שמוליק וולברג בשיחה צפופה עם ליאור הר-גיל, האיש והמנזר
על הפרסונה: יש לו מנזר, הדוניסטי למדי אבל הוא בטח לא נזיר. הוא כן אוהב משקאות של נזירים והרבה, אבל לא רק. הנה האיש שהחכמה שלו, הידע הקולינרי, וההבנה במשקה טוב מתווכחים עם הכבד שלו למי יש יותר גדול. אנא עשו כבוד לאיש שהייתם מתנזרים אצלו בהנאה - ליאור הר-גיל.
מפי הפרסונה: נולדתי וקצת גדלתי בנהריה ואחר כך במושב שבי ציון. אבי מהנדס מכונות ואמי הייתה סוכנת נסיעות שגדלה בחינוך קומוניסטי, קרי אישה יוצאת לעבודה עם גברים ולא תקועה במטבח. לפני שנים אחרי טיול ארוך ביוגוסלביה של פעם היא חזרה "מוארת" קולינרית ומאז התמסרה למטבח. ממנה ירשנו (יובל ואיתי, האחים שגם הם עמוק בתחום) את האהבה לטעמים. היא המוכשרת בינינו עד היום. מעבר לזה הייתי על דבור בחיל הים ומכיוון שאין תקן של טבח שם וגילו שאין לי אף פעם תסמינים של מחלת ים התמניתי במינוי לא רשמי לטבח הספינה.
חלם להיות: מגיל 5 הייתה לי פיקססציה על אוסטרליה. מימשתי את זה ונסעתי ללימודי מנהל בתי מלון כולל לימודים בקורדון בלו שם. ניהול בתי מלון לא יקרה, אבל אוכל כן. בשנה השלישית היו גם הרבה לימודי יין ובכדי להתפרנס עבדתי גם ביקב וגם בחברת קייטריניג של השף המפורסם צ'ונג יו. אני חלק מהמנזר 15 שנה שחוגג בימים אלו 20 שנות.
אבדן בתולים אלכוהולי: פעמיים. פעם בילדות ופעם בבר מצווה. סבא שלי היה סוחט לימונים לתוך וודקות זולות ומצנן אותן במקרר הגדול ליד הלולים במושב, מקרר שהיינו רצים אליו להצטנן מעט בזמן העבודה בחום הקיץ הלוהט. הייתי בן 6 ונכנסתי למקרר צמא, ראיתי בקבוק לימונדה ולגמתי. עד שהבנתי שזו וודקה היה מאוחר מדיי.
פעם שנייה הייתה רגע לפני העלייה לתורה בבר המצווה ושוב סבא מזג לי כוסית וודקה מכובדת תוך שהוא אומר "גבר פולני שותה וודקה". לא זכרתי כלום ממה ששיננתי חודשים. אחרי שני הניסיונות הללו כבר לא הסתכלתי אחורה.
חוויה אלכוהולית מרוממת: סיום קורס יין באוסטרליה - טעימת יינות שאטו איקם ותיקים ואני לא ממש מתחבר ליינות קינוח.
חוויה פאתטית: כמעט בכל יום.
אם לא היית בתחום: מורה להיסטוריה. אני מיישם את זה בהרצאות על יין בירה וויסקי. ניסיתי להתקבל כמורה אבל דרשו תעודת הוראה. גם זה לא הולך לקרות כנראה.
מילת ניחומים לכבד: אני באמת באמת מתנצל אבל תמשיך את העבודה הטובה.
משקה אחרון לפני שהולכים: שיהיה הרבה ולא ייפסק. אולי יש דרך לשתות גם בעולם שאחרי.
על המצבה: לא תהיה מצבה כי תרמתי את גופי למדע. אבל ככתובת וירטואלית: אפשר עוד כוסית לדרך?