"יש לך נטייה להציג את הדברים באור מסוים, רך כזה, גם כשהם ממש קשים, ואתה חושב שאפשר להגיד 'סבבה' ולהמשיך עם זה הלאה", אמרתי לחסון הבריון באחת מישיבותינו במרפסת. יש קטע כזה, בזמן ויכוח, שכאילו הסביבה הפסטורלית שאנו נמצאים בה אמורה להנחיל רוגע על המתרחש. אז זהו, שלא. ממש לא. מבחינתי ללכת לחדר ולעשות מלחמת כריות, עד שאשאר עם נוצה נבוכה ביד כדי להוציא את התסכול שבוער בעצמותיי בעת הזאת - זה התסריט האולטימטיבי.
מה קורה כשאתם רק בשליש הראשון של הקשר, דובוני האכפת לי עדיין מתגלשים על עננים בלבכם ופתאום המוזר מכל קורה - אתם מגלים שהמאמי שלכם אינו מושלם, והרי אין אפשרות כזאת בכלל שהייתה מונחת במזווה הבחירות שלכם. זה לא באמת יכול להיות. אבל, רגע, עבדו עליכם? הרי בדקתם ובררתם את המוץ. איך זה יכול להיות שאתם לא מסכימים בעליל על נושא מסוים, הרי לפני שנייה כמעט חתמתם על הסכם במגירת לבכם, אז מה בעצם קורה כאן? הלא עשיתם חוזה לא כתוב עם כוח עליון כלשהו שאם יגיע האחד - תהיו אנשים טובים יותר ותעזרו למבוגרים לעבור את הכביש. בעצם הדבר ביחיד שפתאום קלטתי שאני צריכה לעבור - הוא להבין שהחסון שלצדי אינו מושלם, תובנה מוזרה מאוד, אך מסתבר שממש מציאותית.
אז על מנת לשמור על מנת שפיות שתצטרכו להזריק מדי פעם לוורידים, להלן מספר תובנות איך לריב נכון, בלי לישון באלכסון:
קבלו את התובנה באהבה: כשמתחילים את הקשר יש מיסוך שמכסה את העיניים. את לא באמת יודעת איזו נקודה רגישה אצלו, אתה לא באמת יודע איזה דבר שהיא תגיד יעיף לך את הסכך. תגלו סבלנות לבן אדם שמולכם, הוא אותו אחד שהתאהבתם בו, ואיתו בחרתם להיות, למרות שהוא מחטט באף בציבור, למרות שהיא קולנית לעתים.
אל תסיימו שיחה כועסים: לא משנה אם השיחה מתקיימת בטלפון או פנים מול פנים. לא משנה אם מדברים על האקסית או על הסטוץ שמנסה להופיע לך בחיים שוב. תגובות קשות עושות לב קשה. אי אפשר ללכת לישון בעצבים, כי הכרית תתמלא בדמעות, אי אפשר לעשות חיתוך סביב הלב ולהדביקו במקום אחר.
נסו לא להעביר נושא: אם יש דבר בלתי נסבל, הוא העברת הנושא באמצע ויכוח. לא, לא מעניין אותי שבסושי החדש בשכונה יש תפריט חדש, גם לא מעניין לי את הביצה שלאונרדו דיקפריו נצפה לאחרונה בכותל. בא לי שתאמר לי באיזה קטע אתה מאשר בנות שמתחילות איתך בפייס. ואם אפשר למחוק אותן במיידי פלוס חסימה.
גם לחפירה צריך אתים מתאימים: אם אכלתם את הראש על נושא מסויים, תתקדמו - השגרה תפתור את זה מעצמה. אין צורך לקחת תרחישי פעולה אפשריים. אתם לא ביציאה לקרב, אין צורך לחשוב איך אתם מתפעלים את האירוע. הבנתם שיש כאן סוגיה שהיא מאתגרת, תלמדו לעכל אותה לאט ובזהירות.
בסופו של דבר הקשר מעצם שמו הוא שלכם, אתם נמצאים יחד מבחירה.
חוות דעת של חברים או בני משפחה לא רלוונטיות: זה לא באמת משנה מה יגידו לכם אודות מערכת היחסים וחילוקי הדעות שבתוכה.
ותמיד בכל ויכוח או ריב, יש את הקינוח המפצה, ה-Make up sex, ומומלץ שהוא יהיה מנת הפתיחה, ואז הוויכוח אולי לא יתחיל.
מה קורה כשאתם רק בשליש הראשון של הקשר, דובוני האכפת לי עדיין מתגלשים על עננים בלבכם ופתאום המוזר מכל קורה - אתם מגלים שהמאמי שלכם אינו מושלם, והרי אין אפשרות כזאת בכלל שהייתה מונחת במזווה הבחירות שלכם. זה לא באמת יכול להיות. אבל, רגע, עבדו עליכם? הרי בדקתם ובררתם את המוץ. איך זה יכול להיות שאתם לא מסכימים בעליל על נושא מסוים, הרי לפני שנייה כמעט חתמתם על הסכם במגירת לבכם, אז מה בעצם קורה כאן? הלא עשיתם חוזה לא כתוב עם כוח עליון כלשהו שאם יגיע האחד - תהיו אנשים טובים יותר ותעזרו למבוגרים לעבור את הכביש. בעצם הדבר ביחיד שפתאום קלטתי שאני צריכה לעבור - הוא להבין שהחסון שלצדי אינו מושלם, תובנה מוזרה מאוד, אך מסתבר שממש מציאותית.
אז על מנת לשמור על מנת שפיות שתצטרכו להזריק מדי פעם לוורידים, להלן מספר תובנות איך לריב נכון, בלי לישון באלכסון:
קבלו את התובנה באהבה: כשמתחילים את הקשר יש מיסוך שמכסה את העיניים. את לא באמת יודעת איזו נקודה רגישה אצלו, אתה לא באמת יודע איזה דבר שהיא תגיד יעיף לך את הסכך. תגלו סבלנות לבן אדם שמולכם, הוא אותו אחד שהתאהבתם בו, ואיתו בחרתם להיות, למרות שהוא מחטט באף בציבור, למרות שהיא קולנית לעתים.
אל תסיימו שיחה כועסים: לא משנה אם השיחה מתקיימת בטלפון או פנים מול פנים. לא משנה אם מדברים על האקסית או על הסטוץ שמנסה להופיע לך בחיים שוב. תגובות קשות עושות לב קשה. אי אפשר ללכת לישון בעצבים, כי הכרית תתמלא בדמעות, אי אפשר לעשות חיתוך סביב הלב ולהדביקו במקום אחר.
נסו לא להעביר נושא: אם יש דבר בלתי נסבל, הוא העברת הנושא באמצע ויכוח. לא, לא מעניין אותי שבסושי החדש בשכונה יש תפריט חדש, גם לא מעניין לי את הביצה שלאונרדו דיקפריו נצפה לאחרונה בכותל. בא לי שתאמר לי באיזה קטע אתה מאשר בנות שמתחילות איתך בפייס. ואם אפשר למחוק אותן במיידי פלוס חסימה.
גם לחפירה צריך אתים מתאימים: אם אכלתם את הראש על נושא מסויים, תתקדמו - השגרה תפתור את זה מעצמה. אין צורך לקחת תרחישי פעולה אפשריים. אתם לא ביציאה לקרב, אין צורך לחשוב איך אתם מתפעלים את האירוע. הבנתם שיש כאן סוגיה שהיא מאתגרת, תלמדו לעכל אותה לאט ובזהירות.
בסופו של דבר הקשר מעצם שמו הוא שלכם, אתם נמצאים יחד מבחירה.
חוות דעת של חברים או בני משפחה לא רלוונטיות: זה לא באמת משנה מה יגידו לכם אודות מערכת היחסים וחילוקי הדעות שבתוכה.
ותמיד בכל ויכוח או ריב, יש את הקינוח המפצה, ה-Make up sex, ומומלץ שהוא יהיה מנת הפתיחה, ואז הוויכוח אולי לא יתחיל.