יאיר גת חושב שהדרך הנכונה לבדוק יין היא לתת לו זמן. כמו במערכות יחסים, לפעמים צריך לעשות את זה בהמשכים...
יאיר גתמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
יאיר גת חושב שהדרך הנכונה לבדוק יין היא לתת לו זמן. כי ביין, כמו במערכות יחסים, לפעמים צריך לעשות את זה בהמשכים...
"יש את הבחור הזה, אתה מבין? נמאס לו לזיין את אשתו... חבר שלו אומר לו: 'היי, למה שלא תעשה את זה כמו סיני?', אז הוא שואל: 'איך הסינים עושים את זה?', והחבר אומר: 'תראה, הסינים, קודם כל מזיינים קצת ואז מפסיקים והולכים לקרוא איזה קונפוציוס. הם חוזרים, מזיינים עוד קצת ושוב מפסיקים. מזיינים עוד קצת, הולכים לעשות מדיטציה וחוזרים. זה עושה את העסק הרבה יותר מעניין'...
"אתה לא יכול להחזיר את היין למקרר כשאתה מסיים?". "מצטער", הוא ענה, "היום אני טועם כמו סיני"... (צילומים: יח"צ) "אתה לא יכול להחזיר את היין למקרר כשאתה מסיים?". "מצטער", עניתי, "היום אני טועם כמו סיני" (צילומים: יח"צ)
גמלא שמורה סירה רוזה 2013 רמת הגולן - בקבוקהבחור חוזר הביתה ומתחיל לזיין את אשתו. מזיין קצת ויוצא מהחדר לקרוא עיתון. אחר-כך הוא חוזר, מזיין עוד קצת, אומר לגברת 'תסלחי לי לרגע', ויוצא לעשן סיגריה. עכשיו היא מתחילה להתעצבן. הוא חוזר לחדר, מתחיל לזיין שוב, ומפסיק כדי ללכת להסתכל על הירח, אז היא מסתכלת עליו ואומרת לו, 'היי, מה הבעיה שלך? אתה מזיין כמו סיני!". אם אתם לא זוכרים את הסיפור הזה, כנראה שאתם צריכים לראות שוב את צ'יינטאון (רומן פולנסקי, 1974). אני נזכרתי בו כשקיבלתי בקבוק גמלא השמורה רוזה 2013 והחלטתי לטעום אותו לאורך שעתיים.
אז הבחור הזה שטועם יין, אתם מבינים?, שזה בעצם אני, חזר הביתה והוציא בקבוק יין מהמקרר בטמפרטורה נמוכה, אפילו נמוכה מאוד. ליין היה צבע ורוד כהה, אדום כמעט, ריחות של פירות אדומים טריים ומעט תבלינים, טעמים בשלים וחמיצות טובה. הסיומת היתה חמצמצה ומתוקה ודביקה קצת.
הוא השאיר את הבקבוק על השולחן והלך למחשב לענות לאיזה מייל ארוך באנגלית. ואז הוא חזר וטעם עוד פעם. אחרי חצי שעה בטמפרטורת החדר, הריחות של היין השתנו. הפרי האדום הלך קצת אחורה ופינה מקום לריחות עשבי תיבול, פרי טרופי ואדמה. החמיצות נרגעה קצת, המבנה הפך מוצק יותר והסיומת היתה מורכבת ומהנה במיוחד. אחר-כך הבחור ירד עם הכלבה.
כשהוא חזר הביתה, אחרי עוד חצי שעה, היין עוד חיכה לו. הוא מזג לעצמו כוס נוספת. הריחות הפכו מורכבים יותר, קצת פרחוניים והמבנה למוצק יותר, כמעט כמו של יין אדום צעיר. ואז הוא ניגש למטבח כדי לחמם לעצמו משהו לאכול. כשהוא חזר - ריחות הפרי הבשל נעלמו כמעט כולם וליין היו ריחות וטעמים ישירים ובוסריים, וסיומת מחוספסת שהוא מאוד אהב.
"מה הבעיה שלך?", שאלה אשתו כשחזרה הביתה מיום עבודה ארוך, "אתה לא יכול להחזיר את היין למקרר כשאתה מסיים?". "מצטער", הוא ענה, "היום אני טועם כמו סיני".
רמת-הגולן, גמלא, השמורה, סירה רוזה 2013. מחיר: כ-62 שקל
