מומלץ בחום: ג'וני בלאק

לכבוד החורף בוחרים חברי מועצת סנהדרינק את הדרינק החום שעושה להם חם בלב. והפעם: דוד הירשפלד עם ג'וני בלאק...

ג'וני בלאק הוא וויסקי גבוה, מסוכן, יוקרתי, מסוגנן. כזה שכל מה ששחור הוא גמד לידו. הבלאק לייבל היה הוויסקי שבעצם התחיל את חיי הלילה שלי. אבל רק שנים אחר-כך טעמתי אותו. הייתי בן 13 כשלראשונה טעמתי את אחיו הגדול היוקרתי. הבקבוק עם תווית הכחולה היקרה שאבא קנה במטוס ללונדון בטיול הבר-מצווה שלי העניק לי את טיפת האלכוהול הראשונה שלי. רעיון חכם לתת לילד בגיל מצוות אלכוהול. כנראה שמאותו הרגע הוא יתרחק מכל מה שדומה לו. חנק בטעם וויסקי. משהו חם שיורד בגרון, שורף מעקצץ ובסוף משאיר טעם שמזכיר קצת את הלחם שאבא אוהב.

" האמת שוויסקי זה בסדר, אבל ירושלמי סאטלן שכמוני מעדיף עראק בגלל אפקט ה'לשבת על ענן'..." (צילומים: יח"צ) אני כבר בן 15 בערך, אולי קצת יותר. עד עכשיו יצא לי לשתות לא מעט אלכוהול, אבל אני מעדיף לעשן. אנשים עם חולצות של ג'וני ווקר על כיסא גלגלים והכתובת "ג'וני הלך" מתרבים מסביבי ומשוויצים בידע המקיף שיש להם במותגי האלכוהול הקיימים סביבם. עקרונית זאת לא חוכמה שבירושלים לכל ההורים יש את אותו ארון משקאות מכובד. אחת בלילה. 'צוללת צהובה'. ירושלים. העבודה הראשונה שלי בתחום חיי הלילה. "אתה צעיר מדי לבר. תמשיך עם הנרגילות ובגיל המתאים ניתן לך לברמן", אמר לי מ. הבעלים של הצוללת באותם ימים, אבל אלון הברמן נתן לי לפעמים שיעורים במזיגת בירה ומזיגת משקאות. "הם צריכים מישהו שיכין נרגילות. מישהו שיארגן פינת זולה שתהיה לאירועים. מעין אזור של צ'ילאאוט. ככה תעבוד גם אצלנו במסיבות של הבלאק", היתה המלצה שקיבלתי מאמיר - חברי מימי קדם – זאת שהביאה אותי לעולם הלילה. הבלאק היה הליין הראשון מתוך כמה. "בלאק לייבל - ליין המסיבות לתיכוניסטים. גולד לייבל - ליין המסיבות לילדים, הבנת. כמו הוויסקי. אנחנו בגבוה". בטח שהבנתי. עד אותו רגע בכלל לא ידעתי שיש יותר מלייבל אחד, ורק אחר-כך הבנתי שהוא בעצם קשור בחוויית התווית הכחולה מהבר-מצווה. "זה טעים בכלל?", שאלתי. "אתה לא תאהב. זה למבוגרים", הסביר לי מ. ומזג לי ג'ק דניאלס. "זה מתוק. זה יורד בסדר", הוא חייך. זאת היתה הפעם האחרונה שאני ומ. נפגשנו. המשכתי לעבוד אצלו עוד כמה שבועות ואז המשכתי לדרכי.

אני כבר ילד גדול. גר בעיר אחרת. וויסקי זה בסדר, אבל ירושלמי סאטלן שכמוני מעדיף עראק בגלל האפקט. "לשבת על ענן", הייתי אומר עם קריצה ללקוחות ששאלו אותי למה דווקא עראק. "אם כבר וויסקי אז שיהיה טעים. תביא את היקר ההוא. מק'משהו", אמרתי ליונתן הברמן שליווה אותי בערב בו החלטתי בטעות להרחיב את אופקיי. הוא חייך, הביא את המק'משהו והציע שאתחיל במשהו אחר. עדין יותר. הוא מזג לי פאוורס וזה היה טעים. "טל (חוטינר) הוא ג'וני ווקר", ככה הסבירו לי על הבוס החדש שלי בשישקו. "וזה דבר טוב?", שאלתי בחוסר הבנה של תחום השיווק. ״כאילו זה וויסקי לזקנים כורדים בירושלים. זה לא משהו פנסי או איזה וואו", אמרתי בזלזול לברמן לידי. הוא חייך, לקח סניפטר קטן מהמדף ומזג. "תנשום תוך כדי. תיקח את הריח ואת הטעם - את הכל ביחד, ותבין מה עומד מולך", הוא הסביר לי ולגם בעצמו. - ומה בשבילך בוס?- "וויסקי עם קרח".- יש העדפה?- "ג'וני בלאק בכוס וג'וני בלאק צ'ייסר לידו".- למה דווקא ג'וני בלאק?- "ככה אצלנו הכורדים עפים על ענן..."