מומלץ בחום: ג'ק דניאלס

לכבוד החורף בוחרים חברי מועצת סנהדרינק את הדרינק החום שעושה להם חם בלב. והפעם: שמוליק וולברג עם ג'ק דניאלס...

בכלל לא בטוח שוויסקי אמריקאי הוא הבחירה החופשית הראשונה והטבעית שלי, אבל כבר למדתי בחיי הלגימה הקצרים שלי, שכל לגימה יומית ראשונה - ולא משנה איזה משקה שותים - היא קצת כואבת, והכאב הזה סולל את הדרך ללגימות הרכות והמהנות הבאות עד לכאב הבא - כאב הראש בבוקר בגלל יותר מדי לגימות מהנות. כשאני שותה ג'ק דניאלס, השלוק ראשון מאוד קשה לי, אבל אחר-כך אני מרגיש כמו סדנת מדיטציה רוגעת של שתייה.

מדינת טנסי היתה בירת הוויכוח, שהלך והתלהט עד כדי שפיכות דמים ממש, בין המצדדים בשתייה לבין מתנגדיה... (צילומים: יח"צ)

טנסי היתה בירת הוויכוח שהתלהט עד כדי שפיכות דמים ממש, בין המצדדים בשתייה לבין מתנגדיה... (צילומים: יח"צ) עת הגיע החורף, שעתם היפה של המשקאות החומים, בחרתי לחזור לרגע אל הוויסקי הזה בעיקר מטעמי נוסטלגיה, אבל גם מהטעם שבעיני, סיפורו של ג'אספר ניוטון דניאלס הוא אולי אחד הסיפורים המרתקים בעולם האלכוהול, אפילו בלי קשר למשקה. הסיפור הזה מובא הפעם מזווית קצת שונה ואולי פחות ידועה על האיש והמשקה. "מוסרנות יתר" תמיד תעמוד מולה "מופקרות יתר". מידת המופקרות והמוסרנות היא ענין תרבותי והמושגים הללו מזינים זה את זה. ככל שיש מוסרנות יתר, כך תגבר המופקרות ולהיפך. זהו אחד מסלעי הקיום בהיסטוריה האמריקאית (אבל גם שלנו). "I did not have sex with that woman" הכריז קבל עם ואומה אחד הנשיאים האמריקאים הפופולריים ביותר בהיסטוריה. הצרפתים הסתכלו על כל הפרשה בתמיהה רבה, שכן, בעיניהם, נשיא עם מאהבת שמתפקד מינית הוא נשיא טוב. למעשה, הוויכוח הזה נכון גם לעניין השתייה ואף השפיע רבות על היסטוריית המותג.

בגיל 6 החל ג'ק מיודענו לעבוד אצל חוואי עשיר ואיש מכובד בשם דן קול. לקול היתה חווה משגשגת, חנות כלבו גדולה ומזקקה שבה החל ג'ק הילד לעבוד(!). בנוסף לשלל עיסוקיו, שימש דן קול גם כמטיף מוכשר מטעם הכנסייה הלותרנית, אם לא כיעוד - אלא כעשייה למען הקהילה. את הסתירה בין היותו מטיף לזרם שהתנגד לשתייה לבין היותו בעל מזקקה בעצמו, פתר בכך שטען כי החווה רק מייצרת אלכוהול, אבל אין מוכרים אותו בחנות ואף נאסר לשתות אותו בשטח החווה. נשמע מוכר? במרוצת השנים הפך הוויכוח לסוער ועקב הלחץ של אשתו שהפעילו עליו אשתו ובני הקהילה, מכר דן קול את המזקקה לג'ק והוא רק בן 13, אותה יעביר הילד אחרי גלגולים רבים למקום מושבה הנוכחי בלינצ'בורג שבטנסי. ההיסטוריה מסתירה, שלא בצדק, את דמותו של למואל (לם) מוטלאו, אחיינו ושותפו של ג'ק במזקקה. לם מתואר כאיש גדל מידות (גובהו של ג'ק היה 1.63 מ'), עם שפם כלב-ים ובעל ארבעה מוחות. מספרים עליו שבעת ובעונה אחת יכול היה לם לסכם טור מספרים ענקי, לכתוב צ'קים, לנהל חמש שיחות עם חמישה אנשים שונים ולהכין חביתה. הגיצים והניצוצות שעפו בוויכוחים בין שתי הדמויות הללו, לבדם יכלו לשרוף עץ מייפל על-מנת לייצר פחם לסינון. היה זה ג'ק שניצח בוויכוח האם לעגל את הבקבוק בדרך שנקטו יצרנים אז, או להשאיר אותו רבוע כפי שהוא צרוב אצלנו עד היום. לם ניצח בוויכוח לאחר שהצליח לשכנע את ג'ק לשלוח את הוויסקי לתחרות בסיינט לואיס שנערכה בשנת 1904. ג'ק חזר הבית עם הפרס לוויסקי הטוב ביותר - עובדה שהזניקה את מכירות הוויסקי שלו לרמה ארצית. אלא שלא לעולם חוסן. מדינת טנסי היתה בירת הוויכוח, שהלך והתלהט עד כדי שפיכות דמים ממש, בין המצדדים בשתייה לבין מתנגדיה. ג'ק, שכבר מסר את רוב ניהול המזקקה לידי אחיינו, היה יחסית נינוח בעמדתו לעומת לם שלחם במתנגדים מלחמת חורמה עד השוחה האחרונה - מאבק שלימים הכשיר אותו להיות פוליטיקאי. אבל המאבק היה קשה. בדרך ליובש מוחלט נוסחו תקנות שונות ומשונות כדוגמת "חוק ארבעת המייל" שאסר על מכירת אלכוהול ברדיוס של 4 מייל ממוסדות חינוך. הפור נפל בשנת 1909 עת נרצח עיתונאי ידוע ומוציא לאור, שהיה גם חבר בית הנבחרים של טנסי, בידי מצדדי השתייה. שמו היה אדוארד וורד קורמק - ממנהיגי התנועה ליובש. ההתנקשות הזו גרמה למדינת טנסי לקבל על עצמה את חוק היובש כחוק מדינה, עשור לפני שהחוק הוחל ברמה הפדראלית. המזקקה נסגרה. ג'ק דניאלס הלך לעולמו שנתיים מאוחר יותר. לם פנה לעסקים אחרים וגם הצליח להיבחר לבית המחוקקים של טנסי. ביטול חוק היובש בשנת 1931 לא השפיע על כולם ומחוזות רבים נותרו יבשים עד היום. האחיין העקשן הצליח לשחרר את מחוז מור, שם נמצאת המזקקה, רק באופן חלקי. ההחלטה היתה שמותר לייצר וויסקי, אבל אסור למכור ולשתות בתחומי המחוז. במהלך כהונתו לקה לם בשבץ ונאלץ להתנייד באמצעות כיסא גלגלים. כיוון שבית המחוקקים של טנסי היה בנוי על גבעה והגישה אליו שהיתה מרובת מדרגות הקשתה עליו, יזם מוטלאו חפירת מנהרה שמסלולה עבר מתחת למוסד ואיפשר גישה נוחה למוגבלים. "מנהרת מוטלאו" הוא שמה. כמה אירוני שבפתח המנהרה ניצב פסל בדמותו של אדוארד וורד קורמק - יריבו הפוליטי המושבע של לם. יש אומרים שדמותו ניצבת שם כדי לשמור שאכן רק מייצרים וויסקי, אבל לא שותים...