טל חוטינר חזר לשתות בלאדי מרי. הוא מספר לכם למה, וגם מציע מתכון
יש קטע כזה: מיץ עגבניות או בלאדי מרי הם משקאות שאתה נזכר בהם ושותה אותם רק במטוס או בחתונה. בשלב הזה הם מתיישבים לך בתודעה, אבל גם שאתה כבר פתאום מחליט להשקיע ולקנות בקבוק או קרטון מיץ עגבניות הביתה תמיד יישאר לך איזה חצי בקבוק כאשר יורדת ההתלהבות. כאן מתחילה הבעיה: הבקבוק הנטוש נשאר במקרר ומתחיל לגדל כל מיני אלמנטים ושכבות שמסתכלים אליך מהדלת של המקרר כשאתה פותח אותו. אחר כך זה כמעט תמיד סותם את הכיור כשאתה מנסה להיפתר מזה. בשלב הזה אתה מבטיח לעצמך "לא עוד בלאדי מרי", אבל זה מחזיק רק עד הסיבוב הבא.
ותמיד יש סיבוב הבא. למה? כי בלאדי מרי זה משקה נפלא ובזמן האחרון הוא חוזר לכוס שלי הרבה בגלל ה"סטוליצ'ניה הוט" המתובלת בפלפל חלפניו. אבא שלי, שהלך השנה, אהב מאד וודקות חריפות מכל מיני סוגים. הוא קרא להן בשמן המקורי "פרצובקה" או הגרסא המעודנת "וודקה ציידים" שאל הפלפל שבה מוסיפים גם טיפונת דבש. אחת האהובות הייתה פרצובקה של סטולי, אותה וודקה אדמדמה שהייתה פותחת לי את האף הסתום בתור ילד כאשר אבא היה נחלץ לעזרתי.
לפני כמה שנים סטולי העלימו את הוודקה ההיא, ועכשיו הם מחזירים את ה"הוט" למדפים ואיתם את האהבה שלי למרי האדומה.
המרכיבים:
50 מ"ל סטולי הוט
כוס גבוהה
קרח
מיץ עגבניות
כמה טיפות טבסקו
כמה טיפות אנגוס טורה ביטרס
כמה טיפות וורצ'סטייר, או בגרסא הנחמדה יותר: ציר בשר
מלח
פלפל שחור
לימון
אופן הכנה:
מנערים הכל בשייקר עם קרח ומוזגים לכוס גבוהה ורחבה עם עוד קצת קרח.
הערה חשובה:
לחיזוק הנפש כדאי להוסיף קצת חזרת לבנה מגורדת ומקל סלרי (תכלס, זה לא משקה, זו ארוחת בוקר טבעונית. אני בטוח שגם פיליס גלזר הייתה גאה בה).