עו"ד רוני בלנדהיים ברין, היועצת המשפטית של עמותת 'תהל' המסייעת לנשים חרדיות המתמודדות עם אלימות במשפחה, שוחחה הערב (שני) עם ענת דוידוב ב"איפה הכסף" ב-103FM על הקשיים שחוות הנשים החרדיות מאז פרוץ המגפה.
קודם כל, מה זו העמותה הזו?
"תהל זה מרכז סיוע שנמצא תחת קורת הגג של איגוד מרכזי הסיוע, אנו נותנים מענה לאוכלוסיה דתית וחרדית בכל הארץ".
דיברתי קודם על העלייה במספר התלונות על אלימות במשפחה. מה קורה במגזר החרדי?
"הגידול בהיקף בפגיעות מתבקש בעקבות ההתכנסות בבתים, עם הרבה פחות מרחב נשימה, בתנאים של לחץ, חשש כלכלי וקיומי לפעמים, וסיר הלחץ הזה, שנרקח בבית מיבא איתו התמודדויות לא פשוטות גם במשפחות מתפקדות, אבל בוודאי בבתים בהם החוסן הוא מלכתחילה לקוי ואנו רואים את התוצאות הקשות".
את יכולה להכניס אותנו קצת, כמובן מבלי להיכנס לפרטים, מה זה לחץ בבית, ממה נשים סובלות, מה רמת האלימות בתוך המשפחה? מדובר במשפחות ברוכות ילדים, זה לא פשוט.
"אני רוצה לעשות זום אין וחשוב לי לומר, אני רוצה להציג את המאפיינים הייחודיים עכשיו של בפגיעה בצל הקורונה באוכ' הדתית והחרדית אך אני לא טוענת חלילה שהפגיעה יותר חמורה אלא יכולה להיות קצת שונה. הנקודה הראשונה שאפשר להתייחס אליה נראית קצת טכנית אך מצאנו אותה מאוד משמעותית, אחד המאפיינים של החברה החרדית זה ריבוי נפשות במרחב קטן יחסית, צפיפות, ואתן דוגמה. בתקופת הסגר הראשון הייתה פנייה של אישה שסיפרה שבפעם הראשונה בעלה הרים עליה יד. היה מתח בבית, הייתה אלימות מילולית אך זה אף פעם לא הסלים לכדי אלימות פיזית והיא תיארה לנו שהוא למד במשך השנים לווסת את עצמו על ידי התאווררות כשהוא מרגיש מוצף, הוא היה יוצא לעבודה ולכולל, הילדים לא היו בבית וזה אפשר לו מרווח נשימה. בתקופת הסגר כל זה נלקח ממנו.
"אם נחכה רגע עם כל הלחצים מסביב, הכלכליים וכלי, כולם תקועים בדירה קטנה ואין לו לאן לברוח עם הכעס והתסכול אז הוא הוציא את זה עליה. זאת סיטואציה שהגיונית בכל חברה אבל תרכיבו על גבי הסיפור את העובדה שלזוג הזה יש 12 ילדים והם גרים בדירת שלושה חדרים, שני חדרי שינה, אין טלוויזיה ומחשב שעוזרים להעסיק את הילדים ולתת מנוחה להורים, צריך להבין שהמשפחות האלה מגדלות לפעמים יותר מעשרה ילדים בדירות קטנות של שניים-שלושה חדרים, הם בונים על היציאה לישיבות של הבנים הגדולים מה שלא קורה בסגר. האפשרות לקיים אורח חיים כזה יוצא מנקודת הנחה ש-12 ילדים לא גדלים כל הזמן יחד בבית".
יש עוד שאלה אחת. את מספרת על האישה שהרימה טלפון, זו בעיה. נשים חרדיות כלואות, לא תמיד יש להן אומץ, בדרך כלל אי להן כי מי יודע מה יקרה, הן פוחדות. איך קוראים לנשים להרים את הטלפון הזה לתהל או לעמותות אחרות שקיימות ונותנות הכל כדי לעזור לאישה?
"זו שאלה מצוינת וזו נקודה מאוד חשובה. אני יכולה לומר שברמה הפרטית, תהל תמיד, ובדגש בזמן הקורונה, השתדלה להיכנס ככל הניתן לערוצי הרדיו, לעלונים, דרך הרבנים, להגיע לציבור והעובדה היא שבסוף הגיעו פניות. יחד עם זאת, אני כן רוצה להזכיר את אותן נשים שאין ידה משגת לקבל את העזרה שלנו או בכלל של כל גוף".
נשים יקרות חרדיות, יש לנו קהל מאזינים דתי וחרדי, תני טלפון איך משיגים אתכם.
"אוקיי, מספר הטלפון שלנו הוא 02-6730002 ואנו קוראות לכל מי שזקוקה לנו להרים את הטלפון הזה, אנחנו כאן עבורכן".