השנה הודיע צה"ל, לראשונה בתולדותיו, כי יחל בשילוב לוחמות בכל התפקידים ובכל החטיבות בתהליך מדורג, איטי, ומבוקר – שיאפשר לנשים להשתלב ביחידות המובחרות ובחטיבות החי"ר. אלא שהמלחמות של 2022 שונות מהרבה מאלו שהיו בעבר, וכבר לא מתרכזות רק בשדה קרב ובירי מטנקים.
לא צריך ללכת מאות שנים לאחור, כדי להבין ששדה הקרב השתנה עם השנים וכעת – הוא בדרך לעבור למימד אחר – מימד הסייבר. במקביל, כלל הכלים המעורבים במלחמה עברו שינוי רבים, כאשר כיום הם הרבה יותר דיגיטליים מבעבר. על הפיתוחים והשדרוגים הללו חתומים בין היתר המשרתים ביחידות הטכונלוגיות של צה"ל – וגם כאן, הנשים כבר בחזית.
"אם הייתי צריכה ליצור אנלוגיה מסוימת בין העולם האזרחי לעולם הצבאי, אז הייתי מגדירה את ממר"ם כ'אמזון' של צה"ל", הסבירה אל"מ יעל גרוסמן, מפקדת ממר"ם בראיון מיוחד, "בדומה לאמזון, התפקיד שלנו בא לידי ביטוי בהגנה 'על כל המגרש', מבלי לפרט יותר מדי, ולצד ההגנה אנחנו גם מהווים 'הענן המוגן של צה"ל', מרכיב סופר משמעותי בפעילות".
"לצד אלו, אנחנו פועלים גם בתחום עולם המשתמשים בצבא, ומספקים להם סביבת עבודה דיגיטלית, בדומה לאפליקציות של גוגל ומיקרוסופט". עם זאת, היא הדגישה כי "החיים הם דבר מאוד דינמי והעולם הופך היברידי יותר ויותר. כיום, לצד התפקידים הללו, אנחנו מתעסקים גם בתהליכים ברמת סיווג נמוכה, דוגמת תהליכי הגיוס לצבא, וגם באזורים שאינם מסווגים".
אל"מ גרוסמן היא האישה הרביעית המפקדת על יחידת ממר"ם, ובמהלך החודשים הקרובים היא צפויה להיכנס לתפקיד מפקדת יחידת לוט"ם – ותהיה השנייה השנייה לשרת בו. "אני חושבת שלא היתה יחידה טכנולוגית הארדקור בצבא שהיו לה ארבע נשים מפקדות. אתה צריך להיות אדם מיוחד כדי להגיע ליחידה הזו ואין הבדל בין הגברים והנשים שמשרתים בה", סיפרה.
"כיום, ביחידת לוט"ם ישנם חמישה קצינים בדרגת אל"מ, כאשר ישנו רוב נשי מובהק (שלוש מתוך חמש). הייצוג המגדרי בממר"ם הולך ונהייה שוויוני יותר ויותר בכל הדרגות, ואנחנו עוסקות ועוסקים בכך", הבהירה.
לדבריה, כ-53 אחוזים מהחניכים בהכשרות הן חניכות, כ-47 אחוזים מהמשרתים ביחידה הן משרתות – ושליש מהקצינים הן קצינות. "אני גאה בנתונים הללו שמוכיחים כי הטכנולוגיה שייכת לכולם", ציינה, "המספרים האלה פשוט מדברים בעד עצמם".
מלחמות העתיד
ככל שהלחימה עוברת למרחב הדיגיטלי, כך גם משתנה בהתאם אופי הלחימה. מנקודת המבט של אל"מ גרוסמן בתחום הטכנולוגי, ככל שצה"ל הופך לארגון יותר דיגיטלי אז נושא ההגנה על הארגון והמידע הופך למשמעותי יותר ויותר.
"זה בעצם התפקיד המרכזי שלנו", היא מסבירה, "וירוס הקורונה ושינויים רבים נוספים שקרו ברחבי העולם, שממשיך להשתנות כל הזמן, מעלים את הצורך במציאת ויצירת פתרונות היברידיים שונים, מתוך אזורים מסווגים יותר ומסווגים פחות, ועלינו ליצר את הפתרונות לכך".
"אנחנו עוסקים בנושא הזה כיום ממגוון היבטים, בין אם מדובר בפיתוחים שונים שזקוקים להגנה ובין אם מדובר בכל נושא התפיסה שקשורה לתהליכים שניתן לעשות בצורה שונה", ציינה.
אל"מ גרוסמן מדגישה כי עולם ההגנה מתפתח בתוך ממר"ם, "תוך הלימה וחיכוך יומיומי עם ההתפתחויות הדיגיטליות בעולם האזרחי. הכל מתחיל בהיקף מצומצם ומתפתח בהדרגה ובצורה רלוונטית לאחר הלמידה. צה"ל לא יכול להישאר במקום ואנחנו נעים ביחד עם העולם למציאת פתרונות מוגנים".
בהמשך הריאיון, גרוסמן התייחסה לפעילות היחידה במהלך מבצע "עלות השחר" וב"שומר החומות". "גופי פיתוח התוכנה המבצעיים ביצעו לאורך ימי הלחימה כמות מטורפת של התאמות ושינויים, תוך הסתכלות על הצבא כארגון דיגיטלי. זו יכולת מדהימה", סיפרה, "בנוסף, הפעילות במבצע כללה גם לא מעט היבטים שנוגעים במידה רבה גם לעולמות ההגנה על האזרחים המתגוררים באזורי ההתראה, וליכולות נוספות שמימשנו".
היא הוסיפה: "זה פשוט אדיר שיש גם בהקשרים המבצעיים פלטפורמת ענן פרטית, איתנה ומלא בשירותים – וזה בעצם הסיפור של הדיגיטל והאופן בו הוא משנה את האופן שבו אנחנו פועלים".
לדבריה, ניתן להשתמש בפלטפורמה הזו לביצוע פעולות שונות, המיישמות פתרונות הגנה והתקפה. "ניתן לייצר באמצעותן התאמות תוך כדי אירועים מתגלגלים, דוגמת מבצע צבאי, כי יש דברים שנראים אחרת תוך כדי תנועה ואז ניתן לעשות את הכל בזמן אמת", אמרה.
"לפני מספר שנים לא היה דבר כזה בצבא – 'ענן פרטי' – ועבדנו על ההטמעה שלו קשה בשנתיים האחרונות. זו בשורה משמעותית, כי יכולנו לבצע בעזרתה התאמות שונות בהקשר מבצעי, במהלך המבצע האחרון. העולם שלנו מעניין, משתנה כל הזמן ומאתגר, ואנחנו פועלים כדי להגן על המרחב ועל כל רשת ופלטפורמה באשר היא", סיכמה.