ד"ר מיכל חמו לוטם לא הייתה זקוקה לקורונה כדי להבין שנחוצה מנהיגות נשית אקטיבית בדרגי קבלת ההחלטות בישראל בכלל ובתחום הרפואה בפרט. היא רופאת ילדים, שמתמחה בחדשנות ועתידנות רפואית, וכן בניהול ומנהיגות בעולם החדש. אחרי חוויה אישית משפחתית שעברה לפני כמה שנים התעוררה בה ההבנה של־80% מהחלטות הבריאות במשפחה אחראיות נשים, מה שהוביל אותה להקים את ארגון "אושיה" - הנבחרת והבית המקצועי היחיד של נשים מובילות ומשפיעות מעולמות הבריאות בישראל.
"אושיה" הוא פורום סגור לחברות בלבד, ונבחרת האושיות כוללת פרופסוריות, מנכ"ליות, סמנכ"ליות, פילנתרופיות, משקיעות, רופאות, מנהלות מחלקה ודמויות ציבוריות בעולמות הבריאות, שעובדות יחד להשיג שינוי לטובת הבריאות של כולנו. "חשבתי איך מקימים גוף שגם נותן ערך לנשים שהן מובילות ומשפיעות וגם כזה שיכול להוביל, להשפיע ולהיות בחזית העולם החדש".
כשאת אומרת שנשים הן קודם כל אושיות הבריאות של המשפחה, למה בדיוק את מתכוונת?
"אנחנו הולכות לקופות החולים, מודדות את החום, בדרך כלל נשים עובדות במשרה מלאה ללא תמורה בטיפול בבן משפחה, זה יכול להיות ילד, הורה או בעל. כך או כך, כל אישה היא בעצם אושיה של בריאות המשפחה שלה. אז נשים נמצאות בחזית הבריאות של משפחתן, אך לא בחזית בתעשייה ובארגוני הבריאות. רק 4% מהסטארט־אפים בתחומי המדיקל מנוהלים בידי נשים, רק 19% מהדוברות בטד־מד הן נשים. ובמערכת הבריאות בישראל, רק שלושה מתוך כ־30 בתי חולים כלליים מנוהלים בידי נשים, ואף לא אחת מקופות החולים. במצב הזה, טבעי שצורכי הנשים יוחמצו לא אחת".
את ארגון "אושיה" היא הקימה לפני כשלוש שנים, ומאז הוא הולך וצובר תאוצה. מטרתו היא ליצור קהילה של נשים בכירות ומובילות מעולמות הרפואה ואורח החיים הבריא (וולנס), שתקדם השפעה על בריאות נשים ברמת הלאומית מול הממשל דרך כלי המדיניות הציבורית, וגם כדי לשמש כמעין מנוע תמיכה הדדי באושיות עצמן.
"כל החיים אנחנו דואגות לכולם, ושמות את עצמנו בסוף. 'אושיה' מסייעת לחברות להיטען ולשמור על הבריאות והאיזון בין העולמות בזמן שהן ממשיכות להצליח ולהשפיע".
עלה תאנה
חמו לוטם מספרת שעל אף עיסוקיה הרבים, מאז ומעולם היא הרגישה שהיא יזמית. "זה מה שמעניין אותי, להקים ארגונים שעושים טוב בעולם ולהיות שותפה בהם. מה שחשוב לי בשנים האחרונות הוא כמובן בתחום של הבריאות, וזה עוד היה לפני הקורונה. בתפיסה רחבה, בריאות היא לא רק היעדר מחלה אלא איכות חיים, אושר, שמחה, יצירתיות, משמעות. ארגון הבריאות העולמי אומר שבריאות הוא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית ולא רק היעדר מחלה. יש מספיק מחקרים שמראים שהשקעה בבריאות נשים מגבירה את הפריון והשגשוג של המדינות בטווח הארוך. זה הופך להיות הון חוזר".
משבר הקורונה העצים את הצורך בהנהגה נשית, או לכל הפחות בשיתוף פעולה במערך קבלת ההחלטות. בראש המערך אין נשים מלבד פרופ' סדצקי.
"הוכח שנשים טובות הרבה יותר בלנתב את המורכבות של הדברים ולחשוב בגמישות, וזה לא יכול להיות שלא יושבות נשים במנגנון קבלת ההחלטות, ואני לא מדברת על אישה אחת שישימו כעלה תאנה. פרופ' סדצקי היא נפלאה, היא יכולה הייתה להיות מנכ"לית משרד הבריאות או שרת הבריאות, אבל כשהיא אחת - היא עלה תאנה. כשאני אומרת 'עלה תאנה', זה לא כי היא לא אישה מדהימה. אבל את יודעת כמה פעמים אני הייתי עלה תאנה?"
חמו לוטם ישבה במועצה המייעצת לכלכלה של ראש הממשלה לפני שנים רבות, "הייתי האישה היחידה" היא מספרת. "הכוונה ב'עלה תאנה' היא שמשתיקים אותנו. כשהייתי מנסה לומר משהו היו מתחילים להתווכח איתי, לא שיש מישהו שיכול לסגור לי את הפה, אבל אני יודעת מה זה להיות עלה תאנה. אישה בצוות זה לא מספיק, הדרישה שלנו היא לפחות ייצוג של 40% של נשים".
בהקשר של ניהול משבר הקורונה אנחנו רואים סקרים ממדינות כמו פינלנד, גרמניה וניו זילנד, שבהן נשים מנהלות את המשבר הבריאותי בצורה אחרת לגמרי.
"קודם כל, אני מדברת על ייצוג שווה של נשות מקצוע, נשות רפואה ובריאות. אני לא מגיעה ממקום של פמיניסטית כרגע, ואין פה דרישה לשוויון זכויות, כמו למערך קבלת החלטות שיהיו טובות יותר עבור כולם, נשים וגברים כאחד. יחד אנחנו השלם שגדול מסך חלקיו. עם החלטות טובות יותר בזכות נשים, היו נמנעים משבר בתי האבות וההזנחה של מערכת הבריאות בגלל משבר הקורונה. אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור, אבל אפשר לעשות היום את השינוי ולהכניס ייצוג מקצועי של נשים".
וכמובן את כל הצרכים שלנו כנשים, שלא תמיד מקבלים תשומת לב במערכת גברית.
"את יודעת מה קורה לנשים שמפסיקים להן את טיפולי הפוריות? יש אינסוף צרכים ייחודיים של נשים, וכמו שאמרת, כבר יש הוכחה שמדינות שנשים מובילות אותן מצליחות יותר במשבר. אנחנו קוראים לייצוג שווה ולהקשבה אמיתית, הסיפור הוא מנהיגות משתפת וקשובה. זו לא מנהיגות סמכותית של העולם הישן - היררכית, משתיקה, כוחנית. זה הסיפור של הנשים פה. יש לכך ערך משקי. הסיפור של החשיבה והמורכבות אומר איך אני יוצרת ווין־ווין לטובת הפרט, לטובת המשק לטובת המועסקים, לטובת הנשים, הגברים והילדים, זו חשיבה מורכבת ואפשרית. כל הספרות המקצועית מצביעה על כך שעסקים שמתמקדים ביצירת ערך, ולא רק ביצירת רווח, מרוויחים הרבה יותר. אז אני בטוחה שזה נכון גם למדינות. לא רק שהיינו מסתכלות על הזוויות הנשיות המובנות מאליהן של אלימות במשפחה, טיפולי פוריות וזכויות של נשים הרות. אלא גם ההחלטות על כלל הציבור".
ארגון "אושיה" מורכב מחמישה בורדים שעוסקים בנושאים שונים בתחום היזמות, הבריאות והרווחה. בראשם עומדות, בין היתר, יהודית גל, שהייתה מנכ"לית מטרוניקס, תמי אלטרץ, לשעבר מנכ"לית של אבווי, ד"ר אסנת לב ציון, המנהלת של אסף הרופא, שרה טנקמן, מנכ"לית קרן בריאה, אור אשד ועוד רבות וטובות אחרות. לחמו לוטם חשוב להדגיש שזו לא רק היא, אלא מערך שלם של נשים בכירות ומקצועיות שדוחפות את המיזם הזה במסירות רבה קדימה.
אני מניחה שהציניקנים ישאלו איזו עזרה נשים בכירות צריכות?
"תתפלאי, אבל נשים מתקשות מאוד לבקש. ככל שהן מצליחות יותר, הן מתקשות יותר לבקש מכיוון ש"אנחנו לא צריכות כלום", כביכול. לכולן יש צרכים, ולתת ולקבל אלו שני צדדים של אותו המטבע. הטריגר במשבר הקורונה גרם לכולנו לחשוב במרץ ולהיות יצירתיות. אחת האושיות, רונית הרפז, זיהתה שבגלל הקורונה המון יזמיות נתקעות עם המיזמים המקסימים שלהן. כל המשקיעים עצרו את ההשקעות. תמי אלטרץ, מובילת אחד הבורדים, הציעה להוביל בורד חירום בחינם ליזמיות, וכך זה נפתח. זו מתודולוגיה שתורמת גם לחוסן. החלום שלי הוא שלכל אישה יהיה בורד חינם, כי זה מה שצריך להיות לנו".
מדברים על הפגיעה הקשה מאוד בנשים במשבר הנוכחי, בעיקר בפן הכלכלי.
"בזמן המשבר הבנו מהר מאוד שנשים נפגעות הרבה יותר. זה בלבל מאוד בהתחלה, כי דיברו על כך שאחוז הגברים המתים מהקורונה הוא גבוה יותר. אבל נשים מפוטרות יותר, הן צריכות לטפל בכל המשפחה, והפגיעה היא כרגיל שקופה. לקח זמן עד שזה התחיל להיות שיח מדובר בתקשורת, זה לא מידע ארגוני, ובגלל זה נוצר צורך בו. אנחנו חייבות לפעול באנרגיה. אני הפסקתי לישון כשהתחיל המשבר, היה צונאמי של רעיונות של 50 נשים אקטיביסטיות, ואני בתוך הסערה, ואז אמרתי: 'בואו נראה איך אפשר לבנות את זה'".
לאחרונה קמה קהילת חירום - "נשות עולם הבריאות" (אפשר למצוא אותה בפייסבוק ולהצטרף) - שבה חברות מאות נשים: רופאות, מנכ"ליות ארגונים ועמותות וכן חברות בקהילה שמבינות שצריך כוח דוחף כדי להיות חלק ממערך ההחלטות. בין היתר יש תוכנית של מנטוריות בתוך הבורדים של "אושיה" ומפגשים וירטואליים אחת לחמישה שבועות, שמתנהלים באותה מחויבות של בורד דירקטוריון. "את מבינה שגם חדשנות הייתה זורמת בקלות יותר אם היינו יוצרים צוותים מגוונים של נשות מקצוע בכירות מובילות, אפידמיולוגיות, מומחיות בחדשנות רפואית מומחיות בסיעוד, בסוציולוגיה ובמשפטים?"
ניפגש בכיכר
מחקר שפורסם ב"הארוורד ביזנס ריוויו" בדק 4.6 מיליון מיילים של בוגרי אוניברסיטה, במטרה לבחון פרמטרים שמצביעים על הצלחה. המחקר מצא שגברים ונשים כאחד זקוקים ל"קשרים חלשים". "את ואני למשל יצרנו קשר חלש כזה עכשיו", אומרת חמו לוטם, " אומנם הרשת הזאת היא חשובה, אבל נשים צריכות גם משהו נוסף. חדר בטוח משלהן, מקום שהן יכולות לשאול בו שאלות - מה מדיניות ההעסקה בארגון ואם יש אפשרות לפרוץ תקרת זכוכית. והחדר הזה הוא הבורד של 'אושיה', המרחב המוגן. לנשים יש צורך שונה מגברים. הצורך במקום מוגן מוכח מחקרית, ו'אושיה' מספקת אותו".
בשבוע שעבר עלה לרשת הקמפיין ויראלי "לשים אותן שם", הקורא לשלב לפחות 40% נשות מקצוע ורופאות מובילות בצוות של ראש הממשלה ובצוותי קובעי המדיניות השונים - כדי שההחלטות שיתקבלו יהיו טובות יותר ויראו מגוון זוויות. הקמפיין זכה למאות אלפי שיתופים, ולא רק בידי נשים. כמו כן נפתחה קהילת החירום, ומאות נשים הצטרפו בשבועות האחרונים, ובהן נשות מקצוע ומנהלות. "אם נשים יושבות בצומתי קבלת ההחלטות באופן חד־משמעי וגם כבר הוכח שמתקבלות החלטות טובות יותר, הן בהסכמי שלום והן בתוצאות עסקיות של דירקטוריונים. לא נשים נגד גברים, אלא נשים יחד עם הגברים. כי נשים רואות את פרטי הפרטים של היום־יום, של החינוך של הבריאות, והן עושות אינטגרציה טובה הרבה יותר לצרכים".
את מאמינה שאפשר לערוך שינוי מהיר?
"אנחנו במהפכה התעשייתית הרביעית, הכל יקרה מהר יותר, מנהיגים יבינו שאם נשים לא יהיו איתם בהחלטות, הם לא ייבחרו יותר. לכן אני בטוחה שנשפיע. לא ניתן שמשבר כזה ינוהל כך שוב".
האם בעינייך שינוי יכול לבוא מהשטח או שבסופו של דבר הוא תלוי רק במקבלי ההחלטות?
"אם אדם מודע לכך שהוא לא ייבחר בפעם הבאה כי מאות אלפי נשים מבינות שהן לא שותפות - זה בסוף יבוא מלמטה. הציבור משפיע. בזמנו פרס אמר משפט שאהבתי מאוד: הכיכרות חזקות מהמנהיגים, ובעידן הרשתות אני מסכימה עם זה מאוד. הכיכרות חזקות, והסיפור הוא להשמיע את קולנו".