זוהי השנה התשיעית שבה מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע (11 בפברואר) במטרה לעורר מודעות לנשים העוסקות בתחומים של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה או בקיצור – STEM. היות ועדיין לא הגענו לנקודה שבה אחוז הנשים בתחומים אלו שווה לאחוז הגברים, או אפילו מתקרב לכך, שוחחתי עם מספר נשים העוסקות במקצועות טכנולוגיים ממגוון חברות בישראל, אשר שיתפו במסלול הקריירה שלהן וסיפקו עצות – מתוך תקווה לעודד ולספק השראה לדור הבא של נערות ונשים אשר רוצות להיכנס לתחום ולהתפתח בו.
לנה הכהן, 39, ראש צוות QA בפורטינט
גדלתי בעיר קטנה מאוד ברוסיה והייתי "חנונית". הייתה לי מורה מעולה למתמטיקה ובגלל שאהבתי ללמוד והצלחתי לפתור את התרגילים בקלות, היא הייתה נותנת לי משימות מאתגרות ומתקדמות יותר מאשר לשאר הכיתה.
בגיל 19 עליתי לארץ. עשיתי תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה באוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל עסקים ומערכות מידע. חבר המליץ לי להתקבל לחברת צ׳ק פוינט לתפקיד בודקת תוכנה לאנשים ללא ניסיון. האמת, צחקתי ולא הבנתי מה לי ולתחום, אבל ניסיתי בכל זאת והתקבלתי. מהר מאוד הבנתי שמצאתי במה אני רוצה לעסוק בחיים. אני עובדת בתחום ההיי-טק כ-15 שנה ומעולם לא הרגשתי שהבחירה שלי הייתה שגויה. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה, זה מעניין, נותן לי סיפוק, משאיר אותי דרוכה ומאתגר.
זה נכון שאין הרבה נשים בתחום ולפעמים מצאתי את עצמי כאשה היחידה בישיבה, במשימה או בצוות, אבל אף פעם לא הרגשתי יחס שונה בגלל שאני אשה או בגלל שלא נולדתי כאן. אני אמא ל-3 ילדים ובחברת אבטחת הסייבר פורטינט שבה אני עובדת, יש לי את היכולת לאזן בין העבודה לחיים האישיים, מה שלא מתאפשר בהרבה מקצועות אחרים.
לנשים שנמצאות בתחילת הדרך או רק שוקלות להיכנס לתחום, אני ממליצה להעשיר את הידע, לקחת קורסים טכניים ספציפיים שרלוונטיים לתחום שאותו אתן רוצות ללמוד ולהתמקד בנושאים טכנולוגיים שמעניינים אתכן. והכי חשוב – להתחיל ולנסות. אל תחכו!
שני לויים (לוי), 33, מהנדסת תוכנה בכירה ברד האט
כבר בלימודים בתיכון במגמת טכנולוגיית מחשוב וגם בלימודי התואר להנדסת חשמל בשילוב מדעי המחשב באוניברסיטת ת"א, הרוב המובהק של חבריי ללימודים היה גברי, אבל זה לא עצר אותי מלהיכנס לעולם הזה ולהשתלב בו, כל הדרך עד לתפקיד הנוכחי שלי. התחלתי לעבוד ברד האט לפני קרוב ל-10 שנים כסטודנטית בתחום ה-IT, כמי שפותרת תקלות בחומרה ותוכנה ותמיד שאפתי להתקדם לפיתוח. קיבלתי הזדמנות להשתלב בחברה כסטודנטית בצוות פיתוח ומאז ועד היום אני גאה להיות חלק מרד האט והתרבות שלה בזכות עצמי ומי שאני.
כיום אני חלק מצוות המנהלות של קהילת 'באות', הקהילה הגדולה בישראל לנשים בתפקידי מחקר ופיתוח תוכנה ומובילה את מפגשי הנטוורקינג של הקהילה. בנוסף, אני מתנדבת בעמותת 'המקור' לקידום קוד פתוח.
הטיפ שלי לכל נערה ואשה שרוצה להשתלב בתחום הטכנולוגי הוא לשמור על מי שאת לאורך כל הדרך, להשתלב בקהילות חברתיות שייתנו לך כלים מקצועיים ולזכור שאת לא לבד – יש קהילה שלמה של נשים מוכשרות שיכולות ומוכנות לעזור לך להתחיל או לקדם קריירה בתחום.
אניה פרדמן, 40, מהנדסת תוכנה באלמה
עליתי לארץ בשנת 1999 במסגרת תוכנית הנוער נעל"ה. בתיכון בחרתי במסלול מחשבים. האהבה שלי כלפי מחשבים התחילה כבר כשהייתי ילדה קטנה. תמיד אהבתי לשחק במשחקי מחשב והתעניינתי בהם, אבל גם רציתי לעשות משהו מעבר. בגיל 14 נרשמתי לקורס של מבוא למחשבים והבנתי שאני ומחשבים זה משהו שנועד לקרות.
סיימתי תואר במדעי המחשב ומתמטיקה ונהניתי מכל רגע. הלימודים באו לי בקלות. מה שכן, היינו מעט בנות בלימודים, כ-7 בנות מתוך יותר מ-50 סטודנטים והיתרון היה שהמרצים דיי מהר הכירו את כולנו.
זה נכון שמספר הנשים בתחומי הטכנולוגיה הוא נמוך יותר מאשר הגברים, אבל פגשתי לא מעט מפתחות מעולות. לאורך ההיסטוריה יש הרבה שמות ידועים של נשים שתרומתן לתחום מאוד משמעותית, כמו גרייס הופר, מרגרט המילטון, מרי לי וודס ואחרות.
אחד האתגרים בתחום הוא שהעבודה דורשת השקעה של הרבה שעות, במיוחד בשנים הראשונות, כשאין הרבה ניסיון מעשי. כשאת מתחילה לפתח, העולם נעלם סביבך ואת לא שמה לב איך הזמן עובר. כיום אני מהנדסת תוכנה בחברת אלמה, מובילה עולמית בפתרונות רפואיים ואסתטיים מבוססי-אנרגיה. במסגרת תפקידי, אני אמונה על פיתוח מערכת לאיסוף נתונים של ביצועי מכשירי החברה.
לנערות ונשים שמתעניינות בתחום, אני אומרת – לכו על זה! נשים מאוד חסרות בתחום הזה. לנשים יש סבלנות ויכולת להקפיד על הדברים הקטנים. מניסיון אישי, אני יכולה להעיד שאפשר להשתלב בתחום, גם עם משפחה וילדים קטנים (אומרת כאמא גאה ל-3 ילדים). עולם התכנות הוא מאוד רחב. קיימים בו מגוון כיוונים וכל אחת יכולה למצוא נישה מעניינת שמתאימה לה.
טליה ליבוביץ', 50, ראש צוות DBA (בסיסי נתונים) בבזק בינלאומי
אפשר לומר שהתגלגלתי לעולם הטכנולוגי ולא היה משהו מכוון שעשיתי כדי לעסוק בו. בתיכון למדתי במגמה של כימיה ומתמטיקה. גם לאחר מכן, כשבחרתי ללמוד תואר, הלכתי לתחום של פסיכולוגיה וניהול כי חשבתי לעבוד בעולם של תרפיה עם בעלי חיים.
אני מאמינה שהמסלול הזה השתנה בעיקר כי עמוק בפנים תמיד הרגשתי שאני נמשכת יותר לתחום המדעי והטכנולוגי. תמיד נהניתי יותר לפתור תרגילים מאשר לכתוב חיבור וזה משהו שאי אפשר להתנגד לו.
אחרי השירות הצבאי עבדתי כגרפיקאית, הכרתי לקוחות, ביניהם גם מחלקת רווחה בבזק בינלאומי, עבורם הייתי עושה עבודות כעצמאית. במהלך העבודה הזו זכיתי לעצב מערכות – דבר שמאוד עניין אותי, אז החלטתי להתמקצע יותר וללמוד בניית אתרים. כשהצוות שעבדתי מולו בבזק בינלאומי שמע שאני לומדת את התחום, נפתחה לי הדלת לעבוד בחברה כחלק מצוות שמתמחה בניהול אתרים.
לאחר 4 שנים בתפקיד, במהלך פגישה עם צוות ה-DBA, הוצע לי לעבור תפקיד בחברה. ככה הגעתי לתפקיד שלי, בו אני עובדת כבר 12 שנים והתקדמתי להיות ראש צוות. לאחרונה נרשמתי גם לתואר שני בטכנולוגיות מידע.
בנוסף לעבודה שלי, זכיתי גם להיות מורה בהתנדבות בתחום הטכנולוגי לדור הצעיר ואם יש טיפ אחד שאני רוצה לומר לבנות הצעירות היום, זה – תעזו יותר, אף תפחדו. תחום הטכנולוגיה הוא לא כל כך מפחיד כמו שהוא נשמע והעתיד שלכן יכול להיות בדיוק כמו של הבנים. אתן לא פחות טובות מהם.