אומרים ש"אין עשן בלי אש", אבל מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת טורונטו בקנדה, קורא תיגר על קביעה זו, או לכל הפחות מאפשר לגלות עשן במקומות שבהם הוא היה נסתר עד כה.
במאמר שהתפרסם אתמול (שני) בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים" (PNAS) מציג צוות החוקרים בהובלת ד"ר פיליפה נטליו שיטה חדשנית לזיהוי עקבות אש באתרים ארכיאולוגיים ללא צורך בראיות חזותיות, כגון שינויי צבע של עצמות וכלי צור או שרידים של אפר ופחם.
באמצעות השיטה, המבוססת על בינה מלאכותית, חשפו המדענים במחצבת עברון בגליל המערבי ראיות נדירות לשימוש באש כבר לפני 800 אלף עד מיליון שנה – מהעדויות המוקדמות ביותר בעולם כולו. ממצאים אלה פותחים דלת לגילויים חדשים בשדה הארכיאולוגיה ועשויים להוות אבן דרך חשובה בהבנת ההתפתחות האנושית. הארכיאולוגים משערים שהאדם הקדמון ניצל אש לראשונה לפני כמיליון שנה.
לפי תיאוריה הקרויה "השערת הבישול", השימוש באש מהווה גורם מכריע באבולוציה שלנו: האש לא רק אִפשרה לאבות אבותינו לשמור על חום גופם באקלים צונן, להרחיק טורפים ולפתח טכנולוגיות חדשות, אלא גם סיפקה להם את היכולת לבשל. אוכל מבושל הגביר את הערך התזונתי של המזון, סייע בעיכול חלבונים מן החי וסלל את הדרך לקפיצת מדרגה בהתפתחות המוח.
השיטות הארכיאולוגיות המקובלות מאפשרות לזהות עקבות של שימוש באש עד לפני 300 אלף שנה, אך כאשר נעים אחורה בציר הזמן – קשה יותר ויותר למצוא עקבות אש. למעשה, בעולם כולו ישנם רק חמישה אתרים ארכיאולוגיים בני יותר מ־300 אלף שנה – אחד מהם בגשר בנות יעקב בגדה המזרחית של הירדן – שבהם התגלו ממצאים מהימנים שהעידו על שימוש והצתה של אש.
"נראה שגילינו את האתר השישי", אומר ד"ר נטליו, שיחד עם ד"ר עידו עזורי ושותפים נוספים פיתחו במחקר קודם כלי חדשני לבחינת ממצאים ארכיאולוגיים אשר משלב בין ניתוח ספקטרוסקופי החושף את המבנה המולקולרי של חומרים בדיוק רב, ובין בינה מלאכותית המאפשרת לנתח את כמויות המידע הרבות שהתקבלו בספקטרוסקופיה.