נמשכת, ומסקנותיה עוד רחוקות מלהיוודע. אבל ויקיליקס ומעמדו יהיו שאלה משנית לעומת הנשיא ומעמדו, אם וכאשר יתברר שנעברו על ידו עבירות. עד כה, אין תקדים להעמדה לדין פלילי של נשיא מכהן. לא ברור אם יכול להיות תקדים כזה – כלומר, האם בית המשפט העליון יאשר להעמיד לדין את הנשיא, או שמא יקבע שאין זה בסמכותו של התובע. במקרה כזה – ואולי בכל מקרה – יצטרך התובע ללכת בנתיב שבו הלכו כמה מקודמיו: נתיב פוליטי של ניסיון לשכנע את הקונגרס להפליל את הנשיא בהליך של הדחה.
סוג העבירות שיתגלו בחקירה יקבע מן הסתם אם יש היתכנות לנתיב כזה. טראמפ הוא נשיא רפובליקני, והקונגרס על שני בתיו נשלט על ידי רוב רפובליקני. כדי שרוב כזה יחליט להדיח נשיא, צריכה להיות מונחת לפניו הוכחה חדה וברורה לעבירה שאי אפשר להגן עליה. כך יקרה, אולי, אם מולר יצליח להוכיח שטראמפ ניסה לשבש חקירה, לטייח, להשפיע על גורמי מקצוע לוותר על חשיפת האמת. בעצם, זו אולי משימתו העיקרית של מולר, שמונה לתפקידו כחוקר מיד לאחר פיטוריו של ג’יימס קומי מראשות האף־בי־איי, סוכנות החקירות הפדרלית.
גרסתו של קומי נמסרה לציבור: הוא טוען שטראמפ ניסה לגרום לו לבטל את החקירה הנוגעת למעורבות הרוסים בבחירות, ומשהתברר לו שקומי אינו מציית - פיטר אותו מתפקידו. הנשיא מכחיש את התיאור הזה ומציג תיאוריה אלטרנטיבית המסבירה את הפיטורים: התברר לו שקומי ניהל את חקירת המיילים של קלינטון באופן רשלני ובלתי הולם. מולר אמור לברר, אם יש בכלל דרך לברר, מה עבר בראשו של הנשיא, איזה מהנרטיבים קולע למציאות.
אם יאמין לקומי, ויצליח להוכיח את גרסתו, יוכל להאשים את הנשיא באשמה חמורה של שיבוש חקירה. לא החקירה של מולר – החקירה של קומי. וכמובן, במקרה כזה תישאל השאלה מדוע היה דחוף לנשיא לשבש את החקירה. האם רק משום שהטילה צל פוליטי על ימיה הראשונים של כהונתו, כפי שקומי אומר שהנשיא אמר לו, או אולי משום שהחקירה הזאת הייתה חושפת את עומק קשריו של טראמפ עם ממשלת רוסיה והעומד בראשה.