"אנשים חושבים שכיסוי ראש מעיד אוטומטית על אישה דתייה, וזו טעות", אומרת אמנדה קרמר, בעלת המותג Amanda K לעיצוב אופנה. "הפריטים שלי נראים לגמרי כמו אמירה אופנתית. קונות ממני הרבה נשים חילוניות מהארץ, וגם נשים מחו"ל, בעיקר מארצות הברית. יש הרבה חילוניות שבאות להתאים את זה לבגד, לאירוע. אצלן זה בכלל לא קשור לדת, אלא מדובר באביזר אופנתי לכל דבר. רואים את זה גם אצל דוגמניות, שחקניות".
דבריה של קרמר, שמעצבת ומוכרת שלל כיסויי ראש, אולי יפתיעו רבים, ובהם השופט בדימוס עודד אל־יגון, שהתבטאותו לגבי השביס שחבשה לינור אברג'יל בעת שהנחתה את טקס הדלקת המשואות, עוררה סערה. כזכור, לאחר הטקס כתב אל־יגון בפוסט בפייסבוק: "המגישה חובשת לראשה תרבוש רב קומות, כמצווה בימים אלה על נשים שומרות מצוות" והוסיף: "שמלתה ההדוקה מבליטה היטב את שדיה המתנוססים בגאון לתפארת מדינת ישראל, זאת כדי לשמח את לבם של אחינו החילונים, וכנראה גם כדי ליצור אווירה של אחדות בעם". דברים אלו עוררו הדים רבים, בין היתר בקרב רשות בתי המשפט שהתנערה מדבריו ובקרב פוליטיקאיות ונשות תקשורת, כמו איילת שקד וקורין גדעון, שעטו על ראשן שביס במחאה.
לקרמר מצדה חשוב להבהיר שבכלל מדובר כאן באביזר שחוצה מגזרים. "זה באופנה", היא מבהירה. "ההבדל הוא שאישה דתייה אולי תקנה כיסוי שמכסה את כל הראש, ואילו חילונית תיקח משהו שמכסה חלק מהראש", היא אומרת. "למרות שיש חילוניות שגם יקנו כיסוי שמכסה הכל. מבחינתן זה נראה כמו כובע, וזה ביטוי אופנתי. גם הזמרת והשחקנית ג'ניפר לופז נראתה בעבר עם כיסוי מלא".
קרמר מבהירה שאצלה אין הבדל בצבעים ובסגנונות של כיסויי הראש הנמכרים למגזרים השונים. "אצלי עיצוב הולך עם האופנה", היא אומרת. "אני עושה דברים מאוד צבעוניים, וזה נמכר גם אצל הדתיות וגם אצל החילוניות. אני מוכרת כיסויי ראש בכל רחבי העולם דרך האינטרנט. קונות את זה נשים שאין להן שום קשר ליהדות או לדת, אלא רואות בזה אביזר אופנתי. אני גם משווקת זאת כאביזר אופנתי: במקום לקרוא לזה 'כיסויי ראש', אני קוראת לזה 'אביזרי ראש' ו'אקססוריז'. זה כולל מטפחות, סרטים, קשתות וכובעים. אני עושה הכל כדי שכיסוי הראש לא ייראה כמו אביזר דתי. אני גם מעצבת בגדי ים צנועים עם כיסוי ראש. גם זה הולך טוב בחו"ל. אפילו במדינות מוסלמיות אוהבים את זה".
בא והולך
כיסויי ראש מסוגים שונים - כובעים, מגבעות, מטפחות - היו חלק מהלבוש לאורך כל ההיסטוריה. "בשנות ה־50 של המאה שעברה, מטפחות ראש היו להיט בכל מקום בעולם", מספרת אילה רז, היסטוריונית וחוקרת אופנה. "הייתה דרך מיוחדת לקשור אותן. קיפלו את המטפחת באלכסון לשניים, הצליבו מתחת לסנטר וקשרו בעורף. אפילו סמל המין של אותה תקופה, השחקנית בריז'יט בארדו, הלכה עם המטפחות האלה. זו הייתה אמירה מאוד אופנתית. ראינו את המטפחת גם אצל השחקנית אודרי הפבורן בסרט 'חופשה ברומא' משנת 1953 או ב'ארוחת בוקר בטיפאני' מ־1961. בשנות ה־60, לעומת זאת, מי שרצתה להיות מאוד אופנתית - חבשה כובעים מלבד עם שוליים מאוד רחבים".
אף שמדובר באביזר אופנתי חוצה מגזרים, רז לא מאמינה שסערת השביס של לינור אברג'יל תגרום ליותר נשים חילוניות להתהדר בכיסויי ראש למיניהם. "כבחורה שחזרה בתשובה לינור הרגישה צורך להביע זאת גם בלבוש, אבל אני לא חושבת שתהיה לזה באמת השפעה על נשים", היא חורצת.
"כיסוי ראש הוא טרנד אופנתי שבא והולך", אומרת הסטייליסטית ליאת אשורי. "זה לא רק סממן דתי או אמירה של צניעות. צריך כמובן להבין את ההבדל בין כיסוי ראש במקום פאה כמו במקרה של לינור אברג'יל ובין אקססוריז לשיער כמו מטפחת או בנדנה. כבר בפסטיבל וודסטוק נשים ונערות עטו על ראשן את הלונגי (מטפחת בד גדולה) בצבעים ובהדפסים שונים, ואיתו הן אספו את השיער. אריקה באדו, זמרת ויוצרת, לא פעם משתמשת במטפחות או בכובעים שהפכו לאחד הסמלים המסחריים שלה".
עד כמה זה טרנד שכיח אצלנו בארץ?
"בכל קיץ ניתן לראות את הטרנד של המטפחת חוזר בבילוי בים או כאקססוריז שמשמש לשעות היום. כיסוי בסגנון שחבשה לינור, כלומר יריעת בד או מטפחת בד ארוכה שבה מלפפים את הראש בלא מעט סיבובים, מתאים יותר כאקססוריז לאאוטפיט של הבוהו־שיק".
"בשנים האחרונות הפך כיסוי הראש לטרנד אופנתי ולא רק לסממן דתי", אומרת שירן אבוחצירא, בעלת המותג Shiran. A לעיצוב כיסויי ראש, סרטים וקשתות. "אפשר להתהלך ברחובות פריז וברחובות תל אביב ולראות בנות מעוטרות באביזר מיוחד על הראש, שנותן את הווליום ללוק שלהן. הרוב הגדול של הלקוחות שלי הן אומנם דתיות, אבל ישנן גם נשים חילוניות שרוכשות פריטים שישמשו אותן לחג, או כאלה שרוצות לשלב זאת כפריט נחמד ביום קיצי בדרכן לים. רוב החילוניות יקנו סרטים מינימליים יותר המשמשים לכיסוי ראש חלקי עד מלא. לעומתן, רוב הנשים הדתיות ירכשו כיסויים שעונים לצרכים מבחינה הלכתית".
אבוחצירא מספרת שהיא תמיד מעודדת נשים לשלב מגוון צבעים בכיסויי הראש. "המטרה שלי היא להכניס דרך המצווה הזאת של כיסוי הראש גם את האופנתיות והטרנדיות", היא מסבירה. "אני מעצבת פריטים אופנתיים המשלבים את כל הטרנדים העולמיים. יש נשים דתיות שייקחו משהו סמלי, ואחרות יעדיפו משהו גדול כמו השביס של לינור אברג'יל".
עניין של סטייל
גם רעות שיוביץ, בעלת המותג "צ'פצ'ולה" - סטודיו לעיצוב כיסויי ראש בעבודת יד, מספרת כי בשנים האחרונות עלתה ההתעניינות בקרב המגזר החילוני. "רוכשות אצלי נשים שלאו דווקא עושות זאת מסיבה דתית, אלא מסיבה אופנתית", היא אומרת. "אצלן זה עניין של סטייל. כל מיני אלמנטים של כיסוי ראש הפכו לטרנדיים בשנים האחרונות. ההבדל הוא לפעמים בכך שכשאישה דתייה תבוא אלי לסטודיו, היא כבר תגיע עם הבגד שאליו היא רוצה להתאים את הכיסוי, ואילו החילונית תלך על מה שיותר טרנדי, אופנתי, על מה שיותר קוסם לה באופן אישי".
מה הכי קוסם לחילוניות?
"עיצובי יד, קשירות מיוחדות, פריטים שנראים קז'ואל ללא יותר מדי מאמץ. פה בארץ כיסוי ראש נתפס כאילו לדתיות, אבל זו ממש לא נחלתן של דתיות בלבד. זה נכון שרוב הלקוחות עדיין דתיות, אבל כאמור יש גם הרבה חילוניות שקונות. כמו כן, אם את מסתכלת על מה שקורה בעולם, את רואה מגמה מאוד מעניינת של אביזרי שיער: זו דרך ביטוי מיוחדת ל'לא להיות דומה לכולן'. אני מוכרת גם ללונדון וגם לארצות הברית. בין הלקוחות שלי ישנן גם יהודיות וגם הרבה לא יהודיות שפשוט אוהבות את האמירה האופנתית".
אף שהיא הייתה מאוד שמחה אם השיח סביב השביס של אברג'יל היה מקפיץ את הפופולריות של כיסויי הראש, שיוביץ מציאותית. "לינור הולכת עם הכיסוי כי זה מה שהיא. היא לא שמה את זה בשביל הטקס", היא אומרת. "אין ספק שהופעתה הציפה את השיח על כך, אבל אני לא חושבת שזה מה שיגרום ליותר נשים להתהדר בכיסויי ראש. הלוואי, אבל לא נראה לי".