טל חוטינר טעם בשבילכם (זאת אומרת בשביל עצמו אבל מספר לכם), את ה-Islay Mist בלנדד סקוטש וויסקי

פעם אהבתי יותר וויסקי מעושן, אבל אני חושב שעם הגיל והניסיון מתחילים לאהוב טעמים יותר שלמים ועגולים. מצד שני, בגיל די מבוגר פתאום התחלתי לאהוב חריף ... ככה שלך תבין. את הוויסקיים של איילה אני מכיר עוד משנים שבהם חלק מהקוראים עוד לא התחילו לשתות. אפילו יצא לי לעבוד קצת בלגבולין ובקאול אילה, שתיים מנציגות האי.

216125_586962184664361_595897925_n
216125_586962184664361_595897925_n
  הוויסקים הידועים של האי הנ"ל מצטיינים בשני אלמנטים עיקריים: עשן וים. זה מתבטא בדרך כלל בניחוחות "תרופתיים". למי שעוד לא ביקר, הנה תמצית הנוף: האי הזה כולו הוא חתיכת בוץ אחת גדולה מעורבבת בעשבים וחרא של כבשים, עם כמה כפרים נחמדים ורוח מערבית שמגיעה די חזק מהים. כאשר היו צריכים להבעיר משהו באי, הדרך היחידה הייתה לייבש את הבוץ העשבי המנוקד בחרא ולהבעיר אותו, למשל כדי לחמם את הבית שלא לדבר על שימושים מרחיקי לכת יותר. כאשר מבעירים את הדבר הזה שבעברית נקרא פחם-קבול או peat באנגלית, נוצר ריח עשן אדמתי חזק ונדיף מאד. לכן תמיד כאשר קולים את השעורה לוויסקי, השעורה תקבל את ריח העשן הידוע. וכאשר ניישן את הוויסקי לאחר הזיקוק באוויר של האי, נקבל ריח ים ויוד שממש מחלחל לתוך החביות. גם לתה באיילה יש ריח של עשן וצבע של קפה, כי המים בברזים מגיעים ממעיינות שזורמים על אדמת קבול. עם זאת, למרות שהתבגרתי (או אפילו הזדקנתי), והתיאור המלבב שהבאתי בפניכם, עדיין קשה לי להגיד "לא" ללגבולין נחמד או ארדבג קטן... הבעיה הגדולה עם המאלטים של איילה, היא בדרך כלל מחירם הגבוה: אותם חובבי עשן צריכים להשקיע כמה מאות שקלים לבקבוק או פשוט לחכות לדיוטי פרי ואז להשקיע כמה עשרות דולרים לבקבוק. אז ככה, מצאתי פתרון לא רע לחובבי העשן ובמחיר נורמאלי. האיילה מיסט דה לוקס. מר דה לוקס המדובר הוא בלנדד וויסקי מעושן שרובו מעורבב מהמאלטים של איילה עם תוספת של כמה וויסקים מהמיין-לנד של סקוטלנד (שמרגיעים קצת את הקיצוניות) - בלנד שנותן את מה שחובב וויסקי מחפש באופי של איילה. הוויסקי עורבב לראשונה לכבוד יום הולדתו של הלורד מורגנדל, בעקבות חשש שמא הלפרוייג יהיה קצת אגרסיבי מדי עבורו. עדיין מדובר בוויסקי מעושן אשר מכיל בתוכו את המאלט המפורסם (לפרוייג) ושמשלב בתוכו גם טעמים רכים ורעננים יותר. זהו וויסקי טוב למי שרוצה להתחיל להכיר את הסגנון של האיים, כמו גם למי שאוהב וויסקים שכאלה, אך לא ממש מוכן לשלם עליהם. מחיר: 150 ₪ לצרכן. הבעיה: לא נמצא מספיק בברים שלנו וחבל.