ההדלפה מהפנטגון ממשיכה לעורר סערה: נשיא מצרים א-סיסי תכנן לייצר 40,000 רקטות עבור רוסיה והורה לגורמים רשמיים לשמור בסוד את הייצור והמשלוח "כדי למנוע בעיות עם המערב", כך דווח היום (שלישי) בוושינגטון פוסט.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
לפי הדיווח, נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי, אחד מבעלי בריתה הקרובים ביותר של אמריקה במזרח התיכון ונמען מרכזי של הסיוע האמריקאי, הורה לאחרונה לכפופים לייצר עד 40,000 רקטות שיישלחו באופן סמוי לרוסיה, לפי מסמך מודיעיני אמריקאי שדלף.
בין המסמכים שהודלפו חלק ממסמך סודי ביותר מחודש פברואר האחרון שמסכם שיחות לכאורה בין סיסי ובכירי צבא מצרים, ומתייחס גם לתוכניות לספק לרוסיה כדורי ארטילריה ואבק שריפה. במסמך, סיסי מורה לפקידים לשמור בסוד את הייצור והמשלוח של הרקטות "כדי למנוע בעיות עם המערב".
הוושינגטון פוסט השיג את המסמך ממגוון תמונות של קבצים מסווגים שפורסמו בפברואר ומרץ ב-Discord, אפליקציית צ'אט פופולרית בקרב גיימרים. המסמך לא דווח בעבר. החשיפה מגיעה בזמן שרוסיה נלחמת במלחמה עם אוקראינה, שבה שני הצדדים מבקשים אספקה מחודשת של נשק למחסניהם המדלדלים.
בתגובה לשאלות הנוגעות למסמך ואמיתות השיחות שהוא מתאר, אמר השגריר אחמד אבו זייד, דובר משרד החוץ המצרי, כי "עמדת מצרים מלכתחילה מבוססת על אי-מעורבות במשבר זה והתחייבות לשמירה על מרחק שווה. עם שני הצדדים, תוך אישור תמיכתה של מצרים באו"ם. אנחנו ממשיכים לדרבן את שני הצדדים להפסיק את הפעולות האיבה ולהגיע לפתרון מדיני באמצעות משא ומתן", אמר.
גורם ממשלתי אמריקאי שביקש להישאר אנונימי כדי להתייחס למידע רגיש אמר על יוזמת ייצוא הרקטות כי "איננו מודעים לביצוע של תוכנית זו". "לא ראינו את זה קורה", הוסיף הפקיד. דוברת הפנטגון, סברינה סינג, ציינה כי משרד המשפטים פתח בחקירת הדלפת המסמכים המסווגים.
לפי הדיווח, אספקת נשק לרוסיה למלחמתה באוקראינה תהווה הימור פוטנציאלי נפיץ עבור מצרים, אומה שלמרות העמקת הקשרים עם מוסקבה נותרה מושקעת עמוקות בשותפות שלה עם ארה"ב, שבמשך עשרות שנים סיפקה למדינה יותר ממיליארד דולר בשנה בסיוע ביטחוני.
המסמך אינו אומר במפורש מדוע רוסיה מעוניינת לרכוש את הרקטות, אך הצבא שלה הוציא כמויות אדירות של תחמושת במלחמה. ארה"ב כבר טענה שצפון קוריאה מספקת בחשאי לרוסיה סבבי ארטילריה ושסין שוקלת לעשות את אותו הדבר.
מצרים ושותפות אמריקאיות אחרות במזרח התיכון ניסו להישאר בשולי העימות של מדינות המערב עם רוסיה על אוקראינה, בחיפוש אחר הגנה פוטנציאלית מפני התדרדרות התפקיד של אמריקה באזור ואמצעים חדשים להבטיח את ביטחונן הכלכלי והצבאי.
הפלישה של רוסיה לאוקראינה העלתה את מחירי הסחורות בעולם והפעילה לחץ רציני על מצרים, יבואנית החיטה המובילה בעולם, שקיבלה בשנים האחרונות יותר מ-80% מהחיטה שלה מרוסיה ואוקראינה.
"מצרים היא אחת מבעלות הברית הוותיקות ביותר שלנו במזרח התיכון", אמר סנטור המכהן בוועדות החוץ וההקצאות של הסנאט. "אם זה נכון שסיסי בונה בחשאי רקטות לרוסיה שיכולות לשמש באוקראינה, אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש רציני לגבי מצב היחסים בינינו".
בכירה במשרד החוץ האמריקאי אמרה כי "מכירה ומסירה מכוונת של רקטות לממשלת רוסיה, שביצעה מלחמה מפורשת ופשעי זוועה אחרים, היא צודקת. מעבר לחיוור, במיוחד עבור בת ברית קרובה לכאורה של ארה"ב".
הגילויים במסמך, אם נכונים, מעלים את השאלה האם ארצות הברית "צריכה להמשיך להגן ולתמוך" במצרים אם ממשלתו של א-סיסי תחפש מכירה שתשרת את צרכיה המיידיים של קהיר, אך צפויה להיות בעלת השפעה עולמית שלילית חמורה לדבריה.
ב-International Crisis Group ציינו כי ממשל ביידן הוביל את המאמצים המערביים למנוע מרוסיה ושכירי החרב שלה טכנולוגיה וכלי נשק הדרושים למלחמתה באוקראינה והעניש יריבים אמריקאים כמו איראן וצפון קוריאה שעשו זאת. "הרעיון שזו תהיה מצרים בתפקיד הזה - זה מבוכה לארה"ב", נמסר.
המסמך מתאר את סיסי מוציא הוראות בפברואר על שמירת אספקת הרקטות בסוד כדי "להימנע מבעיות עם 'המערב'", ואמר לאדם המכונה סלאח א-דין שיש לומר לעובדי המפעל שהטילים מיועדים לצבא המצרי. סלאח אלדין הוא כנראה מוחמד סלאח אלדין, שר המדינה לייצור צבאי. אבק השריפה שהוצע לרוסיה יגיע ממפעל 18, נכתב במסמך, שהוא שמו של מפעל לייצור כימיקלים בן עשרות שנים.
המסמך מצטט את סלאח אל-דין שאמר כי "יצווה על אנשיו לעבוד במשמרות במידת הצורך, כי זה היה המעט שמצרים יכלה לעשות כדי לגמול לרוסיה על עזרה לא מוגדרת קודם לכן". המסמך לא מבהיר מה הייתה העזרה הרוסית המוקדמת יותר. המסמך שהודלף מצטט את סלאח אל-דין שאמר שהרוסים אמרו לו שהם מוכנים "לקנות הכל".
מוסקבה וקהיר חתמו לאחרונה על מספר עסקאות משמעותיות, כולל הסכם במסגרתו רוסיה תבנה סדנת רכבת ענקית במצרים. תאגיד האנרגיה האטומית הממלכתית של רוסיה החלה גם היא לבנות בשנה שעברה את תחנת הכוח הגרעינית הראשונה של מצרים.
אולי הכי חשוב, לאחר שהמלחמה באוקראינה שיבשה את הגישה לחיטה אוקראינית, קהיר החלה להסתמך במידה רבה על רכישות של תבואה רוסית. ההסדר סייע למצרים להימנע ממחסור בחיטה שעלול לעורר אי שקט חברתי במדינה שבה העוני נפוץ ולחם מוגש כמעט בכל ארוחה. מצרים להוטה להימנע מהתקוממות בבית, שבה משבר כלכלי חריף, כולל פיחות במטבע, אינפלציה גבוהה ומחירי מזון עלייה - שניזונו בין השאר מהמלחמה באוקראינה - מעוררים תסכולים בקרב אזרחים.
במסמך, סיסי מצוטט כאומר שהוא שוקל למכור "דברים רגילים" לסין כדי לפנות מקום ל"ייצור נוסף של Sakr 45", התייחסות לסוג של רקטת 122 מ"מ מתוצרת מצרים. המסמך לא אומר במפורש אם הרקטות שייוצרו עבור רוסיה היו מטוסי Sakr 45, אך רקטות כאלה יהיו תואמות למשגרי רקטות מרובי גראד הרוסי.
הדיווח מציין כי אספקת נשק לממשלת רוסיה עשויה גם להפעיל את הסנקציות האמריקאיות על מצרים.
חברות בבעלות צבאית שגשגו תחת שלטונו של סיסי. הוא פיקח על פתיחתם של כמה מפעלים צבאיים חדשים בשנים האחרונות, כולל אחד ב-2020 בשם Factory 300, המייצר נשק קל, תחמושת וטילים. באותה שנה הציגה מצרים תוכנית להרחבת הייצור שלה של חומר כזה, כולל ייצור תחמושת וחלקים נוספים לסוגים שונים של נשק.
אמנם המסמך אינו מציין כיצד ארה"ב אספה את פרטי הדיונים המצריים, נראה שחלק מהמידע במסמכים שהודלפו לאחרונה מגיע ממודיעין איתותים, המתייחס לאמצעים טכניים כמו יירוט תקשורת. לארה"ב יש זמן רב יכולת האזנה עצומה והיסטוריה של יירוט תקשורת ממנהיגים זרים.
שיחה אחת עם סיסי בפברואר נערכה ימים ספורים לאחר שמזכיר המדינה האמריקאי אנטוני בלינקן נפגש עם נשיא מצרים במהלך ביקור בקהיר. מיד לאחר ביקורו של בלינקן, נסע שר החוץ המצרי סאמח שוקרי למוסקבה לשיחות עם מנהיגי רוסיה.
היחסים בין ארצות הברית למצרים היו מתוחים בשנים האחרונות, כאשר ממשל ביידן הגביר את הלחץ על ממשלתו של סיסי בשל הרקורד שלה בדיכוי החברה האזרחית, כליאת מתנגדים והפעלת כוח נגד מבקרים.
שרה יאגר, מנהלת ארגון Human Rights Watch בוושינגטון, אשר קראה בעבר להטיל אמברגו נשק על מצרים בשל מעורבות כוחות הביטחון שלה בהתעללות, אמרה כי מכירת רקטות לרוסיה תאפשר התעללות נוספת בחו"ל. "הייתי גם שואלת אם יש סיוע ביטחוני אמריקאי שמשמש לייצור כלי נשק אלה שעלולים להגיע לרוסיה", אמר יגר.
בספטמבר, גורמים רשמיים בארה"ב הודיעו כי ימנעו 130 מיליון דולר מההקצאה השנתית של מצרים בסך 1.3 מיליארד דולר בסיוע ביטחוני על רקע הפרת זכויות האדם של קהיר. הם ציטטו צעדים לקראת שחרור אסירים פוליטיים בהחלטתם שלא למנוע סיוע נוסף, חלק מהניסיון של הממשל לאזן בין דאגה לזכויות אדם לבין ארה"ב ואינטרסים ביטחוניים אזוריים.
ממשלים אמריקאים מצליחים העריכו את תפקידה של מצרים בתיווך הסכמי תיווך למניעת אלימות בסכסוך הישראלי-פלסטיני הארוך. בחודש מרץ נפגשו נציגים מישראל ומהשטחים הפלסטיניים בשארם א-שייח', מצרים, בניסיון לצנן את המתיחות סביב התלקחות האלימות האחרונה.
אבל מצידה, מצרים הלכה וגברה לא מרוצה מארה"ב ומערכת היחסים איתה, כולל התנאים שמציבה וושינגטון לזכויות אדם ולדמוקרטיזציה. קהיר מאמינה שמעמדה נחלש אם היא תגדל להסתמך יתר על המידה על ארה"ב והיא ביקשה להשתמש במערכת היחסים ארוכת השנים שלה עם רוסיה כדרך להפעיל מינוף", אמר ג'ון אלתרמן, מנהל תוכנית המזרח התיכון במרכז לאסטרטגיה. ולימודים בינלאומיים.
"הצבא מרגיש מובן מאליו על ידי ארה"ב", אמר. השותפות של שתי המדינות כבר עמדה בחילוקי דעות עזים בעבר, וייתכן שהדבר עודד את ממשלת מצרים להאמין שהיא עלולה להסתכן בצעד שבטוח יקבל אי הסכמה עזה בוושינגטון. "הסיפור של מערכת היחסים הוא שזה פשוט ממשיך", אמר. "יש כאן הרבה אינרציה ותלות בדרך שנבחרה".