האישה שכיכבה בכותרות השבוע היא ממלאת מקום פרקליט המדינה החדשה, עו"ד אורלי בן ארי-גינזברג, שמונתה לתפקיד על ידי שר המשפטים, אמיר אוחנה. עם זאת, כרגע עתידה נראה כמו לוט בערפל, בגלל החלטת בג"צ שמטרפדת את המנוי. אנחנו מחכים לראות איך תסתיים הדרמה הזו, ובינתיים בוחנים את אשת השבוע שלנו, הפרקליטה שהחליפה את שי ניצן, באחת התקופות הסוערות בעולם המשפט הישראלי.
קראנו לשיחה את עו"ד אילן בומבך - העומד בראש "משרד עורכי הדין אילן בומבך ושות'", המתמחה בליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי, משפט מנהלי וצווארון לבן. בומבך כיהן כיושב ראש ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין (2003–2007).
לאיזה אקלים משפטי נכנסת בן ארי-גינזברג?
"לאור משבר האמון שסובלת ממנו הפרקליטות לאחרונה, ישראל זקוקה לפרקליטה עצמאית ונחושה, שתוכל להתעלם מרעשי הרקע ולבצע את תפקידה באופן מקצועי וקר רוח."
מה מכשיר את בן ארי לתפקיד הקריטי?
"למרות הגינויים שנשמעים מצד גורמים כאלה ואחרים, בן ארי גינזברג מכהנת כבר 28 שנים בפרקליטות בתפקידים שונים, והיא מצוידת בנסיון המתאים וביכולות הנדרשות למילוי התפקיד."
איזה ערך מוסף מביאה אישה לתפקיד?
"לדעתי מינוי אישה לתפקיד בכיר כפרקליטת המדינה מעביר מסר מבורך של ייצוג נשי הולם ואני מקווה שגם מחוץ למערכת המשפט ינהגו באופן דומה. מחקרים מראים שנשים מביאות עמן לתפקידים שהן ממלאות סל תכונות ייחודי, כגון גישה פרגמטית לפתרון סכסוכים, וראייה מערכתית שמאפשרת ספקטרום רחב יותר של פתרונות. במערכת המשפט, שעוסקת לרוב בפתרון סכסוכים, חשוב שיהיה תמהיל מאוזן בין נשים וגברים, ואיזון כזה יביא למערכת שלמה ויעילה יותר. בהקשר זה ראוי להתייחס לאיילת שקד כשרת המשפטים, שכהונתה אופיינה בפרגמטיות והובלת מהלכים משמעותיים במערכת המשפט הישראלי. מבלי להיכנס להיבטים הפוליטיים של פועלה של שקד, במהלך כהונתה, מערכת המשפט נוהלה ע"י נשים; השרה שקד בעצמה, נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות ואמי פלמור, שהייתה מנכ"לית משרד המשפטים. במהלך כהונת שקד, 54% אחוזים מהשופטים שמונו לכהונה בבתי המשפט השונים היו נשים, בהן גם נשיאה לביה"ד הארצי לעבודה".
יחד עם זאת, ציין בומבך כי "למרות הרוב הנשי בתפקידי השיפוט, ביחס של 51% נשים מול 49% גברים, מדובר ברוב בערכאות הנמוכות בלבד, ובבתי המשפט המחוזיים הנשים תופסות 44% בלבד מהתפקידים ובבית המשפט העליון, 27% אחוזים בלבד, וכיום רק 3 מתוך 15 שופטי ביהמ"ש העליון הן נשים. שופטות בית המשפט העליון בעבר כגון דליה דורנר, עדנה ארבל, מרים נאור ועוד רבות וטובות, נתנו במהלך כהונתן פסקי דין חשובים שתרמו לעיצוב ושיפור החברה הישראלית. על כן, יש לפעול לייצוג שווה של נשים גם בערכאות השיפוטיות הגבוהות ובוודאי שבביהמ"ש העליון. מעבר לחשיבות המקצועית שבמינוי נשים לתפקידי מפתח במערכת המשפט ובכלל, ישנה גם חשיבות בהיבט הפסיכולוגי; ילדות, נערות ונשים צעירות, שרואות נשים שמכהנות בתפקידים בכירים, תדענה שתקרת הזכוכית נופצה ואיננה, ושיש מקום שווה ומאוזן לשני המינים בתפקידים אלה".
מה האתגר המרכזי העומד בפני בן ארי במידה ואכן מינויה יאושר?
"לדעתי האתגר הגדול והמורכב ביותר שניצב בפני הפרקליטה הוא השבת אמון הציבור בפרקליטות שנפגע קשות בעקבות הכשלים שהיו לאחרונה בעבודתה, כגון אופן חקירתו של ניר חפץ, ששלל ממנו למעשה את רצונו החופשי, ודרך הגשת כתבי האישום כנגד רוה"מ. חלק גדול מהציבור סבור שהקביעה התקדימית לפיה סיקור תקשורתי חיובי הינו בבחינת שוחד בטעות יסודה. כמו כן, הפרקליטות, שמלווה את חקירות המשטרה בתיקי ראש הממשלה ומתבססת על תוצרי החקירות בהגשת כתבי האישום, חייבת לבדוק ולברר לעומק אם אכן היו כשלים ומעשים פסולים מצד חוקרי המשטרה בתיק, כגון תרגילי חקירה פסולים בחקירת עדי המדינה, כמו מקרה ניר חפץ, וכמו חיפוש חומרים, ללא צו, בטלפונים הניידים של יועצי התקשורת של ראש הממשלה. תפקידה של הפרקליטות לוודא שהיא עושה שימוש בתוצרי חקירה שהתקבלו באמצעים חוקיים וכשרים, בכל תיק אשר יהיה".
"דבר נוסף שמעיב לאחרונה על פעילותה של הפרקליטות ולא מוסיף לאמון הציבור בה", המשיך בומבך "הוא עניין הדלפות חומרים מתוך חקירות משטרה ע"י גורמים בפרקליטות. למרות שעלו טענות להדלפות מחומרי החקירה בתיקי רוה"מ, אשים את הזרקור דווקא על טענות שעלו ביחס להדלפות מחומרי חקירת רצח מיכל סלה ז"ל, שעקבותיהם הובילו לכאורה לגורמים בפרקליטות. הדלפות שיצאו לתקשורת חשפו חלק מהאופן המזעזע שבו נרצחה סלה (שלא היה גלוי לציבור) ואף קטעים מחקירת קרובי משפחתה. מדובר במקרה רצח מזעזע וקשה והדלפת המידע שקשור בחקירתו רק מוסיף על כאב המשפחה".
בומבך טען כי "גם בנושא זה הפרקליטות צריכה לבצע בדק בית וככל שיתברר שההדלפות יצאו ממנה, להוקיע את התופעה המבישה הזו מהשורש. נראה שבנסיבות הקיימות ובהלך הרוח הציבורי שנוצר, האתגר ה"בוער" שעומד בפתחה של הפרקליטות הוא חיזוק אמון הציבור בה. לשם כך, פרקליטת המדינה צריכה להיות עצמאית ככל הניתן, להתעלם מקולות פוליטיים שנשמעים מכל עבר, ולהתייחס לתיקי רוה"מ באופן הנקי והאובייקטיבי ביותר. כמו כן, פרקליטת המדינה צריכה לעודד ביקורת פנימית ולהיות ערה לליקויים ו/או לכשלים שמתגלים במהלך פעילות הפרקליטות. גוף חשוב ורגיש כפרקליטות המדינה חייב לפשפש לעתים קרובות בציציותיו ולוודא שהוא מתנהל כראוי".
מדוע בן ארי נבחרה לדעתך?
"אני סבור ששר המשפטים בחר את בן ארי גינזברג משיקולים רלוונטיים ובחן היטב את היכולות הניהוליות והמקצועיות שלה לפני ולפנים. השר מעיד כי שורה של בכירים במערכת המשפט, וגם פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, הרעיפו שבחים על בן ארי גינזברג, וציינו לטובה את כישוריה, יכולותיה וניסיונה הרב".
מה צפוי לבן ארי במידה ותכהן בתפקיד?
"ראשית, אני מקווה שעם כניסתה של הפרקליטה לתפקיד, רעשי הרקע וההתגוששות הפוליטית שנוצרו סביב המינוי שלה יפסקו, ויינתן לה מרווח הנשימה הדרוש לביצוע התפקיד. שנית, לאור הניסיון הרב שהיא מביאה עמה, אני חושב שהיא בהחלט יכולה להצליח בתפקיד ולהוכיח שהמינוי שלה היה ראוי". ולנו לא נותר אלא לחכות עשרה ימים וללמוד מה יעלה בגורל המנוי המשפטי הבכיר במדינה.