ניר קיפניס יוצא מארון-המשקאות החומים ומודה שבסתיו הישראלי, אפרול שפריץ הוא דרינק הרבה יותר מגניב מסינגל מאלט
קוראים לי ניר קיפניס ואני אוהב את המשקה הכתום והמוגז הזה, הפאנטה של שתייני-הבוקר, הגזוז שעושה שמח – תבחרו אתם את ההגדרה בתנאי שלא תשנאו אותו בגלל שהוא כתום. בואו ונודה: כתום הוא צבע ילדותי קצת שלוקח אותנו מיד למחוזות ה"מה יש לך מהאורנג'אדה, משה?". אנחנו הרי אוהבים דרינקים של גברים, רצוי בצבע חום, או לכל היותר – באדום העמוק והחושני של הקמפארי... אין מה להתבייש זהו שלא: בשנתיים האחרונות למדתי לחבב ולאהוב את הכתום הזה, ה"אפרול שפריץ" – ואחרי שגיליתי אותם על שלטי הפרסומת במשחקים של מנצ'סטר יונייטד אהובתי, אני מוכן לצאת מהארון ולהודות שביום קיץ תל-אביבי (או אפילו סתיו שיש לעיתים שהוא גרוע מן הקיץ), כשבא לי לגוון את הבירה, אני הולך על האפרול. המראה קצת ילדותי עבור גבר גדול בן 45, אני מודה. מצד שני – גם סופר-מודל בת 25 הייתה עלולה להיראות קצת ילדותית לצדי – וזה עדיין היה כיף גדול, אז שאני אפסול דרינק רק מחמת צבעו? השפריץ האפרולי נמצא במקום הכי נכון בין לונג-דרינק לקוקטייל: אפרול, למברוסקו (או יין מבעבע מתקתק אחר), קצת סודה (אפשר לנסות גם טוניק) וקרח – על המינונים כבר נסתדר בהתאם להעדפה האישית של כל אחד מכם. התוצאה – כתומה, מוגזת וכייפית – תבריח בהצלחה כל שרב סתווי. זוכרים את הפרסומת הוותיקה ל"קינלי": "שיהיה לך יום כתום?" ובכן, ערבבו אותה עם "כתום זה השחור החדש" – ותהיה לכם אפילו הצדקה אופנתית לדרינק הצבעוני הזה. אז אולי זה הגיל ואולי זו שבתנאי האקלים הישראליים מוטב לחכות עם הדרינקים החומים לפחות עד נובמבר, אבל נמאס לי להתחבא: אני ניר קיפניס ואני אוהב אפרול שפריץ!