4X4: קוקטייל מרגריטה גת

נועה גולנדסקי ומיכל בוטון מגישות ארבעה משקאות אפרודיזיים לט"ו באב בהשראת ארבעה זוגות מלכותיים, והפעם: שלמה המלך ומלכת שבא...

ט"ו באב הוא יום בו הלבנה במילואה וכוחות המשיכה שלה משפיעים על כוחות המשיכה של כדור הארץ ועל מאווייהם ורגשותיהם של בני האדם. זהו יום של פיוס, אהבה, וחטיפה ברוטלית של בנות המחוללות בכרמי שילה על-ידי חוליגנים משבט בנימין. השופט נסים שעיה אומר שיש כאלה שנהנות מזה. בכל מקרה, מיחסים את ה-15 בחודש אב לחג חקלאי קדום בו נהגו לחגוג את סיום הקציר ותחילת הבציר.

בהשראת הממלכות החמות מהעת העתיקה, החלטנו לצנן את הגוף ולעורר את הלהט עם מרגריטה קפואה של מיץ גת טרי זה דורות רבים שמועד זה מזוהה עם מעשי חיזור ופיתוי, חיפוש אחר אהבה וזוגיות, וכתאריך מועדף לקיום טקסי חתונה, כמו שנאמר: "מחמת אבלה של ירושלים אין עורכים חתונות באותם שלושה שבועות הקודמים לתשעה באב. כנגד זה, חמישה עשר באב הוא יום מזומן ומיועד לחתונות". כמו כן, בשנים האחרונות, ט"ו באב מהווה עילה למחוות רומנטיות, דביקות ויקרות, עבור זוגות מעצבנים, והתפרצויות דרמטיות, או לחילופין דממה ארסית, מצד נשים שציפו ליותר מבן-הזוג שלהן ביום הזה... ובכן, במקום לחולל בכרמים בלבן בציפייה לחטיפה המיוחלת, ובמקום לחולל דרמות מיותרות לאיזה בחור אומלל, החלטנו לקחת את העניינים לידיים ולרקוח פיתויים נוזליים ומעוררי תאווה ממרכיבים שכל אחד מהם ידוע כאפרודיזיאק כבר מקדמת דנא. המרכיב המרכזי - האלכוהול, הוא האפרודיזיאק האולטימטיבי, כפי שיודע כל שתיין מתחיל. שתיינים מתקדמים יודעים, שזה נכון רק עד שלב מסוים. כהשראה, בחרנו בארבעה זוגות מיתולוגיים מלכותיים שניהלו מערכות יחסים בעלות אופי סוער, מלאות תשוקה, ולעתים גם הרסניות וטרגיות, כמו שאנחנו אוהבות. שלמה המלך ומלכת שבא לא ברור מה באמת התרחש בין שלמה המלך ובין מלכת שבא. המספר בספר מלכים לא מכביר בפרטי מערכת היחסים שלהם. על פי הידוע לנו, שמו של שלמה המלך, חכמתו הרבה, תפארת ממלכתו ושאר מעלותיו הלכו לפניו והגיעו עד למלכת שבא שהיתה, במאה ה-9 לפנה"ס, שליטה רבת כוח של ממלכה באזור תימן ואתיופיה וחלק מן השושלת האגעזית. בגרסה הרשמית היא החליטה לבוא, לחוד לו חידות, ולבחון האם כל מה שמספרים עליו נכון. המפגש ביניהם הותיר עליה רושם כביר, והיא אפילו טרחה לומר לו זאת: "לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי" (מלכים א, פרק י', פסוק ז'). כידוע, קצת חנופה אף פעם לא הזיקה... בנוסף, היא הביאה עמה מתנות רבות ויקרות מאוד, שהיו נחוצות לצורך בניית המקדש ופשוטו כמשמעו - קנתה את לבו. מה גם שהיא נחשבה כאישה יפה מאוד (לבטח אקזוטית), אצילית ובעלת מעמד.

מבחינה היסטורית, המלכה לא עשתה את כל הדרך הארוכה כדי לחוד חידות. היה לה אינטרס כלכלי ומסחרי להגן עליו, כנגד הכוונה של חירם מלך צור ושלמה להקים קו אוניות למזרח הרחוק ובכך לפגוע בכלכלה של שבטי ערב. ואכן מסופר כי: "והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה והיא שבה לארצה". אז איפה הרומנטיקה אתם שואלים? במספר מקורות, ביניהם המדרש והקבלה, הקוראן והכברה נגסט - שהיא ספר היוחסין והאתוס של קיסרי אתיופיה, מוזכרים סיפורי פיתוי הדדיים, בכולם חוזר מוטיב המים וחשיפת שוקי הרגליים על-ידי המלכה. בכולם גם מוסכם כי מלכת שבא עזבה את ירושלים ושבה לארצה כשהיא מעוברת. אחרי הכל מדובר בשלמה המלך, זה שהיו לו שבע מאות נשים ושלוש מאות פילגשים. כך שהסיכויים שאישה תחוד לו חידות ולא תכנס להריון, הם קלושים. על-פי הכברה נגסט, המלכה מקדה (אז ככה קראו לה!), ששמעה על כל נפלאות שלמה המלך מסוחר אניות מקומי, שלחה מיד מכתב והודיעה שהיא בדרך, אבל יש קצת פקקים. כעבור שלוש שנים הגיעה לירושלים לארמון המלך, שבו הרצפה היתה כה מבריקה ובוהקת, עד כי המלכה חשבה שמדובר במים ולכן הרימה את שולי שמלתה וגרמה למלך הדגול לחייך. יום לפני ששבה לממלכתה הזמין המלך את המלכה מקדה לסעודה בה הוגשו מאכלים מתובלים במיוחד. בתום הארוחה הזמין שלמה את המלכה לישון בארמונו תוך שהוא מבטיח לה כי לא יגע בה, בתנאי שהיא לא תיקח ולא תבקש דבר ממנו או מארמונו. באמצע הלילה התעוררה מקדה הצמאה, והחלה לחפש מים בארמון. כאשר מצאה קנקן מים ושתתה ממנו, זינק המלך ממחבואו, הפתיע אותה, וטען שמים הם הדבר היקר ביותר בממלכתו, וכי עליה לשלם תמורתם (אין מה לומר, החכם באדם). עכשיו היה תור המלכה לחייך והיא נעתרה לשלמה. מן המפגש הזה הרתה מלכת שבא, והמלך נתן לה את טבעתו, על-מנת שתיתן אותה לבנם המשותף לכשייוולד, וכך יוכל לזהות אותו בעתיד. מלכת שבא שבה עם פמלייתה לארצה, ובדרך ילדה את מנליק - הקיסר הראשון של השושלת הסלומונית. בהשראת הממלכות החמות מהעת העתיקה, החלטנו לצנן את הגוף ולעורר את הלהט עם מרגריטה קפואה של מיץ גת טרי, גראפה מקומית של מזקקת יוליוס, קרופניק - תזקיק דבש של יוליוס, וסירופ חווייג' תימני העשוי מג'ינג'ר, הל וציפורן, וסאוור מיקס, שיוסיף לימוניות וידגיש את שאר הטעמים. מרכיבים מעוררי תאווהגת: החומרים הפעילים בצמח, קטאין וקטינון מעוררים ביטחון עצמי, ריכוז ואופוריה ובהמשך רגיעה ושחרור מעכבות. הגת גם מפורסם כבעל תכונות רפואיות רבות, ובעיקר בהשפעתו החיובית על פוריות הגבר והאישה. הוא מאפשר להישאר ערים כל הלילה ומדכא תיאבון. ועל זה נאמר - צ'יפ דייט. דבש: בעל מרקם סמיך וטעם מתוק. נחשב כמרפא טבעי לאין אונות בתרבויות רבות בעולם. המצרים הקדמונים השתמשו בו לרקיחת תרופות שונות לאימפוטנציה, בימי הביניים הכינו ממנו יין דבש כדי לעורר תשוקה, בפרס העתיקה זוגות טריים שתו ממנו לאחר החתונה מדי יום במשך חודש, ומכאן הביטוי "ירח דבש". ג'ינג'ר: ממריץ את זרימת הדם, מסייע להגברת האון ויוצר תחושת חמימות בגוף. באירופה אפו בתולות צעירות לחם ג'ינג'ר משום שהאמינו שיקרב אליהן את החתן המבוקש, ואילו ההודים משתמשים בו כתרופה נגד אימפוטנציה. ציפורן: מרפה מתח ושרירים, בעל יכולת אלחוש ושיכוך כאבים. Jpeg
מרגריטה גת (2 מנות)סירופ תבלינים: מה צריך? רבע כפית הל רבע כפית ציפורן רבע כפית מוסקט רבע כפית קינמון רבע כפית זנגביל חצי כוס סוכר כוס מיםמה עושים?בסיר קטן קולים מעט את התבלינים הטחונים, מוסיפים את הסוכר ומיד לאחר מכן את המים ומבשלים על אש נמוכה כחצי שעה. מסננים את הנוזל לתוך צנצנת נקייה ושומרים במקרר עד לשימוש.מרגריטה: מה צריך?1.5 מנות גרפה יוליוס 1/2 מנה קרופניק 1/2 מנה מיץ לימון 140 מ"ל מיץ גת 1/2 מנה סירופ תבליניםמה עושים?ממלאים כשליש מגובה הבלנדר בקרח ומוסיפים לו מיץ גת, גראפה, קרופניק, סירופ תבלינים ומיץ לימון ומערבלים עד לקבלת ברד סמיך. ניתן להוסיף מיץ לימון או סירופ תבלינים לפי הטעם. המשקה הקפוא מתאים מאוד לשתייה זוגית בערב ט"ו באב כשיולי נושק לאוגוסט והלילות מהבילים.