אנחנו חיים בעידן שאם מבחן התוצאה הוא הקובע, אז מערכות יחסים לאורך זמן הן לא בדיוק המעלה הגדולה ביותר של הדור הזה. בתל אביב זה בטוח מוקצן יותר, אבל גם הפריפריה כבר נדבקה במגפה הזו שנקראת חמישים אחוזי גירושין.
לאחרונה נחשפתי יותר ליותר לסיפורים על זוגות שבחרו באלטרנטיבה מתירנית יותר, הלוא היא מערכת יחסים פתוחה. מדובר על מערכת יחסים בה שני בני הזוג יכולים לנשנש פרטנרים מיניים אחרים ולחזור לשגרה השוחקת של הזוגיות. אל תבלבלו עם פוליאמוריה, שזה ריבוי נשים לאיזה ילד כאפות עם שיגעון גדלות.
לעניינו,מערכת יחסים פתוחה. תמחלו לי, אני מודעת לעובדה שזה מספק מענה לאי אילו מהאנשים, אבל מישהו עצר פעם לשאול מה המחיר? כי כידוע לכל דבר יש מחיר. נצא מנקודת הנחה שהאישה שותפה מלאה להחלטה ולרצון הזה, למרות שמשיחות שלי עם אלו שהסכימו, זה תמיד הגיע מהגבר. אבל מקבלת את העובדה שיש נשים פחות אובססיביות ממני.
נמשיך בכך שמעולם לא הבנתי למה במערכת יחסים, דבר כל כך רגיש מלכתחילה, בכלל צריכות להיכנס שיחות של השוואה לנשים אחרות. כי עם כל הפתיחות, רוב הנשים נוטות לקנאה. גם הלא אובססיביות. זה כבר סתם תסביך שלנו כנשים להיות תמיד לא מרוצות ממשהו. ומי מבטיח שלאחד הצדדים לא יתפתח רגש? היי, האקס המיתולוגי שלי גם ענד טבעת כזו כשהכרנו. היא ירדה מהר. וגם הסטטוס השתנה.
אם ממילא מערכת יחסים היא דבר מסובך כל כך, מה ההיגיון לסבך אותה עוד יותר? ומה עם כל הרווקות הקורבנות כאן בדרך? עוד כוכב אחד נשוי שחושב שבגלל שהוא בזוגיות מתירנית מינית הוא יכול להרשות לעצמו להציע לכל רווקה הצעות מיניות בוטות כאלו? אלו עוד הצדיקים. עוד לא הגענו בכלל לאלו שלא מציינים את הסטטוס ומוכרים לך אשליות של גן הפקאן וחיי נצח של אהבה עם כינויי חיבה דביקים.
ומה עם אלו שהנשים שלהן פשוט לא יודעות שהוא בזוגיות פתוחה? תקשיבו...להיות רווקה בתל אביב זה מסובך מספיק. עד שפיתחתי רדאר לנשואים עכשיו צריכה להוסיף תתי ז'אנרים?!