הכל בסיידר

ניר קיפניס עם המלצת חג לטיול קליל שבסופו סיידר נפלא ועוד מיני משקאות טובים

הנה הסיבה שבגללה טוב שיש יקבים בהרי ירושלים: אלמלא היו יקבים בהרי ירושלים, הרי שלא היינו יוצאים למסע יקבים קטן. אלמלא היינו יוצאים לסיבוב יקבים קטן, לא היה טל חוטינר נזכר שעוד לפני היין כדאי שנרטיב את הגרון בקצת סיידר, וכך מצאנו את עצמו, עוד לפני אחת-עשרה בבוקר, נוקשים בעדינות של סוכני ק.ג.ב על דלתו של מוטי בוהדנה במושב צלפון. מוטי הוא מסוג האנשים שקשה לא לחבב, עוד לפני ששתית אפילו שלוק אחד מכל מה שיש לו להציע (ויש – תיכף נגיע לזה). בזולה שלו בין הכרמים, בתוך נגריה שבה עובד אביו (לשעבר רסטורטור של ריהוט עתיק בשוק הפשפשים ביפו), בינות לכלי עבודה ולטרקטור ישן של מייסי פרגוסון, הוא מייצר יין, בירה ושיכר תפוחים.

אנחנו באנו כדי לטעום מהסיידר היבש, אבל התברר שזה אזל ושניאלץ להסתפק בסוג הנגיש יותר, החצי-יבש. במילה אחת: תענוג. בקצת יותר מילים: משקה נפלא ש 5.5% של אלכוהול כמעט שלא מורגשים בטעמו. המתיקות עדינה והטעם נפלא. למרות שאמרנו שלא צריך, כמנהג עדות הפולנים, בוהדנה לא ויתר וערך לפנינו מעט גבינה מצוינת וזיתים מתובלים, גם כי הוא מכניס- אורחים אבל גם כדי לרענן את החיך לקראת המשקאות הבאים. טעמנו בירה משני סוגים: אייל בהיר קליל ומרענן שנורא רוצה להיות לאגר (מבחינת ההעדפה האישית שלי מדובר במחמאה) ובירת סטאוט כהה, עם טעמים מודגשים של קפה וקרמל. כחובב לאגר פשוטה אני מודה שהזדהיתי יותר עם האייל הבהירה. לפני שהמשכנו הלאה, מוטי לא ויתר לנו על היין וכיבד בקברנה סוביניון 2010 מהיקב שלו, יקב נבות. אמנם קשה לתהות על קנקנו של יין אחרי סיידר ושני סוגים של בירה, אבל השלוק הקטן שלקחנו השאיר בהחלט טעם של עוד. מוטי חשף לפנינו את הפילוסופיה הייננית-עסקית שלו: לייצר מעט יינות טובים, לא לגדול מהר מדי ולחכות שהביקוש יקבע את ההיצע, לא להפך. גישה נפלאה בעיני כשמדובר ביקבי בוטיק קטנים שמייצרים כמה אלפי בקבוקים. עכשיו, כשמתקרר מעט בחוץ ואפשר לשבת בנעימים בצל, זו תקופה אידיאלית לבקר אצל מוטי, לשתות קצת סיידר נפלא, לנשנש משהו ולתת לרוח החג המרעננת לעשות את כל השאר. פפו מבשלת בירה ויקב נבות, רחוב התאנה 49, מושב צלפון, טלפון: 02-9992291 או 0545304567