נפתח בחדשות הטריות: עובד קראוס, מאמן נבחרת אמני ישראל בכדורגל, אלופת העולם הטרייה, לא ימשיך בתפקידו. ״לא יכול לתת עוד שנה כזו מהחיים״, קראוס הסביר את החלטתו. ״לא נפשית, לא פיזית. זו הייתה שנה סיזיפית שלא יודע אם הייתי חוזר עליה. הקרבתי את העבודה, הפרנסה, הבריאות. לא ידעתי שזה ישאב אותי פנימה כל כך חזק. התנדבות מוחלטת.



צריך גם לדעת מתי לקום מהשולחן״. קראוס הוא טיפוס, למי שלא מכיר. פגשתי אותו לפני 19 שנה בקרואטיה. נבחרת ישראל, האמיתית, לא של האמנים, התארחה אז למשחק ידידות.



קראוס, אז בחור בן 19, נכנס לאצטדיון כשהוא מלווה בשר החינוך הקרואטי. במהלך השנים הוא היה סוכן שחקנים, סוכן אמנים, ייעץ לטייקונים. היום הוא עוסק בתיווך עסקי, רק בן 38. קראוס בעצמו הגה לפני ארבע שנים את רעיון נבחרת האמנים. הוא שמע עליו כשהיה בביקור באיטליה ומיד התחיל לגייס מועמדים למיזם.



ב־2013 הנבחרת השתתפה בפעם הראשונה במונדיאל, כשהוא המאמן, והגיעה עד חצי הגמר. בשנה שעברה הוא עזב. בלעדיו הנבחרת סיימה שנייה,



כשהיא מפסידה לרומניה בקרב על הגביע. הפעם החזירו אותו לקווים. ביקשו ממנו לשוב ממוסקבה רק עם התואר הנכסף.




צילום: עדי קורן



״החלטתי שאני הולך פחות על קטע של סלבס, כי זה גרם לבעיות אגו בנבחרת הקודמת״, סיפר. ״אנשים מפורסמים אז כוכב כמו אקי אבני מצא את עצמו בחוץ. בפנים היו מאיר תמם, האח של עמוס, ישראל אטיאס, כוכב עולה ב״זגורי אימפריה״, שקיבל את סרט הקפטן, וגם דני רופ הוותיק והטוב. ״הבנו שאם לא נתחזק אין לנו סיכוי, בטח מול המזרח אירופים, שעושים כל מיני תרגילים ומשתפים שחקנים מאוד חזקים״, סיפר רופ.

קראוס הממולח עשה כקונטרה תרגיל מעניין. הוא לקח שחקני כדורגל שהתגלגלו לליגות נמוכות, או היו בשלבי פרישה מתקדמים, ורשם אותם לבית ספר למשחק ושירה של אילנה אביטל. הקריטריון באליפות העולם לגבי אמן הוא לפחות 80 שעות אימון בימתיות.
״הכדורגלנים עברו תהליך מדהים״, מפרגן קראוס. ״אתה בא לפגישה עשירית ורואה את ההוא שר, עוד כמה פגישות ויש לך מונולוג. ולנטין תודוריקה, פעם בבית״ר ירושלים, סיים מצטיין מחזור. הם מדברים איתי היום במונחים של בקסטייג׳״.
בלי צחוקים
עובד ידע שבלי גיבוש קבוצתי שום דבר לא יעזור. השחקנים זקוקים למשמעת. הקפדה על פרטים. את האימון הראשון קבע לתשע וחצי בבוקר, השחקן הראשון הגיע רק ברבע לעשר. הוא הסתפק באזהרה, אמר שלהבא מי שיאחר יישלח הביתה. אכן, באימון הבא חמישה נזרקו.
״עבדנו מאוד קשה השנה״, מודה רופ. ״לא שיחקנו כמו בימי שישי בפארק. התאמנו, גיבושים חברתיים, תזונאי, פיזיותרפיסט, כל מה שצריך כדי לגבש קבוצה״.
מה גורם לאיש טלוויזיה מצליח ללכת למסגרת כזו?
 ״זה קודם כל עובד קראוס והטירוף שלו. אני לא יכול להסביר לאדם מהרחוב מי זה עובד. זה יצור בעל יכולות בלתי מובנות, גורו שכולם הולכים אחריו. הוא הצליח לסחוף אנשים בדרכים כאלה ואחרות וכולם נותנים מזמנם כדי להביא גביע לישראל. קראוס סימן מטרה ובצורה אובססיבית הצליח לעמוד בה״.

צילום: עדי קורן
 
אטיאס, הקפטן, הסביר את המסירות: ״לא הסתדר לי להיות נוכח בכל האימונים, יש לי חזרות והסברתי את זה לעובד. אבל אני מאוד אוהב ספורט ובעבודה שלי אני עובד הרבה עם הגוף, צריך כושר, ולכן המסגרת התאימה לי״.

קראוס ביקש להקים דירקטוריון שיהיה הגב של הנבחרת. רפי גינת משמש כיו״ר, אפשר למצוא שם גם את מרגלית צנעני, יהודה לוי ואת הבמאי מאור זגורי.
 
הנבחרת הגיעה לגביע העולם במוסקבה יחד עם 15 נבחרות, ביניהן הולנד, גרמניה ורומניה, אלופת העולם היוצאת.
 
כל הנבחרות התגוררו בקומפלקס סובייטי שבו שיכנו ספורטאים שהגיעו לאולימפיאדה ב־1980. ״מחנה כמו באח הגדול, טירונות״, רופ צוחק. ״שבוע שניים בחדר, אחד בתוך השני, גילים שונים, רקע שונה, אבל צריך להתגבש״.
 
עם כל הספורטאים נרשמו יחסים ידידותיים, מלבד עם הרומנים. קראוס משוכנע שהוא יודע למה: ״בנבחרת הקודמת היו חבר׳ה נפלאים, אבל גם קומץ של אנשים שהתנהג בצורה בזויה ועשה מעשים שלא יעשו. אנחנו מייצגים את ישראל והם ניסו לעשות לנו את המוות, כולל טלפונים לנבחרות אחרות, התסיסו אותן נגדנו״.
 

רופ במדי הנבחרת. צילום: עדי קורן

קראוס אמר שהאופוזיציונרים ניסו לספר לוועדה המארגנת שחלק משחקני הנבחרת הם כלל לא אמנים, אלא שחקני כדורגל אמיתיים בתחפושת. ״הראינו הוכחות שסיפקו את הוועדה המארגנת", הסביר קראוס. ״לא עושים פיגוע לישראלי שנמצא בחו"ל. יש אתיקה והם לא שמרו עליה. רפי גינת אמר לי דבר נכון, 'עזוב שטויות, קח גביע'".
 
במשחק הראשון ישראל הביסה את טורקיה 0־4. בשני את בלארוס 0־5. אחד המבקיעים היה הקפטן אטיאס. שער נפלא, מספרים. אפילו אחד השחקנים היריבים התלונן ״זה לא אמן", עד שאחרי המשחק השתכנע כשהראו לו קטע מ׳׳זגורי אימפריה".
 
״בדיוק דיברתי על השער עם מאור זמרי", סיפר המבקיע. ״זה כמו שקיבלתי תפקיד בתיאטרון, או בטלוויזיה. הרגשה עילאית. בגול מדובר ב־20 שניות של שכרון חושים. ואז ואתה מעכל וחוזר למשחק".

 
 
בחצי הגמר הנבחרת ניצחה את יריבתה המושבעת רומניה 1־2. קראוס אומר שהמארגנים שיבחו והודו שזה היה המשחק הגדול ביותר בתולדות מונדיאלי האמנים. הגמר היה מול המארחת רוסיה ונגרר לבעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה. ישראל סיימה את היום כאלופת העולם.
 
״זה מרגש וזה הוריד דמעות. היו תפילות לאלוהים שננצח. כל מה שאתה מכיר מהספורט שמשתלב בלאומיות", סיפר רופ. ״אתה גאה לייצג את המדינה. אתה עומד מול 15 מדינות, ביניהן גרמניה והולנד, מסתכל להן בלבן של העיניים ואומר 'חבר'ה, אנחנו יותר טובים מכם'".
 
בלי חתימות
 
קראוס כמעט התעלף אחרי שהגביע הונף. זה היה פורקן של שנה שלמה. המברכים הגיעו מכל עבר. אנחל בונני, שלא יצא עם הנבחרת בגלל פציעה, התקשר וביקש מהמאמן שישנה את שם הקבוצה. קראוס לא הבין בהתחלה, אז בונני הסביר שיש לשנות את שם קבוצת הוואטסאפ ״אלופת העולם הבאה".
 
אתמול פגשתי את קראוס בבית קפה. אף אחד לא התנפל וביקש חתימה ולא לקח צילום למזכרת. ״שלוש פעמים ברציפות נבחרתי למאמן טורניר האמנים", הוא צחק. ״מסתכלים עלי שם כאילו אני מי יודע מה אייקון של אימון. ותאמין לי שזה יותר קשה מלאמן קבוצת בוגרים. אני מעריץ את חברי המאמנים. עד עכשיו אני לא מבין איך אפשר לעמוד מול מישהו שמקלל אותך, הייתי נגמר מזה. אני לא מתאים לזה נפשית".
 
טיפ קטן, נבחרת ישראל בכדורגל, גם היא מסוגלת?
״אין חלטורה. לקחנו גביע אחרי שקרענו את התחת, השקענו ושמנו לב לנקודות שעוברות לנבחרת אחרות ליד הראש. אני מאוד נזהר במה שאני אומר, אבל גם בנבחרת הלאומית הבעיה היא שאין ירידה לפרטים הקטנים. דרור שמשון, מאמן כושר בכיר, בא להעביר אצלנו אימון לדוגמה והיה לו באמצע פרץ צחוק. הוא אמר 'חשבתי נבחרת בגביע ברוסיה אמנים, יהיו צחוקים, ואיזו רצינות'".
 
לא כולם אהבו אותך.
 
״לא מעט שחקנים לא אוהבים אותי. הייתי מאוד קשוח מבחינת משמעת, אבל גם כשאתה מתנדב ליחידה קרבית בצבא זה בלי כסף. ברגע שהתנדבת ואתה בפנים, אתה צריך לחיות לפי הכללים ולהיות הכי טוב".
 
קראוס יעזוב את תפקידו. רופ משוכנע שעכשיו יגיעו שוב שחקנים מפורסמים. הרי בכל זאת שם נמצא הכוח של החסויות והעניין. אין לו ספק שהנבחרת תמשיך במלוא הכוח.
 
אטיאס לעומתו לא בטוח שיישאר לקדנציה הבאה. זו הייתה תקופה מדהימה, אבל יש אבל. ״אולי אפרוש בשיא, אולי אשאר", הוא לא נתן תשובה ברורה. ״הרצון להמשיך תלוי באנשים שיהיו. זה שילוב של חברתי, מקצועי והאישי שלי".
 
שחקן כדורגל או שחקן תיאטרון?
 ״האהבה שלי לספורט כמו כדורגל, כדורסל או טניס די מזכירה את המשחק. האמביציה, המוכנות, הדריכות שיש על הבמה יש גם במגרש. אני רואה את רוג׳ר פדרר ברולאן גארוס. את הריכוז, איך הוא שם הכל בצד, כמו אודישן שאתה שוכח מכל הדברים הרעים. אבל עדיין אני בעניין תיאטרון, טלוויזיה, קולנוע. תן לי במה".