חג שבועות הוא אחד משלושת הרגלים, אבל לגמרי ייחודי. שלא כמו פסח וסוכות, שהתאריך שבו הם נחגגים מצוין בתורה, המועד של שבועות אינו מוזכר בלוח השנה היהודי. מועדו של החג נקבע בתלמוד על ידי התנאים, לאחר ויכוחים ודיונים (בבלי, מסכת שבת פו־פח). בכתובים גם אין אזכור לכך שבשבועות ניתנה התורה לעם ישראל.
לחג המציין את האירוע הכי מכונן של עם ישראל - מעמד הר סיני וקבלת התורה - אין מצוות מעשיות, לא עשין ולא לאוין, כמו אכילת מצות בפסח או ארבעת המינים בסוכות. אין מגבלות או איסורים מיוחדים, מלבד איסור מלאכה שנוקטים אותו בכל חג ויום טוב. מצד שני, שבועות עשיר במנהגים, ובהם אכילת מאכלי חלב וקישוט בית הכנסת בעלים וצמחים. בהשוואה לחגים האחרים, יש לשבועות מקום צנוע בספרות ההלכתית. סימן אחד קצר בשולחן ערוך, שנכלל בכלל בהלכות פסח.
הייחודיות הזו של החג היא למעשה מסר לחשיבותו ולעוצמתו. אירוע יסודי, בסיסי, שורשי, כמו מתן תורה, אינו זקוק למצוות מיוחדות. הוא לא צריך איסורים, ולא מבקש הוכחות או תיעוד מיוחדים. קבלת התורה איננה כרוכה בזמן. זהו אירוע שלתחולתו אין מגבלות. היא קיימת, מעשית ומחייבת, בכל עת ובכל שעה. כדברי הפסוק "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". כל אזכור של תאריך, ציון של יום והטלת מצווה או איסור, היו מגבילים ומצמצמים את גדולתו הרוחנית של חג מתן תורה.
התורה ניתנה בהר סיני, במדבר. לא במקום בנוי ומיושב. בשטח הפקר. גם במיקום הגיאוגרפי יש מסר: הנגישות לתורה היא חופשית, היא ברשותו של כל יהודי ויהודייה. ההתקרבות לתורה היא נחלתו של כל אדם.
# # #
שבועות נקרא חג מתן תורה. לא קבלת תורה. התורה ניתנה מלכתחילה והוענקה כמתנה לכל אחד. היא של כולם. צריך רק לרצות לקחת חלק מהנכס הרוחני האדיר הזה.
פלוגתא מתועדת בספרי חסידות בין שני ענקי תנועת החסידות בהקשר למינוח מתן וקבלה. רבי מנחם מנדל שניאורסון, הידוע כרבי מקוצק, אמר כי שבועות נקרא "מתן תורה", כי מתנה מיועדת לכל אחד. קבלת התורה היא עניין בפני עצמו, דבר התלוי במקבל, ברצון שלו, במחויבות, ביכולות שלו לקיים את מה שלמד.
עם הפירוש החריף הזה התמודד רבי יהודה לייב אלטר, האדמו"ר השני לשושלת חסידות גור. הרב אלטר חיבר את מתן תורה וקבלת התורה למושג אחד, רעיון שהאדם משיג בשכלו ומקיים במעשה. לדבריו, גם קבלת התורה נמצאת בהישג של כל אדם. התורה היא מתנה שכרוכה בקבלה. "התורה נקראת עץ חיים, וכמו שאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה, כמו כן התורה מחדשת פירותיה בכל שנה.
כמו כן בכל חג שבועות, זמן מתן תורתנו, מקבלין בני ישראל חלק התורה המתחדשת", כתב הרב אלטר. "מלבד מה שנתן ה' יתברך התורה, נתן גם כן כוח והכנה בנפשות ישראל להיות מקבלים התורה".
מכל מה שנאמר על שבועות בתלמוד, בספרי אחרונים ובספרי החסידות, עולה באופן ברור שהמשמעות של החג שהוא יום טוב שמיועד לכל. זהו חג שנעים ונוח להזדהות עמו. זה נכון גם ליהודי וליהודייה שאינם שומרי מצוות ואינם מקפידים על אורח חיים דתי.
כל מה שצריך כדי להרגיש את התחושה הרוחנית הצפונה בחג השבועות, גם בלי ללכת לבית הכנסת, זה להתנתק מהשגרה, לכבות את המחשב ואת הסמארטפון, להתמכר לשעה של שלווה נפשית והתפייסות עצמית. אם מישהו או מישהי מחפשים בכל זאת ביטוי מיוחד לציון היום, פרוסת עוגת גבינה טעימה תעשה את העבודה.
[email protected]