לאחר שנדמה היה שהקרב על מינוי שופטת לבית המשפט העליון יהיה הקלף החזק שבאמצעותו יזכה טראמפ ליתרון משמעותי במירוץ לבחירות, מסתבר כעת שהפתעת אוקטובר המסורתית היא האבחון של טראמפ ורעייתו כחיוביים לנגיף הקורונה. בתחילה דווח על סימפטומים קלים ולאחר מכן דווח כי הנשיא אושפז להשגחה בבית החולים.
קשה להפריז בהשלכות של מחלתו של נשיא ארה"ב והגברת הראשונה. טראמפ אשר זלזל רבות בהיקף המחלה, חומרתה וחמור מכך, זלזל באופן מופגן בעקרונות הריחוק החברתי והחשיבות שבעטיית מסיכה, זוכה כעת לשלם את מחיר הזלזול המופגן במומחים הרפואיים.
אין להקל ראש באחריות העצומה של הנשיא להפצת מסרים לפיה המחלה אינה מסוכנת, בהעדר אחריות מינימאלית מצד צוות הבית הלבן וטראמפ באופן אישי לקיום כללי הריחוק החברתי . מעל לכל, יש לזכור כי רק בשבוע שעבר בדיבייט הנשיאותי מול קהל עצום של 80 מיליוני אמריקאים התבדח טראמפ על חשבונות של ג'ו ביידן על כך שביידן עוטה מסיכה ענקית בכל הזדמנות, לעתים גם כאשר אין בכך צורך. כל זאת, כאשר בקהל יושבים בני משפחת ביידן אשר הקפידו כולם ככולם לעטות מסיכות, ישבו בני משפחת טראמפ ללא מסיכות, באופן מופגן ומתריס.
באופן שאינו מפתיע גם לאחר שהעוזרת של טראמפ, הופ היקס, אובחנה כחיובית לנגיף נמנעו טראמפ וצוותו להיכנס לבידוד מיידי. במקום זאת, נסע טראמפ לאירוע התרמה ופגש מאות אמריקאים. כפי שעולה כעת מהבדיקה האפידמולוגית שערכו בבית הלבן, עולה כי באופן שאינו מפתיע, אירוע הצגת מועמדותה של השופטת איימי קוני בארט על מדשאות הבית הלבן היה אירוע הפצה המוני של הנגיף, שממנו נדבק טראמפ, רעייתו ומספר בכירים נוספים. האירוע נערך על מדשאות הבית הלבן ללא מסיכות וללא הקפדה על כללי הריחוק החברתי.
שעון החול לקראת הבחירות מתקתק. טראמפ אובחן כחיובי לנגיף 32 יום לפני יום הבחירות, כאשר שני מיליון אמריקאים כבר הצביעו ו-13 יום לפני מועד הדיבייט הבא מול ג'ו ביידן, שכעת ספק רב אם אכן יתקיים. אין ספק שמחלתו של טראמפ מהווה אתגר גדול לנשיא ארה"ב.
אחת השאלות המעניינות כעת היא כיצד הציבור האמריקאי יקבל את מחלתו של טראמפ. מצד אחד, ייתכן וטראמפ יזכה לאהדה וסימפטיה סביב מחלתו. הציוץ אודות מחלתו זכה למספר הלייקים הגדול ביותר מאז טראמפ החל לצייץ כנשיא. במידה ויבריא במהרה, הוא עשוי למצוא קהל אוהד להתמודדות "הלוחמנית" שלו במחלה. מצד שני, מחלתו של טראמפ מסמלת יותר מכל את חולשתו בטיפול במחלה ועלולה מבחינתו להיות הקש ששובר את גב הגמל, הקץ לסבלנות הציבור האמריקאי לזלזול העמוק שלו במחלה, אם לא בהכחשתה הגורפת באופן שיסמל יותר מכל את הכישלון הקולוסאלי שלו בטיפול במחלה.