הסכם השלום עם סודן נחתם רשמית: סודן הודיעה היום (רביעי) כי חתמה באופן רשמי על "הסכמי אברהם" עם ארה"ב, במסגרתם תקודם נורמליזציה בין ישראל לכל החברות בהסכם כולל סודן. הסכמים פרטניים מול ישראל ייחתמו בהמשך. כזכור, סודן הסכימה לנרמל את יחסיה עם ישראל בתמורה להוצאתה מרשימת המדינות תומכות הטרור של משרד החוץ האמריקאי.
בהצהרה שיצאה מטעם ראש ממשלת סודן נאמר כי שר המשפטים הסודני חתם היום על ההסכם עם שר האוצר האמריקני סטיבן מנוצ'ין במהלך ביקורו בבירה חרטום. בנוסף, השניים סיכמו להסדיר את החוב של מדינת אפריקה לבנק העולמי, צעד מרכזי לקראת ההתאוששות הכלכלית של סודן.
שגריר ארה"ב בישראל דייוויד פרידמן בירך על חתימת ההסכם וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "רוצה לברך את הנשיא אל בורהאן ואת ראש הממשלה חמדוק על חתימתם ההיסטורית על "הסכמי אברהם". חזונו של הנשיא טראמפ ומסירות צוותו לקידום ההסכמים יחזקו את השלום והיציבות במזרח התיכון".
Welcome Sudan! I would like to congratulate President Al Burhan and PM Hamdok on their historical signing of the #AbrahamAccords.
— David M. Friedman (@USAmbIsrael) January 6, 2021
President Trump's vision and the devotion of his team to promote the accords will strengthen peace & stability in the Middle East. Peace, שלום, سلام
כאמור, לפני כחודשיים הודיע נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ על תחילת תהליך הנורמליזציה בין ישראל לסודן, בתום שיחה טלפונית שנערכה עם ראש הממשלה נתניהו, יו"ר מועצת הריבונות הזמנית של סודאן בורהאן וראש הממשלה עבדאללה חמדוק. בתום השיחה הסכימו הארבעה על תחילת תהליך נורמליזציה בין ישראל לסודאן והכריזו על כך בהצהרה משותפת.
נתניהו פרסם לאחר מכן סרטון בו התייחס להסכם נרמול היחסים, אותו הגדיר כ"פריצת דרך דרמטית לשלום". בהמשך דבריו אמר רה"מ כי "עוד מדינה ערבית מצטרפת למעגל השלום. היום חרטום אומרת כן לשלום עם ישראל, כן להכרה בישראל. זהו עידן חדש. מהפך אדיר. איזו התרגשות". נתניהו ציין את ועידת חרטום שהתקיימה בשנת 1967, בה הוחלט לא לפתוח במשא ומתן עם ישראל או לתת יד לשלום, והודה לנשיא טראמפ, ליו"ר מועצת הריבונות של סודן ולראש ממשלתה.
מועצת הריבונות של סודן אישרה כי טראמפ חתם רשמית על צו המסיר אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור. "הממשלה החדשה בסודאן עושה התקדמות נהדרת, והיא הסכימה לשלם 335 מיליון דולרים לקורבנות טרור אמריקאים ובני משפחותיהם. ברקע שהכספים יעברו, אני אסיר את סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור. מדובר בצדק עבור האמריקאים וצעד גדול עבור סודאן", כתב טראמפ בחשבון הטוויטר שלו.
עו"ד יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית אמר ל"מעריב" לאחר ההודעה על ההסכם: "עד היום, ישראל החילה מדיניות של "אי הרחקה" לסודאן כיוון שלא ניתן היה להחזיר לשם מסתננים בכפייה בהיעדר יחסים דיפלומטיים. למרות זאת, בפועל, לאורך השנים שבו מרצון למעלה מ-5,000 מסתננים מסודאן, כולל כאלו שמוצאם מדרפור. מזה למעלה מעשור, הסכסוך שם מתנהל בעצימות נמוכה ובשנים האחרונות פרסמנו כי מספר משמעותי של מדינות משיבות גם כן את יוצאי דרפור לסודאן".
עוד הוא אמר: "ההסכם סולל את הדרך להשבת מרביתם המכריע של למעלה מ-6,000 סודנים השוהים כיום בישראל, כולל יוצאי אזורים כמו דרפור ודרום קרדופן ואפילו כאלו שכבר קיבלו מעמד הומניטארי זמני, למעט מתנגדי משטר בולטים במיוחד, ואנו מקווים כי הממשלה אכן תפעל כדי לקדם החזרה כזו בהקדם האפשרי".
אבי גרנות - לשעבר שגריר ישראל באתיופיה וראש אגף אפריקה במשרד החוץ, וכיום חבר הנהלת לשכת המסחר ישראל אפריקה, אמר על הצטרפות סודן להסכמי אברהם היום: "להצטרפות סודן להסכם המסגרת של הסכמי אברהם, חשיבות אסטרטגית-מדינית עצומה עבור ישראל. במשך שנים רבות שימשה חארטום כמרכז לחתרנות האיראנית בכל יבשת אפריקה. בסודן יוצר נשק איראני לשימוש החמאס ונמל פורט סעיד שימש את הספינות האיראניות להברחת נשק לחבל עזה. ניסיון ההתנקשות בנשיא מצרים חוסני מובראק בעת הגעתו לכנס האיחוד האפריקאי באדיס אבבה ב- 1995, בוצע על ידי מחבלים שהגיעו מחארטום.
"השינוי בהתנהלות המשטר בסודן חל ב-2016, כאשר בלחץ בינ״ל ובעיקר לחץ סעודי והתחייבות סעודית להזרמת כספים לכלכלה הכושלת של סודן, החליט נשיאה דאז, הגנרל עומר אל בשיר, לנתק יחסיו עם איראן ולסלק את הנוכחות האיראנית מארצו. אל בשיר ביקש לקבל הכרה אמריקאית במעשיו על ידי הפחתת החוב הענק של סודן ואף עצירת ההליכים המשפטיים נגדו בבית הדין הבינ״ל בהאג. הממשל האמריקני תחת הנשיא אובמה לא היה מוכן לקבל את הדרישות הסודניות והתייחס לסודן כמדינה טוטאליטרית המפרה זכויות אדם.
"השינוי חל, שוב בלחץ סעודי, כאשר ממשל הנשיא טראמפ הבין את המשמעות האסטרטגית של סודן הן במאבק מול איראן והן בגלל מיקומה הגיאוגרפי, לאורך הנתיב הדרומי היחיד של ישראל לאפריקה ולמזרח הרחוק והסכים לדון עם המשטר הנוכחי בחארטום בנושאים הכספיים והכלכליים".