סמל של כאב לאומי: שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל הובאו למנוחות - זה מה שקרה היום

הספדה של דנה סיטון סילברמן - אחותה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל: "בז, לולו ופורפור. שנה שלמה שאני מכינה את עצמי לרגע הזה, אבל שום דבר לא יכל באמת להכין אותי מספיק טוב לרגע הפרידה מכם. בז, זה הכינוי של שירי מאז שאנחנו ילדות, כבר סיפרתי כמה חיכינו להיות דודות, אני ושירי החלטנו שייוולדו לנו ילדים אסור שהם יקראו לנו בשם הפרטי- רק דודה! וכך היה. ליה, אלון וארז זכו בדודה שאין כמוה בעולם, דואגת, אוהבת ושומרת.

אני ושירי גדלנו בבית של אהבה, חמלה, והבנה. אבא ואמא גידלנו אותנו להיות נשים חזקות, לאהוב את האחר ולכבד את השונה. שהיינו ילדות, אני היתי האחות המעצבנת, שירי תמיד היתה התמימה והמתוקה, שירי רצתה לנקות את השולחן-אני נשכבתי עליו. שירי רצתה לראות טלויזיה- אני בדיוק היתי חייבת לפצוח בריקוד מולה. אני מודה שקצת התעללתי בה ותמיד חיכיתי לתגובה שתבוא, למה את לא מחזירה לי?? שאלתי אותה. ושירי היתה אומרת "חכי חכי שאני אהיה יותר גדולה אני אחזיר לך" לפני כמה שנים הזכרתי לה שאני עדיין מחכה... שהגיעו הילדים סיפרתי לה על מה שהם עושים לי והיא אמרה "רואה? עכשיו הם מחזירים לך על כל מה שאת עשית לי".

הספדה של דנה סיטון סילברמן - אחותה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל: "בז, לולו ופורפור. שנה שלמה שאני מכינה את עצמי לרגע הזה, אבל שום דבר לא יכל באמת להכין אותי מספיק טוב לרגע הפרידה מכם. בז, זה הכינוי של שירי מאז שאנחנו ילדות, כבר סיפרתי כמה חיכינו להיות דודות, אני ושירי החלטנו שייוולדו לנו ילדים אסור שהם יקראו לנו בשם הפרטי- רק דודה! וכך היה. ליה, אלון וארז זכו בדודה שאין כמוה בעולם, דואגת, אוהבת ושומרת.

אני ושירי גדלנו בבית של אהבה, חמלה, והבנה. אבא ואמא גידלנו אותנו להיות נשים חזקות, לאהוב את האחר ולכבד את השונה. שהיינו ילדות, אני היתי האחות המעצבנת, שירי תמיד היתה התמימה והמתוקה, שירי רצתה לנקות את השולחן-אני נשכבתי עליו. שירי רצתה לראות טלויזיה- אני בדיוק היתי חייבת לפצוח בריקוד מולה. אני מודה שקצת התעללתי בה ותמיד חיכיתי לתגובה שתבוא, למה את לא מחזירה לי?? שאלתי אותה. ושירי היתה אומרת "חכי חכי שאני אהיה יותר גדולה אני אחזיר לך" לפני כמה שנים הזכרתי לה שאני עדיין מחכה... שהגיעו הילדים סיפרתי לה על מה שהם עושים לי והיא אמרה "רואה? עכשיו הם מחזירים לך על כל מה שאת עשית לי".

ירדן ביבס, דנה סילברמן סיטון, אחותה של שירי. בהלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)ירדן ביבס, דנה סילברמן סיטון, אחותה של שירי. בהלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)

שאני ושירי היינו אוספות את הילדים מהגנים היינו ישר באות לבית של אמא ואבא, פותחות את הדלת והם- רצו מייד לחבק ולנשק את הנכדים והולכים איתם. אני ושירי היינו מסתכלות אחת על השניה ואומרות "טוב אז נראה לנו שאנחנו מיותרות פה". ככה הם אהבו את הנכדים שלהם. אהבה מיוחדת שכזאת. עכשיו בז, את פה לידם, איתם אז אני לא דואגת.

לולו שלי, ג'ינג'י קטן עם צחוק של שובב, קונדסון ועדין קטן וחכם. רק 4 שנים זכיתי להיות דודה שלך, אבל אלו היו 4 שנים של דודה גאה! אתגעגע אלייך כל כך, אתגעגע לארוחות ערב המשותפות עם ליה אלון וארז בבית של סבא וסבתא אוכלים פיצה ממתכון שסבא המציא. אתגעגע להליכה שלך, של גברבר קטן, לצחוק, לעיניים הטובות ולחיבוק המתוק שלך.

פורפור, איתך הספקתי לצערי להנות רק 9 חודשים, לא היה קשה להתאהב בך מיד, חייכני וטהור, וגם ג'ינג'י לא אכזבת. הייתם לי אחיינים אהובים מיוחדים ויחידים! תהיו בליבנו לנצח נצחים ולנצח נוכחים.

אני רוצה לבקש מכם סליחה בשם ההנהגה והצבא שלנו שלא היו שם בשבילכם באותו יום. ושלקח להם כל כך הרבה זמן להחזיר אתכם לאדמה שלכם. בבקשה תשמרו עלינו מלמעלה 5 מלאכים שהם רק שלי, בז תחבקי את אבא ואמא חזק בשבילי ותשמרי לי עליהם. בבקשה תשלחו לפה אנרגיות שיוציאו את כל הרוע מהעולם ושישאר פה רק טוב.

אני מבטיחה לך, כמו שהבטחתי לאבא ואמא שהמפלצות מעבר לגדר לא יצליחו במשימה שלהם, הם לא יכניעו אותנו, הם לא ישברו אותנו, להפך, המשימה שלהם נכשלה כי התאחדנו, כי התחזקנו כי נהיינו בלתי מנוצחים, הם הפסידו. הלוואי שאתם שם למעלה מחובקים עם אמא ואבא, משחקים ורצים בשדות ירוקים של אושר ואהבה.

מבטיחה לך בז ולכם לולו ופורפור שאף אחד לא ישכח אתכם, ליה אלון וארז יגדלו להיות גאים בכם, תהיו צרורים בלבבות ובנפש שלנו לעולם. בטוחה שעוד נפגש".

הספדה של דנה סיטון סילברמן - אחותה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל: "בז, לולו ופורפור. שנה שלמה שאני מכינה את עצמי לרגע הזה, אבל שום דבר לא יכל באמת להכין אותי מספיק טוב לרגע הפרידה מכם. בז, זה הכינוי של שירי מאז שאנחנו ילדות, כבר סיפרתי כמה חיכינו להיות דודות, אני ושירי החלטנו שייוולדו לנו ילדים אסור שהם יקראו לנו בשם הפרטי- רק דודה! וכך היה. ליה, אלון וארז זכו בדודה שאין כמוה בעולם, דואגת, אוהבת ושומרת.

אני ושירי גדלנו בבית של אהבה, חמלה, והבנה. אבא ואמא גידלנו אותנו להיות נשים חזקות, לאהוב את האחר ולכבד את השונה. שהיינו ילדות, אני היתי האחות המעצבנת, שירי תמיד היתה התמימה והמתוקה, שירי רצתה לנקות את השולחן-אני נשכבתי עליו. שירי רצתה לראות טלויזיה- אני בדיוק היתי חייבת לפצוח בריקוד מולה. אני מודה שקצת התעללתי בה ותמיד חיכיתי לתגובה שתבוא, למה את לא מחזירה לי?? שאלתי אותה. ושירי היתה אומרת "חכי חכי שאני אהיה יותר גדולה אני אחזיר לך" לפני כמה שנים הזכרתי לה שאני עדיין מחכה... שהגיעו הילדים סיפרתי לה על מה שהם עושים לי והיא אמרה "רואה? עכשיו הם מחזירים לך על כל מה שאת עשית לי".

הספדה של דנה סיטון סילברמן - אחותה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל: "בז, לולו ופורפור. שנה שלמה שאני מכינה את עצמי לרגע הזה, אבל שום דבר לא יכל באמת להכין אותי מספיק טוב לרגע הפרידה מכם. בז, זה הכינוי של שירי מאז שאנחנו ילדות, כבר סיפרתי כמה חיכינו להיות דודות, אני ושירי החלטנו שייוולדו לנו ילדים אסור שהם יקראו לנו בשם הפרטי- רק דודה! וכך היה. ליה, אלון וארז זכו בדודה שאין כמוה בעולם, דואגת, אוהבת ושומרת.

אני ושירי גדלנו בבית של אהבה, חמלה, והבנה. אבא ואמא גידלנו אותנו להיות נשים חזקות, לאהוב את האחר ולכבד את השונה. שהיינו ילדות, אני היתי האחות המעצבנת, שירי תמיד היתה התמימה והמתוקה, שירי רצתה לנקות את השולחן-אני נשכבתי עליו. שירי רצתה לראות טלויזיה- אני בדיוק היתי חייבת לפצוח בריקוד מולה. אני מודה שקצת התעללתי בה ותמיד חיכיתי לתגובה שתבוא, למה את לא מחזירה לי?? שאלתי אותה. ושירי היתה אומרת "חכי חכי שאני אהיה יותר גדולה אני אחזיר לך" לפני כמה שנים הזכרתי לה שאני עדיין מחכה... שהגיעו הילדים סיפרתי לה על מה שהם עושים לי והיא אמרה "רואה? עכשיו הם מחזירים לך על כל מה שאת עשית לי".

שאני ושירי היינו אוספות את הילדים מהגנים היינו ישר באות לבית של אמא ואבא, פותחות את הדלת והם- רצו מייד לחבק ולנשק את הנכדים והולכים איתם. אני ושירי היינו מסתכלות אחת על השניה ואומרות "טוב אז נראה לנו שאנחנו מיותרות פה". ככה הם אהבו את הנכדים שלהם. אהבה מיוחדת שכזאת. עכשיו בז, את פה לידם, איתם אז אני לא דואגת.

לולו שלי, ג'ינג'י קטן עם צחוק של שובב, קונדסון ועדין קטן וחכם. רק 4 שנים זכיתי להיות דודה שלך, אבל אלו היו 4 שנים של דודה גאה! אתגעגע אלייך כל כך, אתגעגע לארוחות ערב המשותפות עם ליה אלון וארז בבית של סבא וסבתא אוכלים פיצה ממתכון שסבא המציא. אתגעגע להליכה שלך, של גברבר קטן, לצחוק, לעיניים הטובות ולחיבוק המתוק שלך.

פורפור, איתך הספקתי לצערי להנות רק 9 חודשים, לא היה קשה להתאהב בך מיד, חייכני וטהור, וגם ג'ינג'י לא אכזבת. הייתם לי אחיינים אהובים מיוחדים ויחידים! תהיו בליבנו לנצח נצחים ולנצח נוכחים.

אני רוצה לבקש מכם סליחה בשם ההנהגה והצבא שלנו שלא היו שם בשבילכם באותו יום. ושלקח להם כל כך הרבה זמן להחזיר אתכם לאדמה שלכם. בבקשה תשמרו עלינו מלמעלה 5 מלאכים שהם רק שלי, בז תחבקי את אבא ואמא חזק בשבילי ותשמרי לי עליהם. בבקשה תשלחו לפה אנרגיות שיוציאו את כל הרוע מהעולם ושישאר פה רק טוב.

אני מבטיחה לך, כמו שהבטחתי לאבא ואמא שהמפלצות מעבר לגדר לא יצליחו במשימה שלהם, הם לא יכניעו אותנו, הם לא ישברו אותנו, להפך, המשימה שלהם נכשלה כי התאחדנו, כי התחזקנו כי נהיינו בלתי מנוצחים, הם הפסידו. הלוואי שאתם שם למעלה מחובקים עם אמא ואבא, משחקים ורצים בשדות ירוקים של אושר ואהבה.

מבטיחה לך בז ולכם לולו ופורפור שאף אחד לא ישכח אתכם, ליה אלון וארז יגדלו להיות גאים בכם, תהיו צרורים בלבבות ובנפש שלנו לעולם. בטוחה שעוד נפגש".

הספדה של עופרי ביבס לוי - אחותו של ירדן ודודתם של אריאל וכפיר: "את המילים האלו אני כותבת בראש כבר מעל שנה. אי הודאות, החרדה והדאגה אליכם לא נתנו מנוחה למחשבות אבל בכל פעם שהראש התחיל לנסח גירשתי את המילים בכח. בכח האהבה אליכם ולירדן, בכח התקווה שתשובו. ועכשיו אני עומדת פה מולכם. לא כך קיוויתי לפגוש אתכם שוב.

איך מתחילים להפרד? כבר 16 חודשים שאני מדברת ומספרת עליכם בכל מקום. זה תמיד כאב והגביר את הגעגוע אבל לספר עליכם גם השאיר אתכם נוכחים, חיים. איך יכול להיות שאתם כבר לא?

הספדה של עופרי ביבס לוי - אחותו של ירדן ודודתם של אריאל וכפיר: "את המילים האלו אני כותבת בראש כבר מעל שנה. אי הודאות, החרדה והדאגה אליכם לא נתנו מנוחה למחשבות אבל בכל פעם שהראש התחיל לנסח גירשתי את המילים בכח. בכח האהבה אליכם ולירדן, בכח התקווה שתשובו. ועכשיו אני עומדת פה מולכם. לא כך קיוויתי לפגוש אתכם שוב.

איך מתחילים להפרד? כבר 16 חודשים שאני מדברת ומספרת עליכם בכל מקום. זה תמיד כאב והגביר את הגעגוע אבל לספר עליכם גם השאיר אתכם נוכחים, חיים. איך יכול להיות שאתם כבר לא?

ירדן ביבס. ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)ירדן ביבס. ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)

שירי, איך יכול להיות שלא נקבע שוב לפיקניק בשבת? שלא נתמוגג שוב לראות את אריאל רץ לתואם לחבק ולנשק? שלא נצחק על ירדן ונדאג לו ביחד? שלא תעבירי לי עצות ובגדים מכפיר שגדל לאפיק שלא זכיתם להכיר? איך לקחו מאיתנו שנה שלמה של חוויות וזיכרונות יחד? איך אפשר לדמיין עתיד בלעדיכם? איך לקחו לנו אתכם?

16 חודשים מאז אותה שבת נוראית ושום דבר עדיין לא נתפס, כלום לא אמיתי והכל עדיין חסר הגיון.

שירי, היית בת הזוג המושלמת לירדן. לא יכולתי לבקש טובה יותר עבורו. אוהבת, רגישה, דואגת, מפנקת, מרגיעה. את הכוחות שאת הטענת בו כל השנים, אנחנו עכשיו שואבים דרכו. אל תדאגי לו. הוא חזק ומדהים ועדיין מצחיק. ואנחנו נשמור עליו. מבטיחה.

לולי, כמה אני מתגעגעת. לביישנות, לשובבות, למתיקות, לחיוך. לראות אותך עם תותו שלך. כמה אתה חסר לה. כמה דמיינו אתכם גדלים יחד, רחוק עד לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה.

כפיר, לעולם לא תהיה נחמה על שלא היה לי יותר זמן איתך. לא הספקנו כלום. אפילו מתנה לגיל שנה לא זכיתי לקנות לך.

אני אזכור אתכם תמיד, לא תשכחו לעולם. אתם אצלי בראש ובלב ובכל פעם שאני מביטה בתואם, נגב ואפיק. בכל פעם שאראה תחפושת באטמן או אשמע צחוק של תינוק. וככה אני רוצה לזכור את שלושתכם- מאושרים, צוחקים, משפחה.

אנשים רבים מבקשים ממכם סליחה, מירדן, מאיתנו. אך האשמה לא עליהם. האסון הזה לא היה צריך לקרות. לא הייתם צריכים להילקח והייתם צריכים לחזור בחיים. סליחה משמעותה קבלת אחריות ומחויבות לנהוג אחרת, ללמוד מטעויות. אין משמעות לסליחה לפני שהמחדלים יחקרו, וכל בעלי התפקידים ישאו באחריות. האסון שלנו כעם ושלנו כמשפחה לא היה צריך לקרות, ואסור, אסור שיקרה שוב.

יכלו להציל אתכם והעדיפו נקמה. אנחנו הפסדנו. תמונת הנצחון שלנו כבר לא תקרה. המאבק שלנו מול האויבים יהיה לנצח אבל אנחנו חייבים תמיד לקדש חיים, אהבת אדם, כבוד המת ולא להשאיר אף אחד מאחור. אחרת הפסדנו את מי שאנחנו.

לולי ופירפיר, העולם הכיר אתכם באופן הטרגי ביותר, אבל אני מבטיחה שנעשה הכל כדי שהזיכרון שלכם וממכם יהיה כזה שלתמימות, אהבה וטוב. בדיוק כמו שאמא שירי ואבא ירדן גידלו אתכם. מבטיחה לעשות טוב בשמכם. אוהבת ומתגעגעת לעד".

ירדן ביבס, בעלה של שירי ואביהם של אריאל וכפיר ז"ל שנרצחו בשבי חמאס והוחזרו לישראל, ספד היום (רביעי) למשפחתו במהלך טקס ההלוויה בבית העלמין צוחר.

"מי אמור, אני זוכר את הפעם הראשונה שאמרתי לך מי אמור. זה היה ממש בתחילת הקשר שלנו, אמרת לי לקרוא לך ככה רק אם אני יודע בוודאות שאני אוהב אותך ולא להגיד סתם. אז לא אמרתי את זה כי לא רציתי שתחשבי שאני ממהר להגיד "אני אוהב אותך" אז שירי אני אגלה לך שאהבתי אותך כבר אז שאמרתי לך מי אמור.

ירדן ביבס, בעלה של שירי ואביהם של אריאל וכפיר ז"ל שנרצחו בשבי חמאס והוחזרו לישראל, ספד היום (רביעי) למשפחתו במהלך טקס ההלוויה בבית העלמין צוחר.

"מי אמור, אני זוכר את הפעם הראשונה שאמרתי לך מי אמור. זה היה ממש בתחילת הקשר שלנו, אמרת לי לקרוא לך ככה רק אם אני יודע בוודאות שאני אוהב אותך ולא להגיד סתם. אז לא אמרתי את זה כי לא רציתי שתחשבי שאני ממהר להגיד "אני אוהב אותך" אז שירי אני אגלה לך שאהבתי אותך כבר אז שאמרתי לך מי אמור.

"שירי אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך! שירי את הכל בשבילי! את האישה ואמא הכי טובה שיש, שירי את החברה הכי טובה שלי. מישמיש מי יעזור לי לקבל החלטות עכשיו.. איך אני אמור לקבל החלטות בלעדייך? את זוכרת את ההחלטה האחרונה שלנו? בממ"ד שאלתי אותך אם "נלחמים או נכנעים" אמרת לי נלחמים אז נלחמתי.

שתי בובות של דובים. בהלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)שתי בובות של דובים. בהלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)

"שירי אני מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם. אם רק הייתי יודע מהיקרה לא הייתי יורה. אני חושב על כל מה שעברנו ביחד ויש כל כך הרבה זכרונות טובים. אני זוכר את הלידות של אריאל וכפיר. אני זוכר את הימים שהיינו יושבים בבית או בבית קפה לבד ומדברים הרבה... על הכל מהכל זה היה כיף אני מתגעגע לזה וזה חסר לי.

"הנוכחות שלך חסרה לי מאוד. אני רוצה לספר לך על כל מה שקורה בעולם ופה בארץ. שירי כולם מכירים ואוהבים אותנו את לא מבינה איזה הזוי כל הטירוף הזה. שירי אנשים אומרים לי שהם תמיד יהיו לצידי אבל הם לא את. אז בבקשה תישארי לידי ואל תלכי רחוק! שירי, זה הכי קרוב שאני אליך מאז ה7.10 ואני לא יכול לנשק ולחבק אותך וזה שובר אותי!

"שירי בבקשה תשמרי עלי... תשמרי עלי מפני החלטות גרועות. תשמרי עלי מפני דברים רעים ותשמרי עלי מפני עצמי. תשמרי עלי שלא אשקע בחשכה. מישמיש אני אוהב אותך!

"צ׳וקי אתה הפכת אותי לאבא. אתה הפכת אותנו למשפחה. אתה לימדת אותי מה באמת חשוב בחיים ועל אחריות. ביום שנולדת אני התבגרתי ברגע אחד בזכותך, אתה לימדת אותי כלכך הרבה על עצמי ואני רוצה להגיד לך תודה. אז תודה אהוב שלי.

"אריאל, אני מקווה שאתה לא כועס עלי שלא הצלחתי להגן עליכם כמו שצריך ושלא הייתי שם בשבילכם. אני מקווה שאתה יודע שחשבתי עליך כל יום וכל דקה. אני מקווה שאתה נהנה בגן עדן. אני בטוח שאתה מצחיק את כל המלאכים עם השטויות והחיקויים שלך. אני מקווה שיש מלא פרפרים שאתה יכול להסתכל עליהם כמו שעשית בפיקניקים שלנו. צ׳וקי, תזהר שאתה יורד מהענן שלא תדרך על טוני... תלמד את כפיר את כל החיקויים שלך ותצחיקו את כולם שם למעלה. אריאל אני אוהב אותך "הכי בעולם תמיד בעולם", ממש כמו שאתה היית אומר לנו.

"פוופיק לא חשבתי שהמשפחה שלנו יכולה להיות יותר מושלמת ואז אתה באת ועשית אותה עוד יותר מושלמת... אני זוכר את הלידה שלך. אני זוכר שבאמצע הלידה המיילדת עצרה הכל ואנחנו נבהלנו פחדנו שקרה משהו אבל זה היה רק כדי להגיד לנו שיש לנו עוד ג׳ינג׳י. אמא ואני צחקנו ושמחנו. הכנסת עוד אור ואושר לבית הקטן שלנו. באת עם הצחוק והחיוך המתוק והכובש שלך ואני התמכרתי בשניה! אי-אפשר היה שלא לנשנש אותך כל הזמן.

"כפיר אני מצטער שלא שמרתי עליכם יותר טוב אבל חשוב לי שתדע שאני אוהב אותך מאוד ואני מתגעגע אליך מאוד! אני מתגעגע לנשנש אותך ולשמוע אותך צוחק. אני מתגעגע למשחקים שלנו בבוקר כשאמא הייתה מבקשת שאני אשמור עליך לפני שאני הולך לעבודה כל כך אהבתי את הרגעים הקטנים האלה והם חסרים לי היום יותר מתמיד! כפיר אני אוהב אותך הכי בעולם תמיד בעולם! יש לי עוד המון דברים להגיד לכם אבל אני אשמור אותם כשנהיה לבד".

הספדו של ירדן ביבס - בעלה של שירי, ואביהם של אריאל וכפיר:
 
״מי אמור״
אני זוכר את הפעם הראשונה שאמרתי לך ״מי אמור״. זה היה ממש בתחילת הקשר שלנו, אמרת לי לקרוא לך ככה רק אם אני יודע בוודאות שאני אוהב אותך ולא להגיד סתם  
אז לא אמרתי את זה כי לא רציתי שתחשבי שאני ממהר להגיד ״אני אוהב אותך״ אז שירי אני אגלה לך שאהבתי אותך כבר אז שאמרתי לך ״מי אמור״. 
שירי אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך!
שירי את הכל בשבילי! 
את האישה ואמא הכי טובה שיש, 
שירי את החברה הכי טובה שלי . 
מישמיש מי יעזור לי לקבל החלטות עכשיו.. איך אני אמור לקבל החלטות בלעדייך? 
את זוכרת את ההחלטה האחרונה שלנו? 
בממ"ד שאלתי אותך אם ״נלחמים או נכנעים״ אמרת לי נלחמים אז נלחמתי . 
שירי אני מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם. אם רק הייתי יודע מהיקרה לא הייתי יורה. 
אני חושב על כל מה שעברנו ביחד ויש כל כך הרבה זכרונות טובים.
אני זוכר את הלידות של אריאל וכפיר. אני זוכר את הימים שהיינו יושבים בבית או בבית קפה לבד ומדברים הרבה... על הכל מהכל זה היה כיף אני מתגעגע לזה וזה חסר לי. 
הנוכחות שלך חסרה לי מאוד.
אני רוצה לספר לך על כל מה שקורה בעולם ופה בארץ.
שירי כולם מכירים ואוהבים אותנו את לא מבינה איזה הזוי כל הטירוף הזה. 
שירי אנשים אומרים לי שהם תמיד יהיו לצידי אבל הם לא את. אז בבקשה תישארי לידי ואל תלכי רחוק! 
שירי, זה הכי קרוב שאני אליך מאז ה-7.10 ואני לא יכול לנשק ולחבק אותך וזה שובר אותי! 
שירי בבקשה תשמרי עלי...
תשמרי עלי מפני החלטות גרועות. תשמרי עלי מפני דברים רעים ותשמרי עלי מפני עצמי. תשמרי עלי שלא אשקע בחשכה. 
מישמיש אני אוהב אותך!
 
צ׳וקי 
אתה הפכת אותי לאבא. אתה הפכת אותנו למשפחה. 
אתה לימדת אותי מה באמת חשוב בחיים ועל אחריות. 
ביום שנולדת אני התבגרתי ברגע אחד בזכותך, אתה לימדת אותי כלכך הרבה על עצמי ואני רוצה להגיד לך תודה.
אז תודה אהוב שלי.
אריאל, אני מקווה שאתה לא כועס עלי שלא הצלחתי להגן עליכם כמו שצריך ושלא הייתי שם בשבילכם. אני מקווה שאתה יודע שחשבתי עליך כל יום וכל דקה.
אני מקווה שאתה נהנה בגן עדן. אני בטוח שאתה מצחיק את כל המלאכים עם השטויות והחיקויים שלך. אני מקווה שיש מלא פרפרים שאתה יכול להסתכל עליהם כמו שעשית בפיקניקים שלנו. 
צ׳וקי, תזהר שאתה יורד מהענן שלא תדרך על טוני... 
תלמד את כפיר את כל החיקויים שלך ותצחיקו את כולם שם למעלה. 
אריאל אני אוהב אותך "הכי בעולם תמיד בעולם", ממש כמו שאתה היית אומר לנו.
 
פוופיק 
לא חשבתי שהמשפחה שלנו יכולה להיות יותר מושלמת ואז אתה באת ועשית אותה עוד יותר מושלמת...
אני זוכר את הלידה שלך. אני זוכר שבאמצע הלידה המיילדת עצרה הכל ואנחנו נבהלנו פחדנו שקרה משהו אבל זה היה רק כדי להגיד לנושיש לנו עוד ג׳ינג׳י. אמא ואני צחקנו ושמחנו.
הכנסת עוד אור ואושר לבית הקטן שלנו. באת עם הצחוק והחיוך המתוק והכובש שלך ואני התמכרתי בשניה!
אי-אפשר היה שלא לנשנש אותך כל הזמן 
כפיר אני מצטער שלא שמרתי עליכם יותר טוב אבל חשוב לי שתדע שאני אוהב אותך מאוד ואני מתגעגע אליך מאוד! 
אני מתגעגע לנשנש אותך ולשמוע אותך צוחק 
אני מתגעגע למשחקים שלנו בבוקר כשאמא הייתה מבקשת שאני אשמור עליך לפני שאני הולך לעבודה כל כך אהבתי את הרגעים הקטנים האלה והם חסרים לי היום יותר מתמיד!
כפיר אני אוהב אותך הכי בעולם תמיד בעולם! 
 
יש לי עוד המון דברים להגיד לכם אבל אני אשמור אותם כשנהיה לבד.

הספדו של ירדן ביבס - בעלה של שירי, ואביהם של אריאל וכפיר:
 
״מי אמור״
אני זוכר את הפעם הראשונה שאמרתי לך ״מי אמור״. זה היה ממש בתחילת הקשר שלנו, אמרת לי לקרוא לך ככה רק אם אני יודע בוודאות שאני אוהב אותך ולא להגיד סתם  
אז לא אמרתי את זה כי לא רציתי שתחשבי שאני ממהר להגיד ״אני אוהב אותך״ אז שירי אני אגלה לך שאהבתי אותך כבר אז שאמרתי לך ״מי אמור״. 
שירי אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך!
שירי את הכל בשבילי! 
את האישה ואמא הכי טובה שיש, 
שירי את החברה הכי טובה שלי . 
מישמיש מי יעזור לי לקבל החלטות עכשיו.. איך אני אמור לקבל החלטות בלעדייך? 
את זוכרת את ההחלטה האחרונה שלנו? 
בממ"ד שאלתי אותך אם ״נלחמים או נכנעים״ אמרת לי נלחמים אז נלחמתי . 
שירי אני מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם. אם רק הייתי יודע מהיקרה לא הייתי יורה. 
אני חושב על כל מה שעברנו ביחד ויש כל כך הרבה זכרונות טובים.
אני זוכר את הלידות של אריאל וכפיר. אני זוכר את הימים שהיינו יושבים בבית או בבית קפה לבד ומדברים הרבה... על הכל מהכל זה היה כיף אני מתגעגע לזה וזה חסר לי. 
הנוכחות שלך חסרה לי מאוד.
אני רוצה לספר לך על כל מה שקורה בעולם ופה בארץ.
שירי כולם מכירים ואוהבים אותנו את לא מבינה איזה הזוי כל הטירוף הזה. 
שירי אנשים אומרים לי שהם תמיד יהיו לצידי אבל הם לא את. אז בבקשה תישארי לידי ואל תלכי רחוק! 
שירי, זה הכי קרוב שאני אליך מאז ה-7.10 ואני לא יכול לנשק ולחבק אותך וזה שובר אותי! 
שירי בבקשה תשמרי עלי...
תשמרי עלי מפני החלטות גרועות. תשמרי עלי מפני דברים רעים ותשמרי עלי מפני עצמי. תשמרי עלי שלא אשקע בחשכה. 
מישמיש אני אוהב אותך!
 
צ׳וקי 
אתה הפכת אותי לאבא. אתה הפכת אותנו למשפחה. 
אתה לימדת אותי מה באמת חשוב בחיים ועל אחריות. 
ביום שנולדת אני התבגרתי ברגע אחד בזכותך, אתה לימדת אותי כלכך הרבה על עצמי ואני רוצה להגיד לך תודה.
אז תודה אהוב שלי.
אריאל, אני מקווה שאתה לא כועס עלי שלא הצלחתי להגן עליכם כמו שצריך ושלא הייתי שם בשבילכם. אני מקווה שאתה יודע שחשבתי עליך כל יום וכל דקה.
אני מקווה שאתה נהנה בגן עדן. אני בטוח שאתה מצחיק את כל המלאכים עם השטויות והחיקויים שלך. אני מקווה שיש מלא פרפרים שאתה יכול להסתכל עליהם כמו שעשית בפיקניקים שלנו. 
צ׳וקי, תזהר שאתה יורד מהענן שלא תדרך על טוני... 
תלמד את כפיר את כל החיקויים שלך ותצחיקו את כולם שם למעלה. 
אריאל אני אוהב אותך "הכי בעולם תמיד בעולם", ממש כמו שאתה היית אומר לנו.
 
פוופיק 
לא חשבתי שהמשפחה שלנו יכולה להיות יותר מושלמת ואז אתה באת ועשית אותה עוד יותר מושלמת...
אני זוכר את הלידה שלך. אני זוכר שבאמצע הלידה המיילדת עצרה הכל ואנחנו נבהלנו פחדנו שקרה משהו אבל זה היה רק כדי להגיד לנושיש לנו עוד ג׳ינג׳י. אמא ואני צחקנו ושמחנו.
הכנסת עוד אור ואושר לבית הקטן שלנו. באת עם הצחוק והחיוך המתוק והכובש שלך ואני התמכרתי בשניה!
אי-אפשר היה שלא לנשנש אותך כל הזמן 
כפיר אני מצטער שלא שמרתי עליכם יותר טוב אבל חשוב לי שתדע שאני אוהב אותך מאוד ואני מתגעגע אליך מאוד! 
אני מתגעגע לנשנש אותך ולשמוע אותך צוחק 
אני מתגעגע למשחקים שלנו בבוקר כשאמא הייתה מבקשת שאני אשמור עליך לפני שאני הולך לעבודה כל כך אהבתי את הרגעים הקטנים האלה והם חסרים לי היום יותר מתמיד!
כפיר אני אוהב אותך הכי בעולם תמיד בעולם! 
 
יש לי עוד המון דברים להגיד לכם אבל אני אשמור אותם כשנהיה לבד.

הספדה של מיכל עוזיהו ראשת המועצה האזורית אשכול בלווית משפחת ביבס כעת: "ירדן, דנה, אלי, פנינה, עופרי, אומה שלמה עוצרת היום מלכת ומרכינה ראשה אל מול שלושה ארונות שמספרים סיפור שיחקק לנצח בדברי הימים של מדינת ישראל, של העם היהודי ושל האנושות כולה. סיפור של אכזריות בלתי נתפסת, אך גם סיפור של אהבה עזה. אהבת אם ואב. האהבה של עם ישראל שמתכסה כולו היום באבל ויגון על כפיר, אריאל ושירי".

"אני ניצבת פה בשם קהילת אשכול ובשם העם היהודי ומבטיחה שתהה נישמתכם צרורה בצרור החיים לדור דור - כי עם חפץ חיים אנחנו. שלא מבחירה המשפחה שלכם, משפחת ביבס, הפכה להיות אחד מסמלי האכזריות של היום הנורא הזה. נחטפתם מבתיכם, עוניתם בידי מפלצות אדם. שירי, אריאל וכפיר נרצחו בדם קר ללא כל יכולת להגן על עצמם. נשמותיכם לנצח יהיו צרורות בצרור החיים".

הספדה של מיכל עוזיהו ראשת המועצה האזורית אשכול בלווית משפחת ביבס כעת: "ירדן, דנה, אלי, פנינה, עופרי, אומה שלמה עוצרת היום מלכת ומרכינה ראשה אל מול שלושה ארונות שמספרים סיפור שיחקק לנצח בדברי הימים של מדינת ישראל, של העם היהודי ושל האנושות כולה. סיפור של אכזריות בלתי נתפסת, אך גם סיפור של אהבה עזה. אהבת אם ואב. האהבה של עם ישראל שמתכסה כולו היום באבל ויגון על כפיר, אריאל ושירי".

"אני ניצבת פה בשם קהילת אשכול ובשם העם היהודי ומבטיחה שתהה נישמתכם צרורה בצרור החיים לדור דור - כי עם חפץ חיים אנחנו. שלא מבחירה המשפחה שלכם, משפחת ביבס, הפכה להיות אחד מסמלי האכזריות של היום הנורא הזה. נחטפתם מבתיכם, עוניתם בידי מפלצות אדם. שירי, אריאל וכפיר נרצחו בדם קר ללא כל יכולת להגן על עצמם. נשמותיכם לנצח יהיו צרורות בצרור החיים".

"התמונה עם פיג'מות הבטמן היא סמל למשפחתיות מתוקה, לאהבה ולאושר. החיבוק של שירי לאריאל וכפיר לעולם הפך לסמל אהבת אם לילדיה. סיפור האהבה והגבורה שלכם חצה גבולות ונגע בליבם של מיליוני אנשים בעולם כולו. אין אדם אנושי שלא התפלל לסוף אחר".

"ירדן, במעשה של גבורה עילאית, מסרת את עצמך למרצחים בניסיון להציל את משפחתך. אתה מגלם את האצילות האנושית. הקרבת את חירותך מתוך אהבה טהורה, וכעת אתה נושא צלקות שאיש לא יוכל להבין את עומקן. אנחנו איתך ולצידך".

"דנה, נותרת בת יחידה ממשפחה שלמה ומלאת חיים. איבדת בבת אחת את הורייך מרגיט ויוסי, את שירי אחותך ואחייניך המתוקים. העוצמות שבך מזכירות את תעצומות הנפש שבבחירה בחיים".

"משפחת ביבס, סילברמן, סיטון - אתם סמל לעוצמת המשפחה. כולנו משפחת ביבס איתכם ולצידכם. האכזריות התהומית היא החטא אבל בעיקר העונש של מפלצות האדם שביצעו את הרצח המתועב של הנשמות הטהורות שלנו. תאוות הדם שלהם היא אסונם הגדול ביותר".

"לממשלת ישראל אני קוראת: אל תעצרו! אל תעצרו ותמשיכו לפעול עד השבת כל החטופים. תצילו חיים ותשיבו את החללים למנוחת עולמים באדמתנו. עמדנו כואבים וזקופים אל מול האובדן הבל יתואר ב-509 ימים האחרונים. עוד צפויים לנו ימים קשים וכואבים. אנחנו נוכל לכאב כל עוד נדע שנחזיר את כולם. כל עוד לא אבדה תקוותינו".

"חזרתם של החטופים כולם יהיה תחילתו של השיקום שלנו כחברה. התפקיד שלנו כישראלים הוא להחזיר את מי שנותר שם מאחור ואז לשקם את מדינתנו האהובה. ניר עוז קום תוקם, אשכול תצמח".

"נשמותיהם של שירי, אריאל וכפיר ימשיכו להיות צרורות בצרור החיים. ירדן, דנה, משפחת ביבס וסילברמן - לעולם לא תהיו יותר לבד".

הבוקר הזה, מדינה שלמה עצרה. צמתים וכבישים התמלאו באנשים שעמדו דוממים, חלקם בדמעות, מנופפים בדגלים כחול-לבן לאורך אחד ממסעות הפרידה הארוכים והכואבים בתולדות ישראל. משפחת ביבס, שסימלה את שברון הלב הלאומי, נפרדת – ועם ישראל כולו מתאבל יחד איתה.

במועצה האזורית אשכול, שהייתה הראשונה לחוות את הזוועות של ה-7 באוקטובר, הכאב ניכר בכל פינה. בנווה אשכול, מרכז הקהילה שהפך לבית שני עבור רבים, הוקם מרחב לצפייה משותפת בטקס ההספדים. עשרות מתושבי האזור הגיעו, חלקם אוחזים זה בידו של זה, אחרים מחבקים בשקט, מחפשים נחמה בתוך האובדן הגדול.

הבוקר הזה, מדינה שלמה עצרה. צמתים וכבישים התמלאו באנשים שעמדו דוממים, חלקם בדמעות, מנופפים בדגלים כחול-לבן לאורך אחד ממסעות הפרידה הארוכים והכואבים בתולדות ישראל. משפחת ביבס, שסימלה את שברון הלב הלאומי, נפרדת – ועם ישראל כולו מתאבל יחד איתה.

במועצה האזורית אשכול, שהייתה הראשונה לחוות את הזוועות של ה-7 באוקטובר, הכאב ניכר בכל פינה. בנווה אשכול, מרכז הקהילה שהפך לבית שני עבור רבים, הוקם מרחב לצפייה משותפת בטקס ההספדים. עשרות מתושבי האזור הגיעו, חלקם אוחזים זה בידו של זה, אחרים מחבקים בשקט, מחפשים נחמה בתוך האובדן הגדול.

ענת חקלאי רוס, מנכ”לית נווה אשכול, התבוננה סביב וראתה את התושבים שלה – גיבורים ששרדו את הבלתי נתפס, אבל היום שוב נשבר להם הלב. “נווה אשכול הוא מקום שמחבר בין דורות – צעירים וזקנים יחד. כשהמועצה ביקשה לקיים הקרנה משותפת, זה היה טבעי שזה יקרה כאן. יש פה לא רק מסך, אלא מרחב של חוסן, של תמיכה. בכל פינה יש מטפלים שמחבקים, שעוזרים. כולנו כאן עם דמעות בעיניים, כי כולנו ניצולים. כולנו היינו מפונים. זה יום שקורע את הנשמה, אבל גם מזכיר לנו כמה אנחנו מחוברים זה לזה. אנחנו אולי קהילה קטנה, אבל עם ישראל כולו הוא קהילה אחת גדולה וסולידרית.”

אורי שטיינר, שהפעיל את בית הקפה בנווה אשכול, היה שותפו של דביר קרפ ז”ל שנרצח בקיבוץ רעים ב-7 באוקטובר. הבוקר, הוא קיבל החלטה שלא להשאיר את הדלתות פתוחות: “ברגע ששמעתי שהולך להיות מסע לוויה, ידעתי שזה לא יום רגיל. הלב שלי פשוט לא נתן לי להמשיך כרגיל. יצאתי לצומת כדי לתת כבוד, כי זה יום של כאב, יום שבו אנחנו עוצרים הכל ומתרכזים במה שחשוב באמת. ראיתי אנשים עומדים, דומעים, אוחזים ידיים – והבנתי שוב כמה אנחנו קהילה אחת שמחזיקה זה את זה.”

תמיר אברהם, ישראלי המתגורר בצפון קרוליינה, חזר לארץ לשבוע בלבד – אבל לא היה מוכן לפספס את הרגע הזה: “אני כאן כדי לחלוק כבוד אחרון. זה לא משנה אם אני חי רחוק – היום, אני חלק מכם. עמדתי שם, והרגשתי את העוצמה של העם שלנו, איך מתוך הכאב אנחנו הופכים למשפחה אחת גדולה. בעזרת השם, כל החטופים יחזרו הביתה, ונבנה את המדינה מחדש.”

באשכול, כמו בשאר חלקי המדינה, אנשים עמדו יחד, מחובקים, שקטים, אבל מלאי רגש. זה היה יום של פרידה, אבל גם של אחדות – עדות חיה לכך שהכאב הוא של כולנו, ושהחיבוק הישראלי הוא זה שמחזיק אותנו, גם ברגעים הקשים ביותר.

מטעם קיבוץ ניר עוז ומטה משפחות החטופים נמסר: "ברגעים אלה מובאים למנוחות שירי, אריאל וכפיר ביבס זכרם לברכה. זרים שיונחו: בשם מדינת ישראל – ורדה פומרנץ, ראש אגף משפחות, ויעל גורן חזקיה, ראש אגף ממשל וקשרי חוץ במנהלת החטופים. בשם צה”ל – מלוות המשפחה דבי ואביטל. בשם ארגון נפגעי פעולות איבה – אייבי מוזס. בשם מטה משפחות החטופים. בשם מועצה אזורית אשכול – מיכל עוזיהו. בשם קהילת קיבוץ ניר עוז, בשם קהילת קיבוץ צאלים ובשם קהילת קיבוץ ישע. כאבנו גדול, ליבנו עם המשפחה. יהי זכרם ברוך".

ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)

מטעם קיבוץ ניר עוז ומטה משפחות החטופים נמסר: "ברגעים אלה מובאים למנוחות שירי, אריאל וכפיר ביבס זכרם לברכה. זרים שיונחו: בשם מדינת ישראל – ורדה פומרנץ, ראש אגף משפחות, ויעל גורן חזקיה, ראש אגף ממשל וקשרי חוץ במנהלת החטופים. בשם צה”ל – מלוות המשפחה דבי ואביטל. בשם ארגון נפגעי פעולות איבה – אייבי מוזס. בשם מטה משפחות החטופים. בשם מועצה אזורית אשכול – מיכל עוזיהו. בשם קהילת קיבוץ ניר עוז, בשם קהילת קיבוץ צאלים ובשם קהילת קיבוץ ישע. כאבנו גדול, ליבנו עם המשפחה. יהי זכרם ברוך".

ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס (צילום: איתן אונר)

שגרירות בריטניה בישראל פרסמה: "אנחנו עומדים עם ישראל באבל היום, כאשר שירי, אריאל וכפיר ביבס מובאים למנוחות. תנחומינו העמוקים לירדן, למשפחת ביבס ולקהילת קיבוץ ניר עוז".

We stand with Israel in grief today as Shiri, Ariel, and Kfir Bibas are laid to rest. Our heartfelt condolences go to Yarden, the Bibas family, and the community of Kibbutz Nir Oz

📷: @AssutaAshdod pic.twitter.com/rgJ6D4NeRl

— UK in Israel 🇬🇧 (@ukinisrael) February 26, 2025

שגרירות בריטניה בישראל פרסמה: "אנחנו עומדים עם ישראל באבל היום, כאשר שירי, אריאל וכפיר ביבס מובאים למנוחות. תנחומינו העמוקים לירדן, למשפחת ביבס ולקהילת קיבוץ ניר עוז".

We stand with Israel in grief today as Shiri, Ariel, and Kfir Bibas are laid to rest. Our heartfelt condolences go to Yarden, the Bibas family, and the community of Kibbutz Nir Oz

📷: @AssutaAshdod pic.twitter.com/rgJ6D4NeRl

— UK in Israel 🇬🇧 (@ukinisrael) February 26, 2025

אזרחים רבים הגיעו הבוקר לכיכר החטופים בתל אביב, שם הוקרן מסע הלוויה של שירי ביבס וילדיה אריאל וכפיר, שגופותיהם הושבו לישראל לאחר למעלה מ-500 ימים  בעזה. אנשים מכל רחבי הארץ עצרו את שגרת יומם כדי להיות יחד ברגעים הכואבים הללו.

הכיכר הייתה שקטה באופן יוצא דופן. רבים אחזו דגלי ישראל, בלונים כתומים – סמל לילדים הג׳ינג׳ים, וחלקם אף הגיעו עם סמלי באטמן, דמות שהייתה אהובה במיוחד על המשפחה. על המסך הגדול הוקרנו תמונותיהם של שירי, אריאל וכפיר, לצד תיעוד מסע הלוויה, כשברקע התנגנה מוזיקה נוגה. אנשים עמדו בדומייה, מחובקים, ולא הצליחו לעצור את הדמעות. חלק הדליקו נרות, אחרים השאירו מכתבים וציורים, בהם מילות פרידה למשפחה שלא תשוב עוד.

אזרחים רבים הגיעו הבוקר לכיכר החטופים בתל אביב, שם הוקרן מסע הלוויה של שירי ביבס וילדיה אריאל וכפיר, שגופותיהם הושבו לישראל לאחר למעלה מ-500 ימים  בעזה. אנשים מכל רחבי הארץ עצרו את שגרת יומם כדי להיות יחד ברגעים הכואבים הללו.

הכיכר הייתה שקטה באופן יוצא דופן. רבים אחזו דגלי ישראל, בלונים כתומים – סמל לילדים הג׳ינג׳ים, וחלקם אף הגיעו עם סמלי באטמן, דמות שהייתה אהובה במיוחד על המשפחה. על המסך הגדול הוקרנו תמונותיהם של שירי, אריאל וכפיר, לצד תיעוד מסע הלוויה, כשברקע התנגנה מוזיקה נוגה. אנשים עמדו בדומייה, מחובקים, ולא הצליחו לעצור את הדמעות. חלק הדליקו נרות, אחרים השאירו מכתבים וציורים, בהם מילות פרידה למשפחה שלא תשוב עוד.

"לא יכולתי להמשיך לעבוד כשהלוויה שלהם מתקיימת. הייתי חייב להיות כאן," אמר דביר, תושב המרכז, שעזב את המשרד באמצע יום העבודה כדי להגיע לכיכר. "זה לא משהו ששייך רק למשפחה שלהם, זה שלנו, של כל עם ישראל".

אלית, אמא לשלושה ילדים, הגיעה עם בנה בן ה-9. "הבטחתי לעצמי שאם יום אחד ניפרד מהם – אני לא אהיה בבית או בעבודה, אני אהיה כאן, עם כולם," אמרה בקול חנוק. "אריאל וכפיר יכלו להיות הילדים של כל אחד מאיתנו."

ליאור, תושב תל אביב, סיפר כי הגיע לכיכר כמעט בכל שבוע מאז שהוקמה: "אני לא מכיר אותם אישית, אבל מרגיש כאילו איבדתי בני משפחה. זה קורע לב. היינו חייבים להיות כאן, לתת להם את הכבוד האחרון, גם אם זה רק מבעד למסך".

לצד העצב הכבד, הייתה בכיכר גם תחושה של חיבור עמוק בין הנוכחים. "זה אחד הרגעים בהם מרגישים שאנחנו עם אחד" אמר תומר, שהגיע עם חבריו הישר מהלימודים באוניברסיטה. "יש פה אנשים מכל קצוות הקשת הישראלית, דתיים, חילונים, מבוגרים, צעירים – כולנו פה כי אנחנו מרגישים את אותו כאב".

"אנחנו לא שוכחים, ולא נשכח," אמרה שרון, אחת המשתתפות, בעודה מניחה פרח לצד דגל ישראל. "אם יש משהו קטן שאנחנו יכולים לעשות – זה להיות כאן, ביחד".

חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט עמדו דקת דומייה והפריחו בלונים כתומים לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל, שנרצחו בדם קר על ידי מחבלי חמאס. 

מלי אפק, יו"ר ועד הסגל המנהלי במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: "ליבנו עם משפחת ביבס, שמלווה בשעה זו בדרכם האחרונה את בני משפחתם שנרצחו על ידי בני עוולה. לא נשכח ולא נסלח. יהי זכרם ברוך".

חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט עמדו דקת דומייה והפריחו בלונים כתומים לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל, שנרצחו בדם קר על ידי מחבלי חמאס. 

מלי אפק, יו"ר ועד הסגל המנהלי במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: "ליבנו עם משפחת ביבס, שמלווה בשעה זו בדרכם האחרונה את בני משפחתם שנרצחו על ידי בני עוולה. לא נשכח ולא נסלח. יהי זכרם ברוך".

במהלך כנס תוכניות העבודה השנתי של בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, שנערך היום, נערך טקס מרגש לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס, אשר מובאים למנוחת עולמים בישראל באותה שעה. במסגרת הטקס, הופרחו 510 בלונים כתומים – כמספר הימים בהם הוחזקו שירי, אריאל וכפיר בשבי חמאס בעזה ועד הבאתם לקבורה בישראל.

אריאל וכפיר ביבס נולדו בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, והצוות הרפואי מלווה את הטרגדיה של המשפחה והמדינה כולה בלב כבד. 

במהלך כנס תוכניות העבודה השנתי של בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, שנערך היום, נערך טקס מרגש לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס, אשר מובאים למנוחת עולמים בישראל באותה שעה. במסגרת הטקס, הופרחו 510 בלונים כתומים – כמספר הימים בהם הוחזקו שירי, אריאל וכפיר בשבי חמאס בעזה ועד הבאתם לקבורה בישראל.

אריאל וכפיר ביבס נולדו בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, והצוות הרפואי מלווה את הטרגדיה של המשפחה והמדינה כולה בלב כבד. 

אלמ׳ במיל׳ ד”ר ארז ברנבוים, מנכ”ל אסותא אשדוד: “בלב כואב ועם דמעות בעיניים, אנו נפרדים היום משירי, אריאל וכפיר. כאן, בבית החולים שבו ראו לראשונה אור, אנו מתייחדים עם זכרם בדרך שמבטאת את חסרונם הגדול. ביה״ח הציבורי אסותא אשדוד ימשיך להיות סמל לחיים, למרות הכאב הבלתי נתפס.”

תושבי שדרות רבים ובהם עובדי העירייה ומנהלים, חולקים כבוד למשפחת ביבס, שירי, אריאל וכפיר ז"ל שנרצחו בשבי החמאס, בדרכם האחרונה לקבורה. התושבים נפרסו לאורך ציר התנועה בצומת ניר עם כשהם אוחזים דגלים ולבושים כתום. 

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות: "האסון הנורא של משפחת ביבס הוא טראומה לאומית ועל כולנו להרכין היום ראש. זו גם תזכורת לעולם למען ידע עם אילו מפלצות אנו מתמודדים שאסור בשום אופן לחיות לצידם. תנחומינו הרבים למשפחת ביבס, לקהילת ניר עוז, למועצת אשכול ולעם ישראל כולו".

תושבי שדרות רבים ובהם עובדי העירייה ומנהלים, חולקים כבוד למשפחת ביבס, שירי, אריאל וכפיר ז"ל שנרצחו בשבי החמאס, בדרכם האחרונה לקבורה. התושבים נפרסו לאורך ציר התנועה בצומת ניר עם כשהם אוחזים דגלים ולבושים כתום. 

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות: "האסון הנורא של משפחת ביבס הוא טראומה לאומית ועל כולנו להרכין היום ראש. זו גם תזכורת לעולם למען ידע עם אילו מפלצות אנו מתמודדים שאסור בשום אופן לחיות לצידם. תנחומינו הרבים למשפחת ביבס, לקהילת ניר עוז, למועצת אשכול ולעם ישראל כולו".

חברי הכנסת של "יש עתיד" ומאות מפעילי המפלגה, הגיעו הבוקר לתת כבוד אחרון לשירי, אריאל וכפיר ביבס בדרכם דרומה למנוחת עולמים. "כולנו יחד מתאבלים, כואבים ושולחים חיבוק גדול לירדן ולכל המשפחה ומבטיחים שנמשיך במאבק להשבת כלל החטופים הביתה, עד החטוף האחרון".

חברי הכנסת של "יש עתיד" ומאות מפעילי המפלגה, הגיעו הבוקר לתת כבוד אחרון לשירי, אריאל וכפיר ביבס בדרכם דרומה למנוחת עולמים. "כולנו יחד מתאבלים, כואבים ושולחים חיבוק גדול לירדן ולכל המשפחה ומבטיחים שנמשיך במאבק להשבת כלל החטופים הביתה, עד החטוף האחרון".

אמיר תמסוט, מושב ישע: "אני מנהל מחלקת הספורט באשכול נולדתי וגדלתי באשכול בשבילנו בקהילה שחוותה את הטרגדיה הגדולה ביותר נעים במנעד רגשות של תקווה לעצב רב. היום זה יום קשה ומורכב, יום של כמעט משפחה שלמה נחטפו ונרצחו באכזריות והמעט שנותר לנו זה ללוות אותם בדרכם האחרונה".

אמיר תמסוט, מושב ישע: "אני מנהל מחלקת הספורט באשכול נולדתי וגדלתי באשכול בשבילנו בקהילה שחוותה את הטרגדיה הגדולה ביותר נעים במנעד רגשות של תקווה לעצב רב. היום זה יום קשה ומורכב, יום של כמעט משפחה שלמה נחטפו ונרצחו באכזריות והמעט שנותר לנו זה ללוות אותם בדרכם האחרונה".

חבר הכנסת צביקה פוגל 'עוצמה יהודית', הבוקר בכניסה לכנסת עם דגל ישראל ואמר "אנחנו עוד נגבה את נקמת הילדים הקטנים".

חבר הכנסת צביקה פוגל 'עוצמה יהודית', הבוקר בכניסה לכנסת עם דגל ישראל ואמר "אנחנו עוד נגבה את נקמת הילדים הקטנים".

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ בועז ביסמוט, פתח את הדיון בדקה דומיה לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל.

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ בועז ביסמוט, פתח את הדיון בדקה דומיה לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל.

תושבות ותושבי חוף אשקלון נאספו בצומת בת הדר לכבוד מסעה ההלוויה של משפחת ביבס.

תושבות ותושבי חוף אשקלון נאספו בצומת בת הדר לכבוד מסעה ההלוויה של משפחת ביבס.

עופרי ביבס, אחותו של ירדן, העלתה פוסט בפייסבוק וכתבה: ״דרך החלון היום אני רואה מדינה שבורה. לא נקום ולא נשתקם עד שאחרון החטופים בבית. תודה לכולם״.

עופרי ביבס, אחותו של ירדן, העלתה פוסט בפייסבוק וכתבה: ״דרך החלון היום אני רואה מדינה שבורה. לא נקום ולא נשתקם עד שאחרון החטופים בבית. תודה לכולם״.

משפחת ביבס: ״התחלנו את מסע הלוויה מלווים בהמוני עם ישראל, אנחנו רואים ושומעים אתכם מתרגשים ומתחזקים ממכם. ירדן מוסר שהוא מתנצל שלא יכול לרדת ולתת חיבוק לכל אחד ואחת מכם. מייחלים ליום שבו נוכל שוב להתייחד ברגעי שמחה ולא עצב״.

משפחת ביבס: ״התחלנו את מסע הלוויה מלווים בהמוני עם ישראל, אנחנו רואים ושומעים אתכם מתרגשים ומתחזקים ממכם. ירדן מוסר שהוא מתנצל שלא יכול לרדת ולתת חיבוק לכל אחד ואחת מכם. מייחלים ליום שבו נוכל שוב להתייחד ברגעי שמחה ולא עצב״.

* דברי פתיחה - כרמית פלטי קציר, מנחת הטקס.
* ⁠אבינועם בלומנקרנץ - בשם קיבוץ צאלים
* ⁠הקדשת שיר מירדן לשירי - Roman Sky
* ⁠עידית אינטרטור - בשם קיבוץ ניר עוז
* ⁠דנה סיטון - אחותה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל
* ⁠הקדשת שיר מירדן לכפיר ואריאל - I thank you child
* ⁠עופרי ביבס לוי - אחותו של ירדן ודודתם של אריאל וכפיר
* ⁠דלית רם אהרון וסתיו קוניו - חברותיה של שירי מניר עוז
* ⁠שיר - Hold on the memorieis

* דברי פתיחה - כרמית פלטי קציר, מנחת הטקס.
* ⁠אבינועם בלומנקרנץ - בשם קיבוץ צאלים
* ⁠הקדשת שיר מירדן לשירי - Roman Sky
* ⁠עידית אינטרטור - בשם קיבוץ ניר עוז
* ⁠דנה סיטון - אחותה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל
* ⁠הקדשת שיר מירדן לכפיר ואריאל - I thank you child
* ⁠עופרי ביבס לוי - אחותו של ירדן ודודתם של אריאל וכפיר
* ⁠דלית רם אהרון וסתיו קוניו - חברותיה של שירי מניר עוז
* ⁠שיר - Hold on the memorieis

אלפים כבר הגיעו. העירייה הכינה דגלים כתומים עליהם נכתב: "ראשון לציון מלווה בכאב את שירי, אריאל וכפיר ביבס בדרכם האחרונה".

אלפים כבר הגיעו. העירייה הכינה דגלים כתומים עליהם נכתב: "ראשון לציון מלווה בכאב את שירי, אריאל וכפיר ביבס בדרכם האחרונה".

עמליה, בת 80: "זה יום מאוד קשה. זאת לא ישראל שלי. הפסדנו במלחמה והמלחמה לא נגמרה. קודם כל שיחזירו את כל החטופים. באתי לחלוק כבוד אחרון, עצוב לי מאוד".
אריה, בן 82: "התחושה קשה מאוד. יצאתי מוקדם כדי להגיע".

עמליה, בת 80: "זה יום מאוד קשה. זאת לא ישראל שלי. הפסדנו במלחמה והמלחמה לא נגמרה. קודם כל שיחזירו את כל החטופים. באתי לחלוק כבוד אחרון, עצוב לי מאוד".
אריה, בן 82: "התחושה קשה מאוד. יצאתי מוקדם כדי להגיע".

למעלה מ־500 ימים של חרדה ואי־ודאות הגיעו בסוף השבוע האחרון לסיומם הטרגי, עם זיהוים של שירי ביבס וילדיה אריאל וכפיר במכון לרפואה משפטית. השלושה, שהפכו לסמל של כאב לאומי בישראל ובעולם, הובילו אלפי ישראלים לצאת מבתיהם ביום חמישי האחרון כדי ללוות את שיירת הארונות בדרכה מעוטף עזה לאבו כביר.

היום יובאו האם וילדיה למנוחות, והמשפחה הודיעה כי ההלוויה תתקיים במתכונת סגורה למוזמנים בלבד. עם זאת, הציבור יוכל ללוות את מסע ההלוויה לבית העלמין, והספדים מיוחדים יועברו בשידור חי בשעה 11:30. כחלק מהיערכות המועצה האזורית אשכול להלוויה, היא מאפשרת לתושבים והחברים מרחב להתכנסות וצפייה משותפת בטקס ההספדים במתחם נווה אשכול, שאליו יגיעו התושבים מהמועצה ומהיישובים באזור. לצד זאת תלווה שיירת דגלים את מסע ההלוויה לאורך כביש 232 ועד לבית העלמין צוחר.

למעלה מ־500 ימים של חרדה ואי־ודאות הגיעו בסוף השבוע האחרון לסיומם הטרגי, עם זיהוים של שירי ביבס וילדיה אריאל וכפיר במכון לרפואה משפטית. השלושה, שהפכו לסמל של כאב לאומי בישראל ובעולם, הובילו אלפי ישראלים לצאת מבתיהם ביום חמישי האחרון כדי ללוות את שיירת הארונות בדרכה מעוטף עזה לאבו כביר.

היום יובאו האם וילדיה למנוחות, והמשפחה הודיעה כי ההלוויה תתקיים במתכונת סגורה למוזמנים בלבד. עם זאת, הציבור יוכל ללוות את מסע ההלוויה לבית העלמין, והספדים מיוחדים יועברו בשידור חי בשעה 11:30. כחלק מהיערכות המועצה האזורית אשכול להלוויה, היא מאפשרת לתושבים והחברים מרחב להתכנסות וצפייה משותפת בטקס ההספדים במתחם נווה אשכול, שאליו יגיעו התושבים מהמועצה ומהיישובים באזור. לצד זאת תלווה שיירת דגלים את מסע ההלוויה לאורך כביש 232 ועד לבית העלמין צוחר.

בהודעה שפרסמה הדגישה המשפחה את הרצון לאפשר לכל מי שיבחר לחלוק כבוד ולהשתתף בפרידה: “חשוב לנו לאפשר לכל מי שיבחר לחלוק כבוד להיות חלק מהרגע. אנו מודים לכם מכל הלב – על האהבה, על החיבוק, על הדמעות שמשותפות לכולנו", מסרו. “אין לנו מספיק מילים להוקיר את כל מה שאתם מעניקים לנו ברגע הזה. אנא כבדו את בחירתנו להיפרד מהם ברגעים האחרונים בדרך שנכונה לנו. הידיעה שאתם איתנו, שהלב שלכם פועם יחד עם שלנו, מחזקת אותנו בכל נשימה”.

במהלך טבח 7 באוקטובר חטפו מחבלים פלסטינים את האם שירי עם ילדיה הקטנים, אריאל בן ה־4 וכפיר בן ה־9 חודשים מביתם בניר עוז. כפיר היה הצעיר ביותר מבין אלו שנחטפו מישראל לרצועת עזה במהלך המתקפה. אב המשפחה, ירדן, נחטף קודם לכן בשטח הקיבוץ. במהלך הטבח נרצחו הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, גם הם חברי קיבוץ ניר עוז, וגופותיהם זוהו לאחר שבועיים.

המאמצים לשחרור שירי וילדיה במהלך הפסקת האש הראשונה לא צלחו. בשלהי נובמבר 2023 טען חמאס כי הם נהרגו מתקיפה אווירית ישראלית. הידיעה התקבלה בישראל בספקנות, ונטען כי מדובר ב"טרור פסיכולוגי". יממה אחר כך פרסם חמאס סרטון שבו נראה ירדן ביבס מקבל את הבשורה המרה.

במהלך טבח 7 באוקטובר חטפו מחבלים פלסטינים את האם שירי עם ילדיה הקטנים, אריאל בן ה־4 וכפיר בן ה־9 חודשים מביתם בניר עוז. כפיר היה הצעיר ביותר מבין אלו שנחטפו מישראל לרצועת עזה במהלך המתקפה. אב המשפחה, ירדן, נחטף קודם לכן בשטח הקיבוץ. במהלך הטבח נרצחו הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, גם הם חברי קיבוץ ניר עוז, וגופותיהם זוהו לאחר שבועיים.

המאמצים לשחרור שירי וילדיה במהלך הפסקת האש הראשונה לא צלחו. בשלהי נובמבר 2023 טען חמאס כי הם נהרגו מתקיפה אווירית ישראלית. הידיעה התקבלה בישראל בספקנות, ונטען כי מדובר ב"טרור פסיכולוגי". יממה אחר כך פרסם חמאס סרטון שבו נראה ירדן ביבס מקבל את הבשורה המרה.

ב־1 בפברואר 2025 שוחרר ירדן והושב לישראל במסגרת הפסקת האש השנייה. ב־20 וב־22 בפברואר הושבו לישראל גופותיהם של כפיר, אריאל ושירי ביבס. דובר צה"ל הודיע כי על פי ממצאי הזיהוי הפלילי ומידע מודיעיני השלושה נרצחו בידי שוביהם כעשרה ימים לאחר הטבח.