בוקר טוב, ליגת העל יוצאת לדרך: פרויקט מיוחד

החיבור בין כדורגל למוזיקה תמיד נראה טבעי. לא לחינם לתוכנית הרדיו המפורסמת ביותר בישראל, זו שמעבירה את הדיווחים מהמגרשים מאז שנות ה־70, קוראים "שירים ושערים". האינטראקציה בין מוזיקה לכדורגל היא דו-צדדית - מצד אחד, השירה הקולנית ביציעים, ומצד שני, הלהיטים שיצאו לאורך השנים ועוסקים בקבוצות כדורגל, במשחק עצמו או בנגזרות שלו. הקבוצה שמזוהה יותר מכל עם חיבור בין מוזיקה לשירה היא כמובן ליברפול, שביציע האוהדים השרופים שלה, "הקופ", אימצו במחצית הראשונה של שנות ה-60 את "She loves you" וגם את השיר הדביק מדי והלא מאוד מוצלח של גארי והפיס מייקרס, You’ll never walk alone”", שהושמע בתחנות הרדיו לראשונה ב-1945, עם סיום מלחמת העולם השנייה, ובזכות העובדה שאומץ על ידי האוהדים האדומים מהמרסיסייד, הפך להמנון הכדורגל המוכר ביותר בתבל.

גם בארץ הקודש, כמובן, למדו מהגויים, והחל מסוף שנות ה-60 התחילה המוזיקה ללוות את הכדורגל הישראלי וללכת איתו יד ביד. זמרים ישראלים לא מעטים הלכו בדרכו של חוליו איגלסיאס, פעם שוער בריאל מדריד ואחר כך זמר בעל קריירה בינלאומית משגשגת - ועברו מכר הדשא אל מאחורי המיקרופון: אייל גולן הוא המוכר ביותר, אבל גם ג'קי מייקה, תמיר גל וכמובן שוערה המיתולוגי של מכבי יפו, הרצל קביליו ז"ל עשו זאת והם רק חלק מהרשימה. ומילא הזמרים, החל משנות ה-70 צמחה פה תופעה של המנוני כדורגל או שירי אליפות/גביע שמוקדשים לקבוצה המנצחת. למרבה השמחה, הם לא נשארו בגבולות היציע אלא פרצו לא אחת את גבולות מצעדי הפזמונים והפכו לשירי קאלט שמחזיקים מעמד גם שלושה ולפעמים ארבעה עשורים אחרי שיצאו.

היידה בי, היידה בו

שנת המפתח היא 1971. עוד קודם לכן טבע אריק איינשטיין, אוהד הפועל ת"א וגדול זמרי ישראל באותה העת (וגם אחר כך), את השורה המיתולוגית "הפועל שוב הפסידה", בבית הפזמון השני של הלהיט "סע לאט" ("ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב"). אבל נקפוץ שוב ל-1971. באותה שנה חגגה מכבי נתניה אליפות היסטורית והייתה הקבוצה הראשונה מחוץ לגוש דן שזכתה בתואר (ב-18 העונות ששוחקו עד אז זכו מכבי והפועל ת"א, הפועל פ"ת, הפועל והכח ר"ג באליפות). האליפות של נתניה הייתה היסטורית לא רק מבחינת כדורגל אלא גם משום שלכבודה חיבר פזמונאי בעל שם כאהוד מנור מילים, שאותן הגיש לזמר והמלחין המבטיח שלמה ארצי. מבית היוצר של שניהם יצא הלהיט "מ מ מ – נ נ נ" ("נרוץ נרדוף נשיגה - מקום ראשון בליגה").

ארצי ביצע את השיר יחד עם שחקני האלופה הנרגשים - בהם הכוכב הבלתי מעורער מוטל'ה שפיגלר, אלברט גזל, אליעזר שלומוביץ והשוער מיכאל "לופא" קדוש ז"ל. השיר, שעטוף במקצב פופי שנחשב למתקדם באותה תקופה, הציג את ארצי הצעיר - זה בדיוק סיים את שירותו בלהקת חיל הים (אבל כבר זכה בתואר "זמר השנה", בזכות "אהבתיה" שלו). בשיר, שכולם מלבד המבצעים שרו אותו "מה מה מה - נה נה נה - נתניה", כלל לא מוזכרות המילים "מכבי נתניה", וזאת מתוך מטרה ליצור שיר על-תקופתי ולא שיר שיזוהה עם קבוצה מסוימת. השיר יצא על גבי תקליטון כשבצדו האחד המנון הכדורגל ובצדו השני נעימה שהלחין ארצי, בשם "פנדל". על עטיפת התקליט נראים ארצי עם כוכבי הקבוצה באולפן ההקלטות.

עוד שיר שהוקלט באותה שנה היה "היידה יפו" - שכתב דן רביב והלחין איתן הדר, צלם רשות השידור, שגם ביצע. השיר ("אחת, שתיים, שלוש, ארבע, המשיח הנה בא, הוא מביא אלינו ניצחון") נכתב לרגל עלייתה של מכבי יפו לליגה הלאומית, ובביצועו השתתפו גם כוכבי הקבוצה כמוצי ליאון, משה אוננה ונתן הירש. "הייתי צלם טלוויזיה של רשות השידור", נזכר הדר בערגה. "באותה תקופה הכרתי את אברהם גרציאני, שהיה מנכ"ל מכבי יפו, והוא ביקש ממני לעשות סרט על העלייה של הקבוצה לליגה הלאומית, בשלב שבו עדיין לא היה ברור אם הקבוצה תעלה. כשסיימתי לצלם את הסרט, הוא ביקש ממני לחבר שיר לקבוצה, כיוון שידע שאני יוצר וזמר יוצא 'תשואות ראשונות'. כמה שעות אחרי כן, בנסיעה מעכו לפתח תקווה, כל הדרך זמזמתי 'היידה יפו'. הגעתי לפתח תקווה והמנגינה נעלמה לי, אבל אחר כך נזכרתי בלחן ופניתי לדן רביב שיחבר מילים. מכאן נולד השיר שעד היום שרים אותו במגרשים וגם מחוצה להם, למשל בפוליטיקה עם 'היידה ביבי', 'היידה שרה', 'היידה פרס' וכדומה".

אחרי הסיפתח הזה כבר לא היה אפשר לעצור את השטף ולאורך שנות ה-70 הפציצו זמרים מוכרים כצביקה פיק, ג'קי אלקיים ויוסף מוסטקי וגם מי שהיו מוכרים פחות, כמו יהודה לאון פוליקר מהקריות, בשירי כדורגל. ב-1973 היה זה פיק, כוכב המחזמר "שיער" ויוצר רוק מתקדם ופורץ דרך, שחגג עם "הכח זהו כוח" - המילים של אילן גולדהירש והלחן של פיק עצמו. זה היה שיר האליפות השנייה (והאחרונה) של הכח ר"ג לעונת 1972/73. פיק, פעם כדורגלן בהפועל יהוד ולאחרונה קפטן בתוכנית הטלוויזיה "גולסטאר", הוא חובב כדורגל ידוע שעד היום ממשיך לשחק מדי פעם.

בועטים ושרים

שנות ה-70 הסוערות המשיכו לחבר חזק בין כדורגל לבין מוזיקה, וב-1976 נרשמו כמה ציוני דרך חשובים. הבשורה הראשונה הגיעה מהנגב: הפועל ב"ש - שתפתח את משחקי העונה הקרובה כבר מחר בתור אלופת המדינה, זכתה בקיץ 1976 בתואר האליפות השני ברציפות שלה (עד לפני שנה - זו גם הייתה האליפות האחרונה של ב"ש). על האליפות ההיא ניצחו השוער רוני מוסקוביץ', המגינים אורי בנימין ויעקב כהן והחלוצים אברהם נומה ושלום אביטן. לכבוד ההישג החליט יוסף מוסטקי, יקיר העיר ב"ש והיוצר המזוהה ביותר עם העיר בעידן שקדם לצביקה הדר ולמאור זגורי, להקליט את ההמנון הראשון של הקבוצה. השיר, שאת מילותיו כתב יגאל פלג המנוח והלחין מוסטקי בעצמו, כבש חיש קל את מצעדי הפזמונים של אותה תקופה.

למחרת בבוקר השיר כבר כיכב בתחנות הרדיו. ביצעתי את השיר בטלוויזיה בערוץ הראשון, והשיא היה כשהוזמנתי להופיע ב־1977 עם ההמנון בעיר הנוער בגן סאקר בירושלים". במקביל לצלילי העוד, הקליטה אהובה עוזרי, מאושיות המוזיקה המזרחית הבכירות בישראל, את הלהיט "ירושלים של בית"ר", שאותו כתבה והלחינה.

ועם כל הכבוד לדנוך, פוליקר, מוסטקי ועוזרי, בשלהי 1976 נכתב השיר המפורסם ביותר עד כה שקשור לקבוצת כדורגל בישראל. שוב אילן גולדהירש סיפק את המילים, הפעם ג'קי אלקיים (מי שזכה לכינוי "דמיס רוסוס הישראלי") הלחין וביצע, וכל המדינה נסחפה אחרי "מכבי שלנו, מכבי תל אביב". אלקיים הקליט תקליטון בסוף 1976 ובו, בצדו האחד, המנון מכבי ת"א בכדורגל ובצדו השני המנון מכבי ת"א בכדורסל - לרגל זכייתה באליפות אירופה (השיר, למעשה, ניבא את מה שיקרה שנה אחר כך).




מפיק ההמנון ואמרגנו של אלקיים דאז, יצחק גיזרי, מסביר: "ב־1976 ג'קי אלקיים פנה אלי וסיפר כי יש לו לחן לשיר כדורגל, אך אין לו מילים. הוא סיפר שהוא בטוח שזה להיט ענק בשבילו ויכול לעזור לפריצתו לשוק העברי, משום שעד אז הקליט בארץ באנגלית. פניתי לבית"ר ירושלים, אך הם לא רצו לשלם על השיר והרעיון נגנז. עשרה מחזורים לפני שהסתמן שמכבי ת"א תזכה באליפות בכדורגל, ג'קי נכנס לאולפן להקליט עבורם את השיר. כיוון שבתקליטון יש שני צדדים, ביקשתי מגולדהירש לכתוב גם שיר אליפות למכבי ת"א בכדורסל, כדי לעודד אותה לזכות בגביע אירופה. כך יצא בסוף 1976 תקליטון עם שני שירים שאחד מהם הפך ללהיט ענק והעפיל לצמרת מצעדי הפזמונים ב־1977".

את העשור רווי ההמנונים, אגב, חתם איתן מסורי ("אלוהים נתן לך במתנה", "גברת, תפתחי זה אני") עם "שלום לך, ליגה ארצית" המיתולוגי, שאותו כתב, הלחין וביצע ב־1979, במטרה לעודד את הפועל ר"ג לעלות ליגה. מסורי הצליח מעל למשוער, ור"ג סיימה את עונת 1979/80 במקום הראשון בארצית, אמרה לה שלום ועלתה ללאומית.



"הכל קרה במקרה", נזכר מסורי, "באותה שנה נהגתי ללכת לחדר ההלבשה של הפועל ר"ג ועודדתי את השחקנים כשאמרתי להם שהשנה הם עולים ליגה, על אף שהם היו באותו זמן במקום החמישי. הקלטתי את השיר, ובסוף העונה אכן, כמו נבואה, הקבוצה עלתה ללאומית. מה שמיוחד זה שהשיר הוא למעשה השיר היחיד שנכתב כהמנון כדורגל ורק אחרי כן הפך לשיר 'רגיל'. מעטים יודעים ש'שלום לך, ליידי שלי', אחד הלהיטים הגדולים שלי, למעשה הוקלט קודם כל כשיר כדורגל - 'שלום לך, ליגה ארצית' ורק אחרי זה כשיר רגיל. לרוב זה הפוך".

אגב, מסורי הקליט לאורך השנים המנונים נוספים לקבוצות שונות, והבולטים בהם הם "אדום בלב" (שיר הלל להפועל ת"א) ו"סינדרלה שלי" (המנון נוסף להפועל ר"ג, לרגל זכייתה המטורללת בגביע המדינה ב־2003).




 

עוד שבת של כדורגל

בשנות ה-80 המנוני כדורגל שמלווים קבוצות כבר היו חלק בלתי נפרד מהענף, אם כי ביחס לעשור הקודם רק מעטים מהם הפכו ללהיטי רדיו. ב-1981 זכתה בני יהודה - הקבוצה החביבה על מרבית הזמרים המזרחים - בגביע המדינה בפעם השנייה בתולדותיה, אחרי שניצחה בגמר את האלופה, הפועל ת"א. נסים גרמה, האיש, התלתלים והלהיטים "פלאפל" ו"מלך הקסטות", מיהר להלחין ולהקליט את השיר "אריות יהודה" (מילים: ד"ר יוסף טרוצקי). השיר, דיסקו-רוק פסיכדלי, הפך למזוהה עם הקבוצה ("בני בני בני יהודה, את מלכת השכונה, הולך אני עם הזהובים שלי").

כאמור, באותה עונה זכתה הפועל ת"א באליפות המדינה, ולרגל המאורע התקבצו יגאל בשן, יצחק קלפטר וחנן יובל והקליטו את להיט הקאלט "השדים האדומים" - שכתב עלי מוהר והלחין קלפטר. אגב הפועל ת"א, אריק איינשטיין - האוהד המפורסם ביותר של הקבוצה - הקליט בשנות ה-80 את "אמרו לו" - אחד מהשירים היותר מתוחכמים שעוסקים באהדת קבוצה ("כבר אז עינו הייתה פוזלת, אל חבצלת האדמונית... אמרו לו שהחולצה האדומה היא לא מציאה, אמרו לו שהוא נכנס פה לצרה ואין יציאה").

ב־1982 זכתה הפועל כפ"ס באליפות היחידה בתולדותיה. זמר פופ אלמוני בשם צדי רון - שם הבמה של צדוק ששון - כתב מילים ולחן וחבר ללהקת סקסטה בביצוע "המנון הפועל כפ"ס". ששון: "לא הייתי אוהד הפועל כפ"ס, המנהל במשרד שבו עבדתי היה אוהד מושבע של הקבוצה וכיוון שידע שאני זמר, ביקש ממני לכתוב שיר אליפות לקבוצה. סיימתי לכתוב את השיר והמנהל גייס את סקסטה ואת ננסי ברנדס שיעשה את העיבוד, והקלטנו את השיר".

את העונה לאחר מכן - 1982/83 - עונת השישיות של מכבי נתניה (שהייתה גם עונת האליפות האחרונה שלה), ליווה שיר אליפות ששר בני אלבז, ההוא מ"הוא זכאי", שפעל תחת השם "בני אל". אלבז, כדורגלן עבר בבית"ר רמלה, פרץ לתודעה באותה תקופה עם הלהיט "אני חוזר הביתה" שיצא במקביל לגרסה היותר מוכרת של דורון מזר. שיר האליפות של נתניה, "שיר השערים" ("היי היי נתניה"), היה שיר דיסקו-רוק. אלבז שר, להקת גן עדן ליוותה. אלבז, שנמצא כיום בחו"ל, בחר לא להתראיין לכתבה.

אחד משירי הכדורגל הזכורים ביותר מאותה תקופה היה "יפו" ("לירושלים הלכתי"), שכתב, הלחין ושר הרצל קביליו ז"ל, שוער מכבי יפו - שעבר לשחק בהפועל ירושלים וכתב שיר פרידה מרטיט ושובר לב על הפרידה שנכפתה עליו - מקבוצת ילדותו לקבוצה זרה בעיר אחרת ("את היית לי כפרח בגנים, את מילאת לי את החיים, כך עברו לי השנים, ממש כמו ימים ספורים"). לדעת רבים מדובר בשיר האהבה הכי משמעותי שנכתב אי פעם אל ועל קבוצת כדורגל ("אני אזכור אותך תמיד בלב, אני אחלום אותך עם הכאב, אני נושם אותך יומם וליל, תמיד הייתי לצדך"). קביליו, שעוד בתחילת העשור הוציא את "עוד שבת של כדורגל" - ללא ספק שיר הכדורגל המוכר והמזוהה ביותר בישראל, הקליט את "יפו" ב־1985. במרץ 1986, באמצע עונת הכדורגל, הלך לעולמו אחרי שנכנע למחלת הסרטן. הוא לא זכה להגשים את חלומו, לחזור לעמוד בשער מכבי יפו. קבוצת הכדורגל, שהתפרקה וקמה מחדש, נקראת כיום על שמו.

ב-1986/87 זכתה בית"ר ירושלים באליפות המדינה לראשונה בתולדותיה, והצורך בשיר אליפות נוסף גרם לג'קי מייקה, ששיחק בצעירותו בקבוצת הנוער של בית"ר יחד עם מלמיליאן ונוימן, להקליט את "אני אוהב אותך בית"ר" (המילים והלחן שלו). גם השיר הזה הפך לאחד המפורסמים ביותר בכדורגל הישראלי. מייקה נזכר: "השיר הוקלט ממש במקרה. היה לי שיר שכתבתי לבית"ר, והמעבד שעבד איתי באותה תקופה אמר לי: 'תרד מזה, חאלס, כמה שירים לבית"ר?'. כמעט ירדתי מזה, אבל בדיוק הקבוצה זכתה באליפות והחלטתי להוציא את השיר שזכה להצלחה. הקלטתי אלבום שלם משירי בית"ר". עוד שיר מאותה עונה הוא של איציק קלה, "ירושלים של בית"ר" ("מלמי מלמי מלמיליאן, אוחנה, סמי גם, שלישייה המובילה את בית"ר לתהילה"), שנפתח בהקלטה של הדקה האחרונה ממשחק האליפות של בית"ר באותה עונה, במאי 1987, מול מכבי ת"א בבלומפילד, עם קולו האלמותי של דני דבורין.




שנה לאחר מכן עלתה הפועל ירושלים לליגה הלאומית, ועופר בדיחי, יחד עם להקת המיואשים, הקליט את השיר "הפועל ירושלים - עם הראש והרגליים" לרגל המאורע המשמח.



 

שיר השכונה

בקיץ 1990 זכו מרבית זמרי הז'אנר המזרחי להגשים את חלומם ולהקליט שירי אליפות לקבוצה האהודה עליהם, בני יהודה, שזכתה בתואר בעונת 1989/90 ומחזיקה עד היום בשיא של שירי אליפות ביחס לכמות האליפויות שבהן זכתה. עוד לפני ההכתרה (למעשה - עוד לפני אמצע העונה) הקליט דורון מירן את השיר "בני יהודה אלופה". הוא אפילו ביצע אותו על כר הדשא דקות לפני משחק העונה הראשון מול מכבי חיפה (אותו בני יהודה אפילו לא ניצחה, נגמר 1-1) לעיני 8,000 אוהדים בשכונת התקווה.

עם ההכתרה, במאי 1990, התחיל הגל הגדול של זמרים אוהדי הקבוצה שמקליטים לה שירי אליפות: מרגלית צנעני הקליטה את "בני יהודה אלופה" (בנוהל: מילים של אילן גולדהירש, הפעם מרגול הלחינה); חיים משה הפציץ עם "למבדה לבני יהודה" ("אפילו צ'יץ' אוהד, עם הקבוצה צועד, כולם בני יהודה"); חזי פניאן ביצע חידוש לשיר ישן שלו, "סמבה לבני יהודה" (שאותו ביצע בקלטת האליפות אביהו מדינה), כשהחליף את השמות של אהוד בן טובים ומשה עוזרי, כוכבי שנות ה־70 - אז יצא השיר, לשמותיהם של חזי שירזי ודוד גורדנה, כוכבי האליפות; דורון מירן עצמו הקליט עוד שיר, "משאללה", שאוהדי הזהובים מחשיבים להמנון האליפות שלהם; קובי סביליה שר, לפי הלחן של "ויוה אספניה", את "שיר השכונה" ("הנה בוקעת השירה, כי זו בני יהודה. אותה כולנו אוהבים, כי זו בני יהודה"). אגב, היו עוד שירים, אבל קצרה היריעה מלהביא אותם כאן.

בני יהודה קשורה (בעקיפין) גם ללהיט הגדול ביותר שקשור לכדורגל בשנות ה-90. שנתיים אחרי האליפות שלה הקליט סטלוס את המנון האליפות של מכבי ת"א ("איזה יופי, יא מכבי") ושנה לאחר מכן הקליט אלי משה את המנונה של מכבי הרצליה, שעלתה לליגה הלאומית לראשונה בתולדותיה ("מכבי הרצליה עולה"), אבל במאי 1994 הגיע אחד המנצחים של העשור ההוא: חיים משה, אוהד בני יהודה, הקליט את המנון האליפות של מכבי חיפה, "ירוק בעיניים", למילים ולחן של עוזי חיטמן ז"ל ("חיפה חיפה, מכבי שלי, הגל הירוק, גבה גלי - גבה גלי").



חיטמן המנוח לא אהב כדורגל במיוחד, אבל לאחר שמכבי חיפה הבטיחה כמעט סופית את התואר, פנה אליו העיתונאי גיא פלג, אוהד שרוף של הירוקים, וביקש ממנו שיכתוב שיר אליפות. חיטמן היסס בתחילה, משום שלא התחבר ממש לכדורגל ולא היה בטוח שהוא מתאים למשימה. פלג לחץ והפזמונאי התרצה. לאחר שחיבר את הסקיצה לשיר, חיטמן התלבט אם לבצע אותו בעצמו או לתת לזמר אחר שיבצע אותו. הוא הציע אותו לחיים משה שסירב, משום שהוא אוהד בני יהודה. חיטמן לחץ עד שמשה הסכים, ולבסוף הקליט את השיר יחד עם שחקני הקבוצה. "היה לי קצת קשה להקליט את השיר, כאוהד בני יהודה", מסביר משה, "אבל כאוהד מושבע של ספורט, אני מאמין שמי שמשחק טוב ונותן כדורגל טוב צריך לנצח, וכשעוזי פנה אלי לא יכולתי להגיד לו לא. ההקלטה עם השחקנים הייתה החוויה הכי גדולה, כי השחקנים נתנו נפח לשיר, ואני חושב שזה אחד ההמנונים הגדולים של הכדורגל".

עברו שנתיים ומכבי ת"א זכתה באליפות ובגביע. לרגל חגיגות הדאבל הקליטה להקת אתניקס, בהנהגת הסולן זאב נחמה, אוהד הקבוצה, יחד עם איציק זוהר, כוכב מכבי, את "צהוב עולה זה מכבי" (מילים: דידי הררי, לחן: נחמה ותמיר קליסקי). השיר הפך כמעט מיד ללהיט היסטרי שנכנס לפנתיאון.



במאי 2000 זכתה הפועל ת"א באליפות, וארבעה ימים לאחר מכן בגביע. לכבוד האירוע הקליט אריק איינשטיין את השיר שסגר 12 שנים בלי אליפות לאדומים - "אדומה שלי". איינשטיין כתב את המילים, מיכה שטרית הלחין ואוהדי הפועל אימצו אותו ללבם בשמחה רבה ("השנה היא שנת אלפיים, ה־13 במאי, היום לקחנו כתר, עם הפועל חי").

אחרי השיא של הניינטיז הגיעה הדעיכה: אין באלף השלישי אף שיר אהבה לקבוצה שהצליח לעלות על הגל ולהפוך ללהיט אמיתי. היחיד שהצליח לפרוץ קדימה היה אייל גולן, אבל הוא עשה את זה עם "מלך המגרש" (הידוע יותר בתור "חולה על כדורגל"), שיר שלא מתמקד בקבוצה ספציפית אלא מדבר על האהבה למשחק. האם לא הגיע הזמן, רגע לפני שסוגרים את העשור השני של האלף השלישי, להחזיר עטרה ליושנה? את זה נשאיר לקבוצות הכדורגל וליוצרים המוכשרים שאוהדים אותן. 

 

המעגל שלא נסגר - מחבר שיר האליפות של הפועל ב"ש חיכה 40 שנה, אך נפטר יממה לפני הזכייה בתואר

יממה לפני שהפועל ב"ש עמדה לזכות באליפות הראשונה אחרי 40 שנה של המתנה ובזמן ששירי אליפות שונים נכתבו על ידי שלל אוהדים, הלך לעולמו יגאל פלג ז"ל, מחבר מילות שיר האליפות של הקבוצה בעונת 1975/76, ללחן של יוסף מוסטקי.

בשנה שעברה נערך בב"ש ערב גאלה לציון 40 שנה לאליפות של הקבוצה, ולשם כך התבקש פלג לחבר בית נוסף לשיר. "זה היה ערב מאוד מרגש ומאוד יפה, וכששרו את ההמנון שמתי לב שכולם שרים. ההמנון הזה הוא לכל החיים", אמר פלג ז"ל בראיון האחרון שנערך איתו בעיתון "שבע" מקבוצת "הפוסט", מספר חודשים לפני מותו.

פלג המנוח חיבר בחייו מעל 2,000 שירים, ושיר האליפות של הפועל באר שבע היה לדבריו השיר מספר 97 שכתב בחייו. פלג היה בן 80 במותו.


יניב סול, "שבע" 


כל תקצירי ליגת העל משודרים באפליקציית מעריב אונליין