"עונת" פרסי הנובל החלה היום (שני) באופן רשמי, כאשר הפרס הראשון שחולק הוא פרס הנובל לרפואה. הפרס ניתן לחוקר האמריקאי דיוויד ג'וליוס ולחוקר הלבנוני ארדם פטפורטיאן, על גילוי קולטני מגע וטמפרטורה.
התגליות של הזוכים מאפשרות לנו להבין כיצד חום, קור וכוח מכני יכולים לגרום לדחפים העצביים המאפשרים לנו להסתגל לעולם סביבנו. יוליוס החל לחקור את החומר קפסאיצין ובמהלך עבודתו בדק מאות חלקיקי DNA הקשורים לפעולתו של החומר. הוא זיהה את הקולטן לחומר שנקרא trip V1 ומהווה מעין "תעלה" המעבירה יונים. זהו חיישן בקצות העצבים של העור המגיב לחום. כשהתעלה נפתחת באמצעות הקולטן, מגיב גוף האדם לחום ומפרש אותו ככאב.
פטפורטיאן השתמש בתאים רגישים ללחץ כדי לגלות סוג חדש של חיישנים המגיבים לגירויים מכניים בעור ובאיברים הפנימיים. הוא גילה את מנגנון המגע בגוף, לאחר שבמהלך המחקר בדק 72 גנים וגילה ששניים מהם, PIEZ01 ו-PIEZ02 - אחראים למגע ולתחושה.
המועמדים המובילים לזכייה היו שני פרופסורים מאוניברסיטת פנסילבניה - קטליו קאריקו ההונגרית ודרו וייסמן האמריקאי, אשר נחשבים לחלוצי טכנולוגיית חיסון ה-mRNA, אשר עלייה מבוסס החיסון נגד נגיף הקורונה.
למעשה, מחקרם של השניים שפורסם כבר בשנת 2005 היה הבסיס עבור פיתוח החיסונים של חברות פייזר ומודרנה. הטכנולוגיה אותה פיתחו השניים אף הראתה תוצאות טובות במחקרים על התמודדות עם מחלות אחרות. אולריקה ביורקסטן, ראש מדור המדעים ברדיו הציבורי בשוודיה, בה מחולק הפרס, אמרה כי "זו תהיה טעות של ועדת הנובל לא לתת השנה את הפרס למי שעזרו לפתח את החיסון נגד קורונה. ביורקסטן אף ציינה כי העבודה של השניים עשויה להיות ראויה גם לפרס הנול בכימיה שיחולק בעוד יומיים.
מועמדים נוספים לפרס הנובל ברפואה היו חוקרים שגילו פריצות דרך לטיפול בסרטן השד, גישות חדשות לטיפולים ראומטולוגיים וחוקרים שביצעו מחקר על הידבקות תאים במחלות ועמידות לאנטיביוטיקה.
פרס נובל, הקרוי על שמו של אלפרד נובל השוודי, אשר מזוהה כממציא הדינמיט, מחולק בכל שנה, כאשר אירועי השיא מתקיימים ביום מותו של נובל - ה-10 באוקטובר. נובל עצמו היה יוזם הפרס והאיש שהקים את "קרן נובל", אשר עד היום אחראית על חלוקת הפרס עבור מי "שהביא את התועלת הגדולה ביותר לאנושות". הפרסים המחולקים בכל שנה הם: פרסי נובל ברפואה, כימיה, פיזיקה, פיזיולוגיה, ספרות, כלכלה ופרס נובל לשלום.