המועצה העליונה לתרבות השתייה יוצאת לבדוק את סצינת חיי הלילה בפתח תקווה. אנחנו חוזרים: סצינת חיי לילה בפתח תקווה. ואפילו שוקקת חיים. שמוליק וולברג מדווח
שמוליק וולברגמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
המועצה העליונה לתרבות השתייה יוצאת לבדוק את סצינת חיי הלילה בפתח תקווה. אנחנו חוזרים: סצינת חיי לילה בפתח תקווה. ואפילו שוקקת חיים. שמוליק וולברג מדווח
וכך נדחסנו למכונית: אורית, המנהלת של שישקו בתפקיד גוטמן; אני תחת השם זרח ברנט; וקיפניס כיואל משה סלומון בלי חרב ובלי אבנט. האחרון אף טרח לשתף אותנו כי הוא נטל חיסונים נגד מחלות טרופיות והצטייד בכינין נגד מלריה. וכך דהרנו על ציר ז'בוטינסקי, חולפים שלוש רשויות מקומיות - רמת גן, בני ברק ופרדס כץ - כדי לנחות בנקודה הראשונה, פאב ג'מס באזור התעשייה, ולפגוש את שאר מגלי הארצות, שטמפפר –חוטינר ובוזנח- מזרקי, הדוקטור הכסוף (??).
פאב ג'מס הוא בר רחב ידיים ששוכן בתוך מבשלת הבירה הנושאת את אותו שם, והמבשלה כבר קנתה לה מוניטין. המקום היה בהחלט עמוס וראוי לציין זאת בסתם ערב של יום רביעי. הבר כשר ואינו פעיל בימי שישי ועל כן נותן מענה לקהל הדתי הליברלי שנוכחותו בהחלט ניכרת. המקום גם פתוח לעסקיות בצהריים לטובת העובדים באזור.
אוסקר ווילדמדד ג'וני ווקר בלק: 53 ₪. עובדה ברורה היא שלאלכוהול אין כאן נוכחות, כולם עסוקים בלגימת מגוון הבירות הנמזגות היישר מעטיני המבשלה.מדד האוכל: בסיסי עם יציאות משודרגות יותר מבר רגיל. אכלנו קרפצ'יו טעים, כבד קצוץ עשוי טוב, נקניקיות חריפות עם טבעות בצל וחציל על הגריל עם טחינה. הכל טעים ומספק.
מדד המוזיקה: להיטי מיין סטרים של שנות ה80. על "פאנקי טאון" עדיין משלמים זכויות יוצרים?
מדד הברמנים: יעילים ומסבירי פנים ותו לא. לא נצפה\נצפתה לקוח\ה שמחכה בסבלנות לסוף היום לקחת מי מהם הביתה.
מדד הקהל: מגוון מאוד וסולידי. מגילאי ה-20 ועד 60, דתיים וחילונים. לא סביר שמישהו יעלה על הבר לרקוד.
הנקודה הבאה ביא בר תרל"ח. הבר שזה מקרוב נפתח צועד את צעדיו הראשונים ונושא בגאון בשמו את שנת הקמת העיר (1878). הבר פונה במפגיע לאוכלוסיה הדתית הצעירה ועל כן סגור בימי שישי ובערבי חגים. בערב הזה הבר היה ריק יחסית ונאמר לנו שהוא תפס היטב בימי חמישי ובמוצאי שבת.
מדד ג'וני ווקר בלק: 57 ₪. יש תחושה שמחירי האלכוהול כאן יקרים אפילו בקנה מידה תל אביבי. אגף הקוקטיילים מתפאר בקוקטיילים עם שמות כמו "קן לציפור", "הדבורה מאיה" וגם קוקטייל בשם "יענקלה".
מדד האוכל: אוכל ברים בנאלי עם יציאה גרועה של מטיאס על לחם ויציאה מוצלחת של מחבת קציצות דגים. על "טוסט ציוני" שמעתם?
מדד המוזיקה: מיין סטרים עברי ולועזי.
מדד הברמנים: טעון שיפור גם במקצועיות וגם ברמת האירוח.
מדד הקהל: צעיר (20+), סולידי, הרבה חובשי כיפה. לא נראה שתישבר אסלה בשירותים.
הנקודה האחרונה היא אוסקר וויילד, בר בסגנון עדות הברים האירים המפונפנים. קירות עץ עמוסי פיצ'פקס, צוות עם וסטים שחורים על חולצות לבנות, מתקן מודרני שעליו רוכב מגוון גדול של ברזי בירה ותפריט אלכוהול עשיר שאותו מובילה מחלקת הויסקי, גאוות המקום. הבר רחב הידיים, שכולל רחבה חיצונית גדולה, היה עמוס. אולי גם בגלל שחגגו שם את יום הולדתו של הסופר המהולל. מכל המקומות שהיינו בהם זה הבר עם השירות המקצועי ביותר וגם הקרוב ביותר לסצינה של עיר גדולה מבחינת פרופיל הקהל.
מדד ג'וני ווקר בלק: 44 ₪ (סוף סוף שפיות). כאמור, מגוון עם הרבה ויסקי.
מדד האוכל: תפריט רחב ומותאם לאווירה ולתרבות של מקומות מסוגו. ברוב חוכמה הזמין אותנו מנהל המקום רגע לפני לכתנו מבוסמים לקינוח – סטייק אנטרקוט ראוי בהחלט.
מדד מוזיקה: ושוב מיין סטרים, עם יציאות איריות מתבקשות.
מדד הברמנים: יודעים את העבודה ויש להם סיכוי להתרבות.
מדד הקהל: צעיר ומעודכן.
