שמוליק וולברג מספר על הדקירי, אולי הקוקטייל שהכי מתאים לקיץ הישראלי החם, הלח והדביק. רק יש לו בקשה אחת -תכינו אותו מליים טרי
הסיפורים שמאחורי קוקטיילים, בעיקר הקלסיים, הם לעיתים אמיתיים ולעיתים אגדות ומיתוסים ששופצו והפכו למציאות. זו ההזדמנות לספר את הסיפור (האמיתי) של קוקטייל קלאסי נהדר שלא מוערך מספיק אצלנו - רום דקירי. במלחמת ארצות הברית-ספרד שהתחוללה ב-1898 עזרו האמריקאים לקובה להשתחרר מעול הכיבוש הספרדי. באופן טבעי, בתום המלחמה שיגשגה בקובה יזמות עסקית אמריקאית שכללה הקמת מכרות נחושת, ברזל וכסף על אדמת האי. אחד היזמים היה מהנדס בשם ג'נינג סטוקטון קוקס שפעל בעיירה דקירי שבדרום מזרח קובה. קוקס החליט לשפר את חווית שתיית הרום שלו והוסיף לו ליים, סוכר, מים וקרח ויצר משקה מרענן אותו נהגו לשתות העובדים אחרי העבודה במזג האוויר הטרופי והחם. מהר התפשט המנהג והטרנד חדר לברים באזור סאנטיאגו. הכינוי שדבק במשקה היה דקירי. קוקטייל מושלם לקיץ הישראלי ב-1909 פגש קוקס קצין רפואה אמריקאי בשם לוסיוס ג'ונסון וכיבד אותו במשקה שיצר. האחרון התלהב מהמשקה ולקח את המתכון אתו למולדתו ומשם הופץ המתכון ברחבי היבשת והתקבל בהתלהבות. המשקה מוצע כאן כי הקיץ בפתח, בגלל שהוא פשוט להכנה וטעים ובעיקר בגלל ההופעה המוקדמת של ליים השנה בשווקים. כידוע, בניגוד לארצות תרבותיות אחרות, לא ניתן להשיג אצלנו ליים כל השנה ואנחנו נהנים מהפרי בחודשי הקיץ בלבד. בשנים האחרונות יותר ברמנים ואנשי אוכל הפכו מודעים ליתרונות הפרי ביחס לאחיו הגדול, הלימון, ואולי זו הסיבה שמתחילים לראות אותו מוקדם יותר. באופן טבעי, ככל שיגבר הביקוש יהיה מי שיספק. רגע לפני המתכון מגיעה ההמלצה לעשות מאמץ ולהשתמש במיץ ליים שנסחט טרי - ליים בלבד ולא לימון שהשימוש בו היה בעוכריו של הקוקטייל הצנוע והמקסים הזה. המלצה נוספת היא להקפיד על מינון נכון של סוכר. דקירי מתוק מדי דומה לאישה יפה ומקסימה שהתבשמה בצורה מוגזמת. דקירי קלאסי מוזגים 25 מ"ל מיץ ליים טרי לשייקר, מוסיפים 2 כפיות מחוקות של סוכר דק דק (סוכר דק דק אינו אבקת סוכר. ניתן להשיגו ברשתות המזון הגדולות באריזה דומה לסוכר רגיל) ו-50 מ"ל רום לבן איכותי (רום אנגוסטורה שבתמונה מומלץ במיוחד). מערבב מעט בעזרת כפית כדי להמיס את הסוכר. מוסיפים קרח ומנערים היטב היטב כ-30 שניות. מסננים סינון כפול לכוס קוקטייל מקוררת.