לקראת תערוכת BEERS הבאה עלינו לטובה גיא רובננקו נזכר בבירה הלאומית של לאוס ובהשפעה המשונה שלה, מלבד הסוטול הרגיל של האלכוהול
"הוויאטנמים שותלים את האורז, הקמבודים מסתכלים עליו גדל והלאוטיאנים מקשיבים איך הוא צומח". האמירה הזו מיוחסת לצרפתים ששלטו באזורים נרחבים של דרום-מזרח אסיה ומסכמת את הדעות הקדומות שלהם ביחס לאוכלוסיות שהיו תחת שליטתם. אבל גם לדעות קדומות יש לפעמים בסיס. קשה להכחיש שהלאוטיאנים הם חבורה רגועה למדי ושלוות נפש, אם נאמר זאת בעדינות. האחות התיאלנדית. סינגהה בשנת 2000, כשביקרתי בתאילנד, עברתי את הגבול ללאוס כדי לחדש את הוויזה. במשך שבוע ישבתי בויאנטיין, בירתה המנומנמת של לאוס, שבאותו זמן עבר עליה גל מטורף של פיתוח תשתיות חסר תקדים (כלומר – סללו בה את הכביש הראשי שעד אז היה דרך עפר כבושה). במהלך השבוע שבו הייתי בעיר (אם אפשר לקרוא לזה עיר. יותר בכיוון של עיירת ספר מימי המערב הפרוע) השתלבתי במרחב – כלומר, לא עשיתי כלום. הייתי קם בבוקר, אוכל משהו, מסתובב קצת, חוזר לחדר ונח עד הצהריים. בצהריים הייתי הולך לאכול לאחד מדוכני הרחוב ששכנו על גדת המקונג. אוכל ושותה את הבירה המקומית – beerlao, או כמו שהיא מכונה שם "בייה-לאו". הבירה, שבאותה תקופה הייתה לה רק גרסה אחת, היא לאגר קליל ונעים. ברוב מדינות דרם מזרח אסיה מייצרים בירה. לרוב מדובר בלאגרים קלילים, כמעט חסרי טעם, שמתאימים לאוכל החריף ולאקלים הלוהט. ביי-לאו דומה לכל אותם לאגרים והיא לא רעה, למרות שלטעמי הטובה מבין כולן היא הסינגהה התאילנדית שאותה נהגתי לשתות כאילו הייתה מים. מכיוון שמדובר במדינה קומוניסטית, שבה הממשלה היא הבעלים של כל המפעלים (לפחות כך זה היה אז) מדובר בעצם בבירה ממשלתית. כל ארוחה כללה כמות לא גדולה של בירה –בקבוק אחד של 630 מ"ל, ובסופה הייתה נופלת עלי עייפות קשה ולא פרופורציונלית לכמות האלכוהול שנצרכה. הייתי משרך את רגלי בכבדות למלון, קונה מפקיד הקבלה עוד בקבוק בירה, עולה לחדר ונופל לשנת צהריים עמוקה וחסרת חלומות. בערב הייתי קם, הולך לאחת המסעדות שיש בעיר (ומי שלא אכל במסעדה "צרפתית" על גדות המקונג לא יודע מה הוא מפסיד), שותה עוד קצת בירה, ובניגוד מוחלט לציפייה ממי שישן כל אחרי הצהריים – הופך עייף להחריד, נשרך לחדר בכבדות ונופל לשנת לילה עמוקה, כבדה וחסרת חלומות. לא כל כך הבנתי למה אני עייף כל הזמן וייחסתי את זה לעייפות כללית, למזג האוויר וכו'. יותר טובה מכדור שינה בתום שבוע פקיד הקבלה, שכבר התרגל לריטואל הקבוע של קניית הבירה, שאל אותי בשמחה כשהוא מצביע על בקבוק הבירה שקניתי "you like bialao?". "yes", עניתי לו, "bialao very good". "yes" הוא הסכים איתי, "bialao good. Allways make you sleep!". הצהרה שגרמה לי לחשוב שאולי הבירה של לאוס מכילה עוד מרכיבים מתוצרת חקלאית מקומית מלבד אלכוהול. Bialao לא תהיה בתערוכת הבירות beers שתתקיים בקרוב, אבל סינגהה, בת הדוד התאילנדית המוצלחת דווקא כן. BEERS 2014 – תערוכת הבירה של ישראל – הינה האירוע השנתי המרכזי של ענף הבירה שמרכז אליו את מבשלות הבוטיק הישראליות, יבואני הבירה ומותגי פרימיום מכל העולם. התערוכה תתקיים במתחם התחנה, 11-9 בספטמבר, בין השעות 23:00-18:00.