יאיר גת על הסיפורים שמאחורי המזקקים המיתולוגיים ואיך כל זה קשור למזקקת פלטר. ספויילר: גם בוזנח וחוטינר בתוך הסיפור, אז למה שהכל יילך חלק?
ג'ק דניאל, כך מספרים, מת בגלל שבעט בעצבים בכספת בה הוא שמר את המתכון הסודי לוויסקי שלו. זה קרה אחרי שהוא שתה יותר מדי, חשד שהאחיין שלו גנב את המתכון וכשלא הצליח לזכור את הקוד הסודי או למצוא את המפתח - עבר לאלימות. הכספת ניצחה והוא נפטר שש שנים לאחר מכן מזיהום שנוצר כתוצאה מהבעיטה ההיא... כדי שהמזקקה לא תהיה מחוסרת עבודה זיקקו בה בינתיים או.דה.וי, ברנדי תפוחים, ויסקי, ג'ין ועראק (צלם: סשה גרין) על ג'וני ווקר מספרים שהוא ניהל מכולת בגיל חמש-עשרה והתחיל לערבב סוגי וויסקי שונים על-פי כללים שהיו מקובלים ביצירת תערובות תה. ג'ורג' סמית' היה האדם הראשון שקיבל רישיון וויסקי בסקוטלנד. עליו מספרים כי לאחר שקיבל את הרישיון, החליטו כמה מהמזקקים הפיראטיים שפעלו באיזור, לשרוף את המזקקה שלו 'גלנליווט', כשהוא בתוכה. אלמלא היה הדוכס מגורדון מלווה לו שני רובים להגנה עצמית, הסיפור היה מסתיים אחרת. מאחורי כל יצרן אלכוהול מיתולוגי חייב להיות סיפור טוב, ומה שהכי יפה זה שאחרי כמה עשרות או אפילו מאות שנים, אף אחד לא טורח לבדוק את אחוז האמת שבו. הסיפור של מזקקת פלטר מתחיל לפני כשלוש שנים בבית העיתונאים בתל-אביב. זה לא מקום שמתחילות ממנו אגדות. האחים טל וניר פלטר, קבעו שם עם האח בוזנח ונתנו לו לטעום אלכוהול שהם זיקקו מתמרים. אחרי שגם האח חוטינר טעם והתרשם, החליטה החבורה שיש לה מוצר ביד. 'ומאותו רגע', מספר בוזנח, 'הכל קרה אחרת מהתכנון'. במהלך העבודה התברר שיש סיבה לכך שאף אחד בעולם לא מזקק אלכוהול מתמרים. הפרי מגיע למזקקה יבש, מקבל תוספת מים ועובר תסיסה טבעית. לאחר כחודש וחצי מתקבל נוזל בעוצמה של כ-10% אלכוהול, שעובר שני זיקוקים ומתיישן בחביות גדולות. זה יופי של סיפור, אבל למרות שמדובר בתזקיק איכותי ונעים לשתייה, הוא עדיין לא מבטא מספיק את חומר הגלם. בינתיים, כדי שהמזקקה שיובאה מאזור קוניאק לא תהיה מובטלת, זיקקו בה החברים או.דה.וי, ברנדי תפוחים, וויסקי, ג'ין ועראק. וכך הפכה המזקקה, שנקראה אז 'מזקקת עמק הירדן', ממזקקת שמתמקדת בתמרים, למזקקה שעושים בה הכל. לאחר שינוי הייעוד, השתנה גם הסיפור. עם כל הכבוד לבית העיתונאים, למשפחת פלטר יש מסורת ארוכה של זיקוק. באפריל 1920 יצאו שני האחים פלטר למסע מדטרויט ללוס אנג'לס, כדי להקים מזקקה בעיר. לרכב ששימש אותם - פורד מודל T בהרכבה עצמית מחלקי חילוף 'מושאלים', הם קראו Old Lizzie. ממכונית מאולתרת וזיקוק לא חוקי בתקופת היובש בארצות-הברית, אפשר כבר לבנות מותג. הצילום של המכונית הודפס על התוויות ושם המזקקה השתנה: להתראות 'מזקקת עמק הירדן', שלום 'מזקקת פלטר'. כמה ימים לפני פרוץ שנה העברית החדשה הושקו המוצרים הראשונים של המזקקה הצעירה: ברנדי תמרים, עם ריחות נעימים של פירות מתוקים וניל ושמרים; או.דה.וי שזוקק מענבי מרלו ולאחר חודשיים בחביות קיבל טעמים וריחות של קרמל, תבלינים מתוקים ועשן; ברנדי תפוחים עם ריחות פרי וקינמון שמזכירים שטרודל נוזלי; ג'ין שנוכחות התפוחים מהם זוקק מורגשת במיוחד לאורך כל הדרך ואפילו עוד יותר כאשר שותים אותו עם טוניק; ועראק מעודן במיוחד. בכולם אפשר להרגיש את הזיקוק האיכותי ואת טביעת היד העדינה והייחודית של טל פלטר. קשה לנחש אלו סיפורים ייקשרו בעתיד למזקקת פלטר, אבל מי שרוצה להיות חלק מההיסטוריה, יכול לרכוש לעצמו כבר עכשיו את הבקבוקים הראשונים מתוצרת המזקקה. מי יודע, אולי עוד כמה שנים תוכלו לספר לנכדים שהייתם שם כשהסיפור הזה נולד...