רב אלוף: ארטיום דולגופיאט מסכם את השנה העמוסה והמוצלחת

זמן קצר אחרי שהאלוף האולימפי ואלוף אירופה הטרי, המתעמל הישראלי ארטיום דולגופיאט, זכה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע באליפות אירופה שהתקיימה במינכן שבגרמניה, הוא כבר מסמן את היעד הבא: לכבוש את אליפות העולם שתתקיים בסוף אוקטובר בליברפול. "אני רוצה לעשות תרגיל חדש וצריך לעבוד עליו, להכין אותו", הוא אומר כעת.

להישג המרשים שהשיג שלשום דולגופיאט, 25, במינכן, קדמו שלל הישגים, בהם כמובן מדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו בשנה שעברה, הכתרתו פעמיים כסגן אלוף העולם (2017 ו־2019) והכתרתו כאלוף אירופה ב־2020 בתרגיל הקרקע. לאליפות במינכן הוא הגיע עם פציעה בכף רגל ימין שמנעה ממנו להתכונן כראוי לתחרות. הוא לא הרשים במיוחד במוקדמות, אבל בגמר הפגין את ניסיונו הרב וביצע תרגיל שעליו קיבל את הציון 14.966, שהעניק לו את מדליית הזהב, כשאחריו כריסטופר מסארוס ההונגרי עם ציון 14.600. הציון של דולגופיאט באליפות אירופה היה טוב יותר מזה שהשיג בגמר האולימפי, אז קיבל 14.933.

"ההרגשה שלי מעולה", הוא אומר. "הייתה לי הכנה קצת קשה, אבל אני שמח שבסוף הצלחתי. עליתי לגמר עם ציון לא גבוה, כי עשיתי טעות במוקדמות. ביומיים של אימונים עשינו תיקונים, הגענו לגמר, עשיתי תרגיל מעולה, קיבלתי זהב ואני מאוד שמח ומתרגש".

על מה חושבים ברגע המרגש שבו עומדים על הפודיום?
"באותה שנייה שרתי את 'התקווה', אז לא חשבתי על משהו ספציפי, אבל בפנים היו המון שמחה והתרגשות, במיוחד לאור העובדה שלא היה לי מספיק זמן להתכונן לתחרות בגלל הבעיה ברגל, אבל בסוף הצלחתי".

סדק ברגל

דולגופיאט נולד בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה, לאולג דולגופיאט ולאנג'לה בילאן. בגיל 6 החל להתאמן בהתעמלות. ב־2009 עלתה המשפחה לישראל והוא המשיך את אימוניו בקבוצת ההתעמלות של אגודת מכבי תל אביב תחת הדרכתו של המאמן סרגיי וייסבורג.

השנה האחרונה הייתה עמוסה מאוד עבור דולגופיאט, מגדולי הספורטאים האולימפיים של ישראל בכל הזמנים, מאז שהביא את הזהב באולימפיאדת טוקיו. "זאת הייתה שנה מאוד טובה, אחרי האולימפיאדה לא היה לי כמעט זמן לנוח", הוא אומר. "הייתי צריך לחזור לאימונים כי בתחילת השנה היה לנו סבב גביע עולם, היו לי שם הישגים מרשימים. הייתה גם תחרות שהתקיימה בקרואטיה. שם לצערי נפלתי בתרגיל ולא הלך לי טוב. אבל המשכתי לעבוד. היה לי סדק ברגל, הייתי צריך לנוח ולצערי פספסתי את תחרויות המכביה. היו לי רק שבועיים וחצי להתכונן לאליפות אירופה, וזכיתי בזהב. זו הייתה שנה מלאת עשייה, וגם עכשיו אין זמן לנוח. כאמור, בעוד חודשיים יש אליפות עולם בליברפול, וצריך להתכונן".

איך נראית שגרת אימונים של אלוף?
"אני מתחיל אימון ראשון ב־9:30 בבוקר עד סביבות 12:30. האימון השני שלי מתחיל מהשעה 14:30 עד 17:00. ככה אני מתאמן ארבע פעמים בשבוע. בימי שלישי ושישי יש לי רק אימון אחד. בשבת אני נח. יש כמובן קשיים בדרך להצלחה, כשהעיקריים שבהם הם קודם כל הפציעות. יש עוד הרבה דברים מסביב, אבל בסוף מתגברים עליהם וממשיכים לעבוד קשה. תכונות כמו צניעות, קור רוח, היכולת להתנתק מההמולה מסביב - למשל באמצע תרגיל אני לא שומע ולא רואה כלום – הן חלק מהדברים שעוזרים לי להצליח".

מה אתה עושה בשעות הפנאי?
"אני נמצא עם החברה שלי המון שנים. אנחנו מבלים יחד בערבים, בסופי שבוע הולכים לסרט, למסעדות, נפגשים עם חברים".

זכייתו של דולגופיאט במדליית הזהב נחשבה דרמטית במיוחד עקב התרחשותה במינכן 50 שנה לאחר טבח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. "זה כמובן מאוד ריגש אותי", הוא אומר. "במסגרת השהות שלנו במינכן הלכנו למקום שבו היו מגורי הספורטאים (שנרצחו באולימפיאדה - א"ש), היכן שהכל התחיל. הייתה דקת דומייה. היו לי הרבה צמרמורות בגוף. זה כיף גדול לסגור את המעגל אחרי 50 שנה. לזכות פה, במינכן, זה רגע מטורף".

בעקבות זכייתו קיבל דולגופיאט ברכות מנשיא המדינה בוז'י הרצוג, ראש הממשלה יאיר לפיד, שר התרבות והספורט חיליק טרופר, וגם מראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. שר האוצר ליברמן הגיב על פוסט הברכה של נתניהו וכתב: "ביבי, אני בטוח שעכשיו, אחרי שבירכת את ארטיום, גם תקדם יחד איתנו בכנסת הבאה חוק נישואים אזרחיים כדי שהוא יוכל להתחתן במדינת ישראל". בדבריו רמז לחברתו של ארטיום, מאשה סאקוביץ', שאינה יהודייה. סאקוביץ', שנולדה בבלארוס, צפתה באליפות אירופה מביתם שבנתניה.

לא הצטערת שהיא לא נמצאת בקהל?
"מאשה לא מצטרפת אליי, כדי לא להפריע. גם היא מתרגשת מאוד בזמן תחרויות. יותר קל לה לראות זאת בבית ולא בתוך כל ההמולה שמסביב. כמובן שאחרי כל ניצחון יש בי רצון רב להגיע כבר ארצה ולחגוג איתה ועם כל המשפחה את ההישג".

מי שכן הגיע לתחרות במינכן היה אולג, אביו של דולגופיאט, שגם הוא עצמו היה מתעמל בצעירותו. "אבא מאוד התרגש לאחר הזכייה ובא עם כל המשלחת להגיד 'מזל טוב'", מספר דולגופיאט. "אבא אמר לי שהפעם התרגיל היה מעולה, אבל צריך להמשיך לעבוד. זה חלק מהחינוך, שתמיד צריך לשאוף לעוד ועוד. אמא צפתה בתחרות מהבית. אני חושב שההורים שלי הכי מאושרים בעולם. הם שמחים שעשו את הצעד הכי נכון בחיים שלהם ושלי בכך שהגיעו לישראל. אני חושב שהם על גג העולם".

צעד אחר צעד

מחר, 24 באוגוסט, תמלא חצי שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה. התאריך הזה הוא גם יום עצמאותה ה־31 של אוקראינה, כאמור ארץ הולדתו של דולגופיאט. "המלחמה באוקראינה היא כמובן דבר לא קל, נולדתי שם", הוא אומר. "אבל אני משתדל להתמקד במה שצריך לעשות, משתדל להיות ממוקד בתחרויות. משפחה אין לי שם למזלי".

מהם היעדים לאולימפיאדת פריז 2024?
"כמובן שאני חושב על זה, כמובן שהייתי רוצה להגיע לשם ולשחזר את ההישג של אולימפיאדת טוקיו. אעשה הכל למען זה, אבל כהרגלי אני הולך צעד־צעד. כרגע עיניי נשואות לאליפות העולם".