שלי יחימוביץ' במסר לשקד: "אני רוצה להיות שרת המשפטים"

אחת הנשים החשובות במערכת הבחירות הנוכחית היא שלי רחל יחימוביץ' - פוליטיקאית ישראלית, חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה המכהנת כראש האופוזיציה, ויושבת ראש הוועדה לביקורת המדינה. יחימוביץ' כיהנה בעבר כיושבת ראש מפלגת העבודה. טרם כניסתה לפוליטיקה עבדה כעיתונאית, סופרת ואשת רדיו וטלוויזיה.

יחימוביץ' נחשבה לעיתונאית דעתנית וביקורתית, שקידמה בתוכניותיה עמדות הקרובות ללבה. כך הרבתה לעסוק בנושאים כלכליים וחברתיים מנקודת מבט סוציאל-דמוקרטית, ובנושאים הנוגעים למעמד האישה, ויחד עם חברתה כרמלה מנשה העניקה לראשונה ובעקביות במה נרחבת לנשות "ארבע אמהות", עד ליציאת צה"ל מלבנון.

בשנת 2008 הוענק ליחימוביץ' אות אבירת איכות השלטון, מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, על פועלה כחברת כנסת. יחימוביץ' הגדירה עצמה לאורך השנים כפמיניסטית והיא חוקקה שורה ארוכה של חוקים למען קידום מעמד האישה.

את הגדרת את עצמך כפמיניסטית בעבר. במה זה בא לידי ביטוי?

"ממש לא בעבר, אני מגדירה את עצמי כפמיניסטית בכל יום ויום, זה מרכיב בסיסי בהשקפת העולם שלי ובעצם ההוויה שלי, גם ברמה הנפשית וגם ברמה הציבורית והפוליטית. מאבק עד שיושג שוויון בין נשים לגברים, הזדהות עמוקה והתייצבות לצד נשים, בעיקר חלשות ממני, שהן קורבנות של דיכוי מתמשך, עשייה יומיומית, חציבה בתודעה, וסולידריות עמוקה עם נשים אחרות".

מה החוק המשמעותי ביותר שקידמת למען נשים?

"כל החוקים שלי, 55 במספר, ולאו דווקא החוקים שלי שמכוונים ספציפית לנשים - הם חוקים שבראש ובראשונה מחזקים נשים כיוון שהם מייצרים חלוקת משאבים הוגנת והגנה על ציבורים חלשים. נשים לא מקבלות חלק שווה בעוגת המשאבים והזכויות, והחוקים שלי משרתים אותן. כמובן שלא מדובר רק בחקיקה אלא בקידום הנושא בכל מקום שבו אני נמצאת. דוגמא אחת מיני רבות: כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה ממשתי את הסמכות שלי להטיל על מבקר המדינה לבצע דו"ח ביקורת מקיף על יישומו ואכיפתו של החוק למניעת הטרדה מינית. הדו"ח יתפרסם בקרוב".

האם מפלגת העבודה מסיימת את דרכה לדעתך?

"ברור שלא. מפלגת העבודה היא חשובה וחיונית למדינת ישראל בנוף הפוליטי, אין עוד מפלגה שהיא גם ציונית, גם סוציאל דמוקרטית, גם שוחרת שלום, גם חרדה לביטחון המדינה וגם דמוקרטית. זו המפלגה שלי, ואני בטוחה לחלוטין שהיא תחלץ מהמשבר הזה כפי שנחלצה בעבר ממשברים חמורים יותר".

"לא. מפלגת העבודה היא המפלגה שלי".

נראה שנשים מאוד חזקות כיום בפוליטיקה. איילת שקד, מירי רגב, ציפי לבני, אורלי לוי-אבקסיס. האם הם נלחמות מספיק למען נשים?

"לצערי רוב השמות שמנית אינן חלק מהמאבק הפמיניסטי, למעט אורלי שהיא שותפה בכירה במאבק הזה. נכון ששקד סייעה לקדם חוקים כמו הפללת לקוחות של קורבנות זנות, אבל השינויים המבניים שהיא חוללה במערכת הם כאלה שמחזירים את האישה למטבח, לא פחות מזה, והופכים נשים שוב לקורבן של שמרנות אלימה. הדוגמה הקשה ביותר, כמובן, היא הפסיקה שאשה 'בוגדת' אינה זכאית לרכוש של עצמה וגבר בוגד הוא חסין. זו פסיקה נוסח ימי קדם שניתנה בידי שופט ששקד נאבקה למנות אותו, והתוצאה היא כל כך חמורה עד שאני מאמינה שבאיזשהו מקום, אם קיימת בה אונה של חרטה, היא מתחרטת על זה".

באיזה הישג פוליטי שלך את הכי גאה?

"אני גאה בכל חוק שחוקקתי, בכל מזימת רשע שסיכלתי, בכל סעיף דרקוני בחוק ההסדרים שמחקתי. אני גאה על כך שמעולם לא פחדתי להתייצב לטובת הציבור אל מול האנשים החזקים ביותר גם כשכולם סגדו להם, אני גאה בכך שהייתי חלק מהקמפיין לבחירתו של רובי ריבלין לנשיא, למרות שכל הסיעה שלי התנגדה לכך, והייתי בין אלה שהביאו לכהונתו של נשיא נפלא, אני גאה בכך שאין שר"פ בבתי החולים במידה רבה הודות למאבק שהובלתי נגד רפואה לעשירים בלבד בתוך כותלי בתי חולים ממשלתיים, אני גאה בחוק להגבלת שכר בכירים וליצירת זיקה בינו ובין שכר העובדים העניים, לרבות עובדי הקבלן, ואני גאה בעוד הרבה מאוד הישגים אחרים. אבל - בסופו של יום אני חשה את הסיפוק הכי גדול מהעובדה שהייתה לי השפעה עמוקה על השיח בישראל, שעד לפני קצת יותר מעשור היה נטול כל דיון חברתי וכלכלי והיום הוא משופע בזה".

האם הרגשת שהיו לך קשיים בדרך שנובעים מהיותך אישה? אם כן, האם הם עדיין קיימים?

"ברור. הרי אין אשה שלא נתקלת בהקטנה, הגחכה, הסגברה, התנשאות, הטרדות, ביטול, דיכוי של תכונות כמו כוח ומנהיגות, ועוד ועוד. עדיין, היה לי הרבה מאוד מזל. ניצלתי מההיבטים האלימים יותר של כל המנעד הזה, בורכתי בכמה כישורים שאפשרו לי תמיד להתפרנס בכבוד, ותמיד תמיד עשיתי מה שאהבתי ומה שהאמנתי בו. יש לי גם מזל גדול, ואולי גם קצת שכל, שנועם, אבא של הילדים שלי, הוא אבא מדהים והשותף הטוב ביותר שאפשר להעלות על הדעת במשימה הנהדרת והמאתגרת ביותר של להיות הורים טובים לילדים טובים. ויחד עם זה, העובדה שאני ונשים כמוני צלחנו את כל המכשולים ויש לנו השפעה ומידה של כוח, לא גורמת לי לשנייה אחת להתבלבל ולשכוח את אחיותיי שהיה להן פחות מזל ממני. הפמיניזם שלי הוא לא פמיניזם בורגני שמתעסק רק בקשיים של נשים באליטות, אלא פמיניזם שכל הזמן סופר ולוקח בחשבון נשים שמדוכאות דיכוי פיזי, חברתי וכלכלי, שלי היה המזל להינצל מהגורל שנכפה עליהן".

"לא. זו בחירה שלי. בפריימריז האחרונים לראשות המפלגה היו לי הסיכויים הגבוהים ביותר לנצח בפער גדול מול אחרים והבחירה שלי שלא להתמודד היתה בחירה מודעת. גם פוליטית וגם אישית. נכון שבפריימריז שקדמו להם, שבהם הרצוג ניצח אותי וקיבל לידיו את ראשות העבודה במקומי – זה היה קשה. תמיד משמח יותר לנצח, וטעמתי מזה וגם מזה. אבל תוך זמן מאוד מאוד קצר הרגשתי שבאופן אבסורדי דווקא כשליחת ציבור שאינה נשאבת בידי הפוליטיקה הפנימית של המפלגה, אני הרבה יותר אפקטיבית ויכולה לממש באופן הרבה יותר עמוק את האידאולוגיה שלי. אולי אאכזב כמה אנשים, אבל אין לי בעיה לומר לך בגלוי שאין לי תכניות להתמודד שוב לראשות המפלגה".

אז מה היית רוצה לעשות בפוליטיקה?

"שרת המשפטים. לשקם את החורבות שהשאירה שקד, ולהשתמש בכל הכלים שמעניקה הכהונה הזאת כדי שנחזור לממלכתיות ולנורמליות, לבלום חקיקה גזענית ופוגענית, לכבד את מוסדות שלטון החוק במקום להתעמר בהם, ולממש ערכים נאורים, סובלניים, שוויוניים, ציוניים וממלכתיים".

את לפעמים מתחרטת שעזבת את התקשורת?

"לא, למרות שמאוד מאוד אהבתי גם את מה שעשיתי בתקשורת, ולמרות שהרווחתי הרבה יותר כסף כטאלנט בחדשות ערוץ 2. אני אדם מאמין. לא במובן הדתי, אלא במובן שיש לי תפיסת עולם שהיא מרכיב מאוד דומיננטי במי שאני. ולכן יש בי הכרת תודה על כך שניתנה לי הזדמנות להיות במקום שבו העבודה שלי היא גם השליחות שלי."

את חושבת שהציבור הישראלי יכול לבחור אישה לראשות הממשלה כיום?

"כן, אני חושבת שעשינו כברת דרך משמעותית. אם היית שואלת אותי לפני שלוש שנים אולי הייתי אומרת לך שגולדה מאיר היתה אפיזודה שכרגע נראית חד פעמית, אבל יש שינוי בולט מאוד אפילו במפלגות החרדיות שתמכו כעת לראשונה בנשים בבחירות המוניציפאליות".

מה אישה צריכה להיות כדי להצליח בפוליטיקה?

"קודם כל להאמין במשהו. זה לא מקצוע טכני. תפיסת עולם, לאוו דווקא דומה לשלי, היא הבסיס. אחר כך להיות אדם מוצלח, חרוץ ומוכשר כמובן. ומשהו שהוא הכרחי ספציפית לנשים: לוותר על כל דחף להרגיע ולרצות מישהו, לא לפחד להרגיז, לא להתחנף, ולעשות את מה שאת מאמינה בו גם אם את חושבת שאת משלמת על זה מחירים כבדים. ראשית כי זה ראוי, שנית כי שוביניסטים שמסתייגים מנשים חזקות יסתייגו ממך בכל מקרה, ושלישית כי בסוף זה גם משתלם".