מגמגם בדרך לאליפות: פאקו נשאר בשלו ודורך על כל מוקש מקצועי

 אוסקר גארסיה היה חדל אישים, לפחות מנקודת המבט שלנו. הכדורגל שלו היה לכאורה מהפכני בעונה הראשונה ודל עד מביך בקיץ האחרון. בשני המקרים הוא מצא טריגר פופולרי כדי לעוף מכאן – מצב בטחוני. רוב המאמנים הזרים שמגיעים לפה עפים בגלל חוסר התאמה. הוא בחר את הצד שמכריז על חוסר התאמה. לא התאים לו, אז הוא הלך.

פאקו אייסטראן לא מצליח להפיק מהקבוצה שלו את היכולות האמיתיות שלה. הוא לא מצליח להפיק כי אחרי הכל הוא חסר ניסיון בקבלת החלטות. רוב חייו הוא היה חלק מצוות אימון. את ההחלטות קיבל מישהו אחר. הוא שבוי בקונספציות, והוא לא שם לב שמדובר אחרי הכל בסביבת כדורגל פרימיטיבית. כאן, הפשטות לקחה הרבה אליפויות. כאן, כדורגל לא מנצח אלא כוכבים. כאן, ישפטו אותך רק על פי מבחן התוצאה, ולא על פי מבחן הדרך.

אז לפאקו יש לכאורה סטייל אירופי, ולא שאנחנו מבינים בזה הרבה. תזכרו איזה ביקורת הייתה על פאולו סוזה שלקח פה אליפות קלילה, ונמצא עכשיו בשמינית גמר ליגת האלופות, אחרי שהדיח את ליברפול. כשהוא הפסיד, או גמגם, איש בכלל לא ספר לו את הדרך. היום כולם נזכרים בו בערגה. למה? כי במבחן התוצאה, פאקו נופל ממנו, ואז גם שמים לב למבחן הדרך. ושם, הגמגום כבר מביך.

מי שעיניו בראשו רואה עד כמה קרלוס גארסיה הוא בלם בינוני. על הטכניקה הלקויה והאיטיות הוא מחפה בביטחון רב. איתן טיבי משלים אותו, כי טיבי הוא שחקן שמשחק בהתאם למגבלות שלו, ולכן האחריות היא הנדבך העיקרי אצלו. אם טיבי איננו, אין למכבי הגנה.

דור פרץ, שחקן הרבה יותר איכותי מגארסיה (מהירות, שקט, טכניקה מעולה), עוד לא מספיק בוגר כדי לקחת מנהיגות, הוא עדיין לא בן 20. אבי כהן ז"ל נכנס לנעליים של צבי רוזן ב-1976 ומכבי כמעט ירדה ליגה, אבל אז לא היו מאמנים ספרדים, לא עומס ולא רוטציה. זו הסיבה שאבי כהן התפתח להיות שחקן כזה, שבשלוש השנים הבאות מכבי לקחה שתי אליפויות והוא קיבל חוזה בליברפול.

אבל פאקו - בשלו. הוא יחלק את העוגה בין שלושה בלמים, הוא לא יאפשר לברק יצחקי לחזור לכושר, הוא לא יריץ את גילי ורמוט לעונה הבאה, הוא ימחק את פריצה, את בדש, יתעקש לשחק עם בן בסט במשחק עומד ויעמוד על כך שערן זהבי ישחק איפה שהוא רוצה, ולא איפה שזהבי רוצה.

פאקו ייקח כנראה אליפות. יהיה למכבי קשה איתו ואיתה, אבל היא כנראה תזכה. אני בספק אם פאקו יזכה להיות פה בעונה הבאה, כי מבחן התוצאה זה מדד ישראלי, אבל אין במכבי אף ישראלי שמודד תוצאות. כולם זרים.

***

שנים ארוכות שמשחקי רבע הגמר משוחקים באפריל. נוק אאוט. בינואר סיבוב ז', בפברואר ח', במרץ שמינית, באפריל רבע, ובמאי חצי גמר וגמר. אבל לא. היה חשוב להוסיף עוד ערב לוהט לטפסי הווינר, לזכייני ערוץ הספורט ולבטטות הכורסה. וכך הפך מפעל גביע המדינה למפעל שמשוחק באמצע השבוע, בשיא החורף, או בצהרי יום העבודה (היכן שאין זרקורים) או בחשכת הלילה הרטוב והקפוא.

אל תספרו לי מה הרגישו אוהדי מכבי ת"א שהגיעו השבוע לקריית שמונה, לשווא. עשיתי את אותה דרך, בדיוק בתאריך הזה לפני חמש שנים. חזרתי קפוא ב-2 וחצי לפנות בוקר, בשעה שאלה שקבעו את מועדי המשחקים כבר נחרו.

אני לפחות לא הייתי צריך לחזור לשם שוב. אוהדי מכבי ת"א בהחלט כן. החשיבות של קיום משחק לטובת כל הגורמים המעורבים – זולת השחקנים והאוהדים – מכריעה כל דבר. לא חשוב בכלל שביום שלישי נראו שלושת המשחקים האחרים כמו במצרים בזמן יציאת העבדים מפיתום ורעמסס, העיקר שיהיה שידור, יהיו הימורים, וישחקו הגלדיאטורים לפנינו.