יש ימים או רגעים כאלה בחיים שאתה מרשה לעצמך לפתוח כפתור ולשחרר. להשתפך, לצאת מכליך, לצאת בהצהרות - ואפילו להסתכן בכך שתשלם עליהן מחיר. קבלו אחת משתפכת שאשמח להגן עליה בטווח הארוך - ברק בכר הוא גדול המאמנים בכדורגל הישראלי בכל הזמנים.
בכר ועוד 15. יסלחו לי עמנואל שפר, דוביד שווייצר, דרור קשטן, שלמה שרף, גיורא שפיגל, אברם גרנט, גם אלי גוטמן. בכר, עוד לא בן 43, כבר שם, לבד למעלה, מתקרר מעט מצינת הפסגה שעוטפת אותו עכשיו אחרי שנחלץ כגיבור מהסמבטיון הגועש של בלגרד כגיבור ראשי. ברשימה האדירה הזאת, גיורא שפיגל היה כוכב הכדורגל היחיד שידע לבנות גם קריירת אימון נהדרת, שנעצרה (כמה סמלי) על ידי יענקל'ה שחר, אוהב שהפך לאויב. בכר ניהל קריירת שחקן מתחת למכ"ם, התחיל כעוזר מאמן אצל איזי שרצקי - ומכיוון שמדובר רק בקריית שמונה, מי זוכר שהגיע איתה רק 180 דקות משלב הבתים בצ'מפיונס ליג. באטה בוריסוב הייתה המחסום האחרון.
בלגרד ממשיכה לחייך לישראלים. רפי לוי הבקיע פעמיים מול יוגוסלביה, אחת משלוש הגדולות בעולם ב־1960, מכבי ת"א לקחה את גביע האלופות הראשון שלה ב"פיוניר", ומכבי פ"ת השחילה חמישייה לפרטיזן בלגרד בעוד ערב הזיה לפני 17 שנה. הטייפ־קאסט הישראלי המפסידן, הפך עורו. במשחק הכרעה חיפה מבקיעה רגע לפני מחצית ומנצחת רגע לפני ההארכה. משחקים 90 דקות וחיפה מנצחת, לא גרמניה.
עכשיו בואו נפרק טיפה את המיתוס הזה של המרקנה. לא כצעקתה בכלל, אבל עדיין אצטדיון רמת גן על סטרואידים, והפעם ממש דמיינתי איך נראה שם המשחק של ישראל נגד בריה"מ עם סטלמך ב־1956. אבל אי אפשר להשוות לאפקט סמי עופר. חיפה יצאה חצי שעה לפני הפתיחה לחימום וחטפה בוז מהגיהינום. חיכינו שהכוכב תצא מהמנהרה ותתקבל בשגעת בלקנית, אבל דז'אן סטנקוביץ' לא הוציא אותם בכלל עד הפתיחה והעדיף להכין אותם ליד חדרי ההלבשה.
כל הדרך לאוורסט הייתה זרועה בסימני דרך. חזיזה השווה בארץ מול אולימפיאקוס בשער בלתי אפשרי בזמן פציעות, רק כדי להחטיף רביעייה בחוץ, שלא נראתה באתונה 40 שנה. המשחק הראשון מול הכוכב כבר הלך לאיבוד במחצית הראשונה, אבל בכר קרץ בשובבות כשעלה לדשא בחצי השני והם יצאו לבלקן ביתרון מרפרף.
שתי הדקות האחרונות במחצית התהפכו על שתי הקבוצות פעם אחר פעם. איבאניץ' סידר להם לעלות, חזיזה בעט פנדל איום בתוספת הזמן, אבל הנציג השוודי אריקסון, סליחה, סונדגרן, הרס את בוריאן מרחוק ושלח את סטאנקוביץ' לשלשל מחצית שלמה. הכוכב הובילה ככה גם בחיפה, אבל השדים רדפו אותה עד הבית. יותר משפחדה מעצמה, פחדה מחיפה. וזו סירבה לדחות את הקץ, עד שהכוכב הסחוטה חוסלה בסמטה חשוכה מאש כוחותיה, פאבקוב שמו. חיפה קנתה את עולמה - כוח, כסף, כבוד. כשמדובר בכדורגל, זה נשמע נעים.
בערך קילומטר בסך הכל מפריד בין שני האצטדיונים של הכוכב האדום בלגרד ופרטיזן בלגרד. אנחנו נוסעים ברחוב הראשי של דדינייה, הרובע היוקרתי של הבירה הסרבית, שבו שוכנות גם השגרירויות הזרות. הנציגויות של ישראל וארה"ב נמצאות במרחק חצי דקת נסיעה זו מזו, ועל הדרך עומד המוזוליאום שבו נחים שרידיו של יוסיפ ברוז, ובשמו המוכר טיטו, שליטה המיתולוגי של יוגוסלביה, בעצמו קרואטי/סלובני ופרטיזן בעצמו, שהחזיק את הפדרציות (סרביה, קרואטיה, סלובניה, בוסניה, מונטנגרו ומקדוניה).
מכבי חיפה פגשה ביום שלישי במרקנה של בלגרד לא רק קבוצת כדורגל - אלא היסטוריה מוטרפת שרק במאים גאונים כמו אמיר קוסטוריצה ידעו לתרגם בסיפור ותמונה כדי שנבין איך הכל עבד שם, ואיך מלחמות, משפחות שמתפצלות למחנות פוליטיים, אתניים וספורטיביים עיצבו את אופיו של המועדון. בגזרה הצפונית של האצטדיון, מחוץ לחומה, עומד טנק טי 52 סובייטי, ששימש את הכוחות הסרביים במלחמה בבלקן. אחד מאוהדיה של הכוכב, "ארקן", קרימינל שהפך לפושע מלחמה, ארגן את המיליציות שלו כדי לבצע מעשי טבח לאורך שנות ה־90 בקרואטים ובבוסנים. בקרבות האלו נהרג גם אחיו של שחקן מכבי חיפה לשעבר, הקרואטי ננאד פראליה.
הכוכב האדום הוא סמל הקומוניזם, הקבוצה של המפלגה. אין לה יעקב שחר משלה, אבל הספונסרית שלה, גזפרום הרוסית, מזרימה לפחות 5 מיליון יורו בעונה לתקציב. המלחמה באוקראינה מיצבה את הכוכב ואת סרביה כולה נגד אירופה. הם בצד הרוסי. שאלקה הגרמנית ביטלה את הסכם החסות עם גזפרום, וכנ"ל אופ"א, שאיבדה הכנסות של 40 מיליון יורו. רק הכוכב לא מרפה מהתמיכה של פוטין, ותומכת בו בחזרה. אוהדים ביציע מחזיקים כרזות נגד ארה"ב עם שמות המדינות שאליהן פלשו כוחות אמריקאיים לאורך השנים. מי אתם שתבואו בטענות לפוטין. לסרבים יש זיכרון ארוך. ברחוב קנזה מילושה ניצב כאנדרטה, עם כרזות אנטי־אמריקאיות, משרד ההגנה הסרבי ההרוס, שהופצץ ב־1999 על ידי טילי שיוט של נאט"ו. הסרבים השאירו אותו כמו שהוא, כדי שאף אחד לא ישכח. פעם, כשדז'אן סטנקוביץ' היה האליל שלהם, ולא מאמן אפור שעף מכל המדרגות מול חיפה, האגדה סיפרה שאחת הפצצות שיצאו לו מהרגל, הפילה מפציץ אמריקאי שטס מעל העיר. השבוע גם האליל נאלץ, אולי בפעם הראשונה, לרדת למקלט.