חוץ מגארת בייל, ארון רמזי וג'ו אלן, מה כבר יש בוויילס שאין לישראל?

במקום זאת, אנחנו מקבלים שבועיים וקצת לפני המשחק מול הוולשים בחיפה מין אימון הזוי, ששחקני מכבי ת"א לא מתאמנים בו – כי שיחקו יום וחצי קודם לו בחיפה – היעל (הקמע של הנבחרת) עושה עם השחקנים באמצע האימון תמונות שיווקיות, וגוטמן מתמיה את עצמו לדעת במסיבת עיתונאים שמעוררת צחוקים גם בבריטניה.

אין לי בעיה שהנבחרת לא תתאמן בכלל. שיזמינו את השחקנים לתמונות יח"צ עם היעל, כי עושים פה איזה קמפיין לקמע רשמי, ואין לי גם בעיה שגוטמן יתראיין בתורו בעיתונים. אין שום סיבה לעשות אימון עם שני שחקני הרכב, ואולי פחות, שיפתחו ב-28 במרץ בסמי עופר.

אין גם סיבה שגוטמן יצטרך כל הזמן להסביר את ההרכב שלו, כי הוא מסביר אותו רע. ומה שגרוע מזה, שאין לו שום הסבר מתקבל על הדעת כדי להבין למה ייתן את מפתחות ההרכב לשחקנים שאפילו לא מתלבשים במשחקים, או לשחקנים פצועים.

גוטמן הולך על היררכיה ברורה והרכב מנצח, כי זה הוכיח את עצמו וכי בפרקי זמן שבהם הוא יכול לקיים אימונים עם שחקנים שמגיעים מחו"ל, הוא לא יכול לפתח איתם סינרגיה. ולכן הוא בחר בהרכב שבחר, עם שישה שחקני מכבי ת"א בהרכב, וכל עוד התוצאות מסבירות פנים, אין סיבה שיסביר ויתפתל. מה שצריך להדאיג אותנו, זה שהוא עושה ניתוחי אופי לגארת בייל. בוויילס התפוצצו מצחוק כשהוא אמר שבייל שומר כוחות לנבחרת ישראל. כששחקן לא מייצר כלום כבר חודש וחצי – גם במדי ריאל מדריד – משהו עובר עליו, זה לא שהוא שומר כוחות. אבל זה שעומר דמארי לא כבש שער שדה מאז המשחק מול בוסניה, זה הרבה יותר מדאיג.

עם כל הכבוד לנבחרת וויילס, ויש כבוד, לא מדובר בנבחרת עלית אירופית. אני יושב מול ההרכב הוולשי – למרות שההרכב הישראלי לא מרשים יותר – ואני שואל את עצמי כמה יחפרו לנו על כך שמדובר בנבחרת גדולה? זו בהחלט נבחרת שמוציאה בטורניר הזה מעל ומעבר, והיא מסוגלת לעקוץ את ישראל ולהשאיר אותה מאחור.

כי בחיפה, עם סגל שחקנים כל כך מוכשר כמו שיש כאן, ישראל היא פייבוריטית לנצח. ממה אנחנו צריכים להיות מודאגים? מהחלוץ המרכזי האל רובסון-קאנו, שכבש כל העונה שער בפנדל ושני שערי גביע, וגם זה בליגה השנייה באנגליה? או אולי מדיוויד קוטריל, שחקן הכנף של מעצמת הכדורגל ברמינגהאם, שכבש שער אחד ב-2015? האם ישראל לא התמודדה בעבר עם שוערים טובים יותר מוויין האנסי, שהוא שוער מחליף בקריסטל פאלאס ולא היה שוער ראשון באף קבוצה מאז עונת 2011/12 (אם לא מחשיבים רבע עונה ביאוביל סיטי)? ומה החגיגות הגדולות בעקבות פציעת ג'ורג' וויליאמס, שחקן מוכשר ככל שיהיה, כשמדובר בילד בן 19 מקבוצה בליגה השלישית באנגליה? אם כבר, יש מה לחגוג בעקבות פריקת כתפו של הבלם ג'יימס צ'סטר. 

  

אז יש לוויילס כמה שחקנים בסוונסי (קבוצה וולשית, כדאי שנזכור), וג'ו אלן מככב בהרכב של ליברפול שנמצאת במומנטום, וארון ראמזי הוא שחקן מחליף בארסנל, ובכלל אי אפשר לזלזל בבייל, אבל ראיתי את הנבחרת הזו חוגגת ניצחון הרואי באנדורה, אחרי פיגור, ואני עדיין שואל את עצמי – וכנראה שגם העיתונות הוולשית – על מה המהומה? מה אנחנו צריכים להתעסק בהם? שיתעסקו בנו.

לא רוצה להציע לגוטמן כלום. הוא מאמן מצוין שהביא את הנבחרת למצב הזה בגלל קבלת החלטות נכונה בכל מה שקשור להרכב ולסגל הנבחרת. בכל מה שקשור מסביב, אני מוטרד. האיש מחפש מצנח זהב אחרי סיום הקמפיין – לפי הפרסומים – הוא לא מספיק כן כלפי התקשורת בכל הקשור לבחירות שלו, והוא ממשיך לנסות ולהרשים אותנו ברמת הידע שלו על הנבחרות היריבות, שזה ממש לא נחוץ. גוטמן לא צריך להוכיח לנו שהוא עובד, הוא צריך להוכיח לנו שהוא עובד מוצלח.