האלופה האולימפית לינוי אשרם פרסמה היום (שלישי) פוסט בפייסבוק בו שיתפה בתחושותיה לפני גמר תחרות הקרב רב באולימפיאדת טוקיו, שננעלה בסוף השבוע האחרון. "הדבר היחידי שרציתי לעשות זה לעלות למשטח ולטרוף אותו עם אש בעיניים, גם בחלומות הכי טובים שלי לא חלמתי שאחזור עם מדליית זהב והתואר אלופה אולימפית", כתבה אשרם.
המתעמלת, שזכתה בזהב לאחר שגברה על היריבה הרוסית דינה אברדינה בהפרש של 0.100 נקודות, פתחה את דבריה וסיפרה על ילדותה וכיצד הגיעה לתחום: "כשהייתי קטנה, הייתי ילדה פעילה וההורים שלי לקחו אותי לחוג ליד הבית כדי שיהיה משהו שיעסיק אותי. התחלתי להתאמן בגיל 6 וחצי, כשעוד לא ידעתי מה זה אומר אולימפיאדה ומה צריך לעשות בשביל להגיע לשם. אני זוכרת איך הייתי מחכה בקוצר רוח לתחרות הכי גדולה בישראל, לא החמצתי את התחרות אף שנה. לאחר הסיום הייתי רוצה לאחורי הקלעים כדי לבקש חתימות ותמונות מהמתעמלות, לא עלתה בראשי המחשבה שבעתיד אהיה זאת שיבקשו ממנה".
"מאז התחלתי לחלום בגדול, חלום בו רציתי להגיע לבמה הכי גדולה בעולם בספורט, למשחקים האולימפיים. מאותו רגע אמרתי לעצמי שאני אעשה הכל כדי להגיע לשם וכך קרה, האימונים הפכו להיות קשים יותר, ארוכים יותר, רמת הקושי של התרגילים עלתה אבל זה רק חישל אותי יותר ויותר", כתבה אשרם.
לאחר מכן היא סיפרה על העפלתה למשחקים בטוקיו, ועל האכזבה כשהם נדחו בשנה בגלל מגפת הקורונה: "אז הגיעה השנה הנוראית, שנת 2020, שנה בה נודע לי שהמשחקים נדחים בשנה, בהתחלה זה שבר אותי לא ידעתי מה לעשות, מה יהיה עכשיו, היה בי הפחד שלא אצליח להישאר בשיא עוד שנה שלמה. אבל לא הייתי לבד, איילת הייתה איתי לאורך כל הדרך ובאותו רגע ידעה בדיוק מה להגיד לי. הבנתי שהשנה הזאת לא תגרע ממני שום דבר. להיפך, הבנתי שיש לי עוד שנה שלמה להשתפר אפילו יותר וכך היה".
"זה משהו שעדיין לא נתפס, ייקח לי זמן לעכל את מה שעשינו, עשינו היסטוריה! גם שתי מתעמלות ישראליות בגמר אולימפי, גם מדליית זהב ומקום שביעי לניקול זליקמן ואישה ראשונה בהיסטוריה של ישראל שזוכה בזהב, מי היה מאמין. אני רק מחכה לחזור לארץ ולחגוג את ההישג המטורף עם כל האנשים שאני כל כך אוהבת", סיכמה האלופה הישראלית.