50. לינוי אשרם, לונה צ'מטאי סלפטר - ספורטאיות ישראליות בכירות, ישתתפו באולימפיאדת טוקיו 2021
2020 הייתה אמורה להיות השנה שלהן. הן לינוי אשרם והן לונה צ'מטאי סלפטר היו אמורות לשוב מאולימפיאדת טוקיו 2020 עטורות מדליות אולימפיות בענפי ספורט פופולריים, לראשונה בהיסטוריה של הספורט הישראלי (עד כה השיגה ישראל מדליות רק בתחומי הג'ודו וענפי השיט השונים). אך כשפרצה המגיפה והאולימפיאדה נדחתה, הבינו השתיים כי לקראת זו שתתקיים (ככל הנראה) בקיץ הקרוב, לא רק הכושר הספורטיבי הוא שיקבע, אלא בעיקר היכולת המנטלית. אשרם נראית מוכנה: אפילו במהלך שנת הקורונה היא השיגה מדליות באליפות אירופה ושמרה על מעמדה המחייב כישראלית שיש ממנה הכי הרבה ציפיות לקראת האולימפיאדה. מחוץ למזרן ההתעמלות האומנותית היא המשיכה לככב בקמפיינים.
אשרם סומנה עוד בגיל צעיר כספורטאית מבטיחה, ואילו הסיפור של צ'מטאי סלפטר הוא מעין סיפור סינדרלה: אצנית ילידת קניה שעלתה ארצה, נישאה למאמנה דן סלפטר והדהימה את עולם האתלטיקה כשזכתה בתואר אלופת אירופה בריצת 10,000 מטר. צ'מטאי השתתפה גם בריצה לחצי המרחק, אבל החמיצה את המדליה בעקבות אי הבנה (הפסיקה לרוץ הקפה אחת לפני האחרונה). מאז השיגה תוצאות מצוינות גם בריצת המרתון, ובשנה שעברה היו לא מעט שהימרו על כך שהיא תהיה הישראלית הראשונה אי פעם להשיג מדליה אולימפית בענף הספורט שנחשב לפופולרי ביותר בין הענפים האולימפיים - אתלטיקה קלה.
גם התקוות של צ'מטאי סלפטר אופסנו למשך שנה, שבמהלכה כמעט שלא התקיימו תחרויות אתלטיקה, כך שלא נותר אלא לקוות כי השנה שחלפה לא פגמה בכושר המצוין שבו הייתה בשנה שעברה.
49. נועה קירל, עדן בן זקן - הזמרות הפופולריות בישראל
הקריירה של עדן בן זקן ייצגה את ימי השיא של הטלוויזיה: עד לפני עשור או שניים עברה הדרך אל הכוכבות בלהקה צבאית, בחוזה הקלטה ובהופעות - מצוותא ועד לקיסריה. ואילו בן זקן ייצגה דור חדש. הנערה האלמונית מקריית שמונה, שלהופעת הבכורה שלה באודישן לריאליטי הזמר לבשה אוברול מנומר והכריזה בגאווה כי עלה 30 שקל, הפכה למנצחת הגדולה של העונה (מי בכלל זוכר שסיימה רק במקום השני?) - והשאר הוא כמעט היסטוריה. הקריירה של בן זקן נסקה מעלה, אך כמו רוב חבריה לענף היא ספגה בשנה האחרונה מכה קשה עם ביטול הופעות ואירועים בשל הקורונה. בחודש מאי 2020 הפכה בן זקן לאמא. ברמה המקצועית היא זכתה השנה לפרסום בעיקר בזכות הדואט ששרה בדצמבר האחרון עם בנימין נתניהו ("יש בי אהבה" של אריק אינשטיין).
נועה קירל הדגימה השנה את יתרונות העובדה שהיא שייכת לדור חדש ואחר של מוזיקאים־כוכבים. כמי שעיקר החשיפה שלה הוא ברשתות החברתיות, הצליחה קירל לשמור על מעמדה - ואולי אף להעצים אותו - חרף הקורונה. הגיוס לצה"ל, הזוגיות עם יהונתן מרגי ועוד, כולם כיכבו בסטורי, המרחב שהפך חשוב עוד יותר בימים שבהם אין אירועים או הופעות. בין לבין התראיינה קירל כמעט בכל פלטפורמה אפשרית, והפגינה בעיקר את העובדה שאינה רק מכונת יח"צ משומנת, אלא כוכבת נוער שהופכת לאישה צעירה שיש לה מה לומר. השבוע התבשרנו שהיא צפויה אף לככב בסרט הוליוודי.
משעשע, אבל הרגע שנזכור מקירל יותר מכל בשנה האחרונה הוא הופעתה המשותפת עם ראש הממשלה נתניהו בקליפ ברכה לשנה החדשה. מובן שגם במקרה שלה הרשת מיהרה לגעוש, במיוחד כשהתברר כי קירל, חיילת בשירות סדיר, קיבלה אישור ממפקדיה להופעה שעשויה להיתפס כפוליטית. גם במקרה שלה, כמו בזה של בן זקן, הפופולריות הרבה שלה לא נפגעה כתוצאה מהסערה.
48. שירה האס - שחקנית, הייתה מועמדת לאמי ולגלובוס הזהב
אל הקסם של שירה האס נחשף קהל הצופים בישראל באיחור. אל תטעו, האס לא הייתה אנונימית לפני 2020, ממש לא. עוד כנערה היא שיחקה בהצגה "גטו", ובהמשך בלא מעט סרטים וסדרות - מסדרות ילדים ונוער ועד להפקות בינלאומיות. עם זאת, נדמה שאיש, כולל האס עצמה, לא היה מוכן להצלחה הבינלאומית שהגיעה בעקבות הסדרה "המורדת", הפקה אמריקאית־גרמנית המגוללת את סיפורה של אישה חרדית צעירה שמבקשת לפרוץ את חומות הקהילה הסוגרות עליה. הסדרה, שזכתה להצלחה גדולה בנטפליקס והייתה ללהיט בינלאומי בימי הקורונה, הפכה את האס לכוכבת ואף למועמדת לפרסי האמי וגלובוס הזהב בתפקיד השחקנית הראשית.
בפרסים היוקרתיים שאליהם הייתה מועמדת היא אומנם לא זכתה, אבל בכל הקשור להאס, סביר להניח שזו רק תחילת הדרך. ואם כך נראית שנת הפריצה שלה, כנראה נזכה לראות אותה בקרוב משתתפת בהפקות הוליוודיות נוצצות שישדרגו את מעמדה מהפתעה ישראלית לכוכבת בינלאומית.
47. יונה לייבזון, הילה קורח - נשות טלוויזיה
התקשורת הישראלית משופעת בייצוג נשי: נשים מגישות את רוב מהדורות החדשות המרכזיות (דני קושמרו ואודי סגל הם הגברים היחידים בתפקיד), הן כתבות בכירות בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה והחינוך (אם כי עדיין אין מספיק נשים בתחום הצבאי־ביטחוני), ואפילו ערוץ הספורט כבר הפך לטריטוריה נשית. לכן היה קשה מאוד לבחור את הנשים המשפיעות ביותר על מהדורות החדשות שלנו. בחרנו להתמקד בשתיים, שגם אם לא פרצו ב־2020, הן בהחלט פרחו בה.
אל יונה לייבזון התוודעו רוב צופי הטלוויזיה כשהגישה עם עמליה דואק פינה משותפת. במשך הזמן למדנו להכיר אותה ולהגות את שמה כהלכה (בשורוק, ולא כמו הציפור), וכאשר מונתה לתפקיד הבכיר של נציגת חדשות 12 בארצות הברית, איש לא הרים גבה. 2020 הייתה השנה שלה: קורונה הכתה בארצות הברית, הסכמי שלום בין ישראל למדינות המפרץ נחתמו על מדשאת הבית הלבן, מערכת בחירות סוערת התנהלה ותומכי טראמפ חוללו מהומות. כל אלו היו רק חלק מהנושאים שבזכותם קנתה לעצמה מקום קבוע בכל מהדורת חדשות ותוכנית אקטואליה. השנה שהחלה עם נשיא חדש, שלו יחס מורכב לישראל, תספק לה כנראה עוד לא מעט אפשרויות להוכיח כי היא הופכת לעיתונאית הבכירה ביותר בקשת 12.
הילה קורח נודעה בעיקר כמי שמגישה את תוכנית הבוקר לצדו של אברי גלעד. אומנם היא חלק מהנוף הטלוויזיוני כבר הרבה שנים, אבל בשנה האחרונה היא לא רק עברה למשבצת הנחשקת של 19:00־20:00, אלא אף הצליחה להשיג אחוזי צפייה מצוינים, שקירבו מאוד את רשת למספרים של קשת. בעידן שבו רבים מהקולגות שלה מצטיינים באגרסיביות, קורח היא אי של נעימות ותבונה, אך אין לטעות בה - כשהיא מחליטה לרדת לעומקו של נושא, איש לא יוכל לה. ב־2021 היא צפויה להמשיך את דרכה לצמרת ולקבע את מעמדה כאחת מנשות החדשות המובילות של רשת 13.
46. רותי ברודו, אהובה תורג'מן - מסעדניות בכירות
אהובה תורג'מן התחילה את דרכה בעולם המסעדנות כעובדת זוטרה ברשת בתי הקפה "יטבתה בעיר". בתוך זמן קצר זיהו בעלי הרשת את יכולותיה, ותורג'מן התקדמה לתפקידי ניהול ברשת, עד שהתמנתה לתפקיד המנכ"לית. התחנה הבאה שלה הייתה ניהול בית קפה בבעלותה, אך הייתה זו רק אפיזודה קצרה שממנה המשיכה לרשת BBB. כיום הרשת מוכרת בכל הארץ, אך בשעתו היא מנתה ארבעה סניפים בלבד.
המבורגר, שהיה מזוהה עם תחום המזון המהיר, הפך למנה לגיטימית גם בתחום שנחשב "גורמה", ו־BBB צמחה בהתאם. הקבוצה, שכוללת גם את המותג הנגיש יותר "בורגרים" וכן את המותג העילי - רשת מוזס, שנרכשה בידי תורג'מן תמורת 35 מיליון שקלים (2017), מונה היום קרוב ל־100 סניפים. השנה האחרונה הייתה קשה לרשת, כמו לכל ענף המסעדנות, אך למזלה של תורג'מן, המוצר שלה הוא כזה שלא זקוק לאדפטציה מיוחדת כדי להתאים לשירותי המשלוחים ששגשגו בימי הקורונה. עובדה זו עזרה לרשת לשרוד את התקופה הקשה בציפייה ליום שאחרי.
רותי ברודו, מבעלי רשת M2R, מקבוצות המסעדנות הגדולות בישראל, נמצאת בתחום כבר יותר מ־26 שנה. עם מי שהיה בן זוגה - מתי ברודו - היא הקימה וניהלה את מסעדת "קופי בר". המסעדה הפכה מהר מאוד לחביבה על פודיז ישראלים שראו עולם וחיפשו חוויית הסעדה דומה גם בנוף המקומי, שתהיה מבוססת על אוכל מעודכן, חומרי גלם איכותיים וסטנדרטים חדשים של השקעה באירוח ובשירות. עם השנים נוספו ל"קופי בר" גם "הבראסרי" בכיכר רבין (שנסגר בעת הקורונה), "מלון מונטיפיורי", "רוטשילד 12" (שהפך ל"הרצל 16"), "דיסקו טוקיו" היפנית, "הדליקטסן" ורשת בייקרי. השניים האחרונים היו אלה שנשאו על גבם את הקבוצה כולה, שכמו כל ענף המסעדנות ספגה מהלומה בשל מגיפת הקורונה. ברודו, שהייתה מוכרת לפנים רק לברנז'ה, פרצה לתודעת הקהל עת שיתפה פעולה עם חיים כהן כשופטת בריאליטי הבישול MKR.
בעקבות החשיפה התוודע הציבור לסיפור חייה, לזוגיות המורכבת ברמה העסקית והאישית כאחת וכן לדבר מחלתה. ברודו מרבה להתראיין על מצב המסעדות בעת הקורונה, ואין ספק כי הדרך שבה תצא M2R, על שלוחותיה, מהמשבר תהיה אינדיקציה למצב הענף כולו ביום שאחרי הקורונה.
45. יפית גרינברג (ג' יפית) - אשת עסקים
עד לעידן השידור המסחרי בראשית שנות ה־90 היא הייתה מוכרת בענף הפרסום כבעלת טורי תוכן שיווקי, אך המעבר לטלוויזיה הכניס אותה לכל בית בישראל ואף זיכה אותה בשלל חיקויים - הן בתחום הפרסומי והן בתוכניות הסאטירה השונות. גרינברג הקפידה למנף את הצלחתה ולשלבה בעסקים אחרים. היא עומדת בראש חברת ג' יפית תקשורת, המאגדת כמה חברות בתחומי השיווק, הפרסום, קידום המכירות ויחסי הציבור. בשנת 2013 ניסתה לרכוש כ־30% ממניות ערוץ 10. לאחר שהעסקה לא הבשילה, פנתה לאפיק אחר ורכשה מקרן מרקסטון את רשת חנויות הספרים סטימצקי. כן השתלבה בענף הנדל"ן בתחום ייעוץ לקבוצות רכישה בתחום.
שנת 2020, שנת הקורונה, העמידה בחזית עסקיה את רשת סטימצקי. הרשת, שמלבד ספרים משווקת גם משחקי חשיבה, פזלים ועזרים משלימים אחרים, הפכה מקור בלתי נדלה לרכישת מוצרי פנאי עבור הורים שמחפשים אלטרנטיבה בתחום הפנאי לנוכח שפע ערוצי הטלוויזיה ומשחקי המחשב. מיצובה של סטימצקי לא רק כרשת ספרים אלא כמקור למוצרי פנאי מפתחים ומאתגרים, הועמד בחזית המותג והביא להצלחה מסחרית גדולה.
בקיץ 2020 נודע על הגדלת אחזקותיה של גרינברג ברשת גולף, במקביל למינוי בנה אייל גרינברג (שמכהן כמנכ"ל סטימצקי), למשנה ליו"ר הדירקטוריון בגולף, כך שייתכן שגרינברג מבקשת להרחיב את פעילות הקבוצה גם לאפיקים נוספים.
44. לימור בקר - מנכ"לית קרן המילטון ליין בישראל
לא אחת, כאשר נתקלים באנשים שמחזיקים תפקידים בגופים בינלאומיים, תוהים איך הם הצליחו להתברג לגוף כזה. במקרה של לימור בקר נדמה כי הדברים ברורים, שכן אף שהחברה היא בינלאומית, בקר היא זאת שיצרה את התפקיד שאותו היא ממלאת בהצלחה כבר יותר מ־15 שנה. בקר החליטה שהיא פונה לקרן המילטון - הקבוצה הגדולה בעולם לניהול השקעות בתחום הפרייבט אקוויטי - ומציעה לה לפתוח שלוחה בישראל. השאר הוא כמעט היסטוריה, שכן כיום מנהל הסניף הישראלי של הקרן השקעות במיליארדי דולרים.
בקר מעידה על עצמה שאת הכישורים שהפכו אותה לסיפור הצלחה עסקי רכשה בבית הוריה. אמה רות בקר, בת למשפחה שנמלטה מגרמניה לאחר ליל הבדולח והתיישבה בארצות הברית, עלתה לישראל לבדה בגיל 25. בקר, שגדלה בכפר שמריהו, סיפרה בכמה הזדמנויות על האירועים שבהם אירחה אמה מוזמנים מרחבי העולם. האירועים הללו שיפרו את כישורי השיחה שלה באנגלית וחידדו את יכולתה ללמוד אנשים ולתהות על קנקנם. זאת האחרונה משרתת אותה גם היום, כבוגרת, בשעה שהיא מחליטה להיכן לנתב את השקעות הקרן שבראשה היא עומדת. בקר היא בוגרת תואר ראשון במשפטים ובוגרת תואר שני בתוכנית קלוג־רקנאטי לניהול של אוניברסיטת תל אביב.
43. ד"ר אסתר לוצאטו - בעלת משרד פטנטים ופעילה למען תושבי הנגב
ד"ר אסתר לוצאטו נולדה וגדלה בבאר שבע, ונדמה שלמרות שורת ההישגים שיימנו להלן, זה מה שמעצב את פעילותה הציבורית, שלה היא מקדישה חלק גדול מזמנה וממרצה. לוצאטו היא כימאית ועורכת פטנטים ומנהלת־שותפה בפירמת לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים.
לוצאטו נולדה למשפחה ברוכת ילדים, ולאחר שירותה הצבאי החלה ללמוד באוניברסיטת בן־גוריון. את לימודיה מימנה כשעבדה באותה עת כמורה. את הרקע הזה היא תרגמה עם השנים לפעילות חברתית המתבטאת בשורה של תפקידים ציבוריים. לוצאטו היא מ"מ וסגנית ראש המועצה המקומית עומר, חברת הנהלת הוועד המנהל של אוניברסיטת בןž־גוריון בנגב ושל מכללת סמי שמעון בבאר שבע.
נוסף על כך היא משמשת כיו"ר עמותת יחדיו (מייסודה של קרן רש"י) לקידום והרחבת השירותים הניתנים על ידי המדינה לתושבי הדרום וכן יו"ר עמותת ישראל למען הנגב, המקדמת את העברת בסיסי צה"ל לדרום, לפי החלטת הממשלה בנושא. אפילו רשימה מכובדת זו היא חלקית, מאחר שלוצאטו מקפידה להקדיש לפחות מחצית מזמנה לפעילות התנדבותית למען הנגב ותושביו. פעילותה זו זיכתה אותה להכרה רשמית מצד מדינת ישראל, כאשר נבחרה בשנת 2006 להשיא משואה בערב יום העצמאות. לוצאטו היא גם כלת פרס באר שבע למצוינות בניהול.
42. חג'א עזיה - מנכ"לית ומייסדת מכללת אופק בכפר קאסם
ספק אם יש אנשים רבים לאורך ההיסטוריה שייסדו מוסדות חינוכיים בהיותם בוגרי שמונה שנות לימוד בלבד. נתון זה, כך נדמה, אוצר בתוכו את סיפור חייה של חג'א עזיה, המייסדת והעומדת בראש המכללה האקדמית אופק, המכשירה סטודנטים ערבים למקצועות חופשיים. המהפך הגדול של חייה, כך סיפרה בעבר, החל עם לידת בנה השני (מתוך ארבעה בנים), כשהייתה בת 20. הילד נולד עיוור (בחלוף כמה שנים ילדה בן עיוור נוסף), ועזיה החליטה שמשימת חייה תהיה לאפשר לו להשתלב בכבוד בלימודים ובשוק העבודה.
הדבר הראשון שעשתה היה להשיג עצמאות כלכלית. היא למדה לתפור, ובעזרת חקלאות זעירה הצליחה לחסוך סכום צנוע שאפשר לה לפתוח מתפרה ביתית. בד בבד נתנה לנשים בדואיות נוספות להשתמש בציוד ובניסיון שרכשה, במטרה לסייע גם להן להשיג עצמאות כלכלית, לא עניין של מה בכך במגזר כה שמרני. עם הצלחת המיזם עברה עזיה השתלמויות בכלים שונים מתחום הרשתות החברתיות כדי להעניק לחניכותיה לא רק מקצוע שימושי, אלא גם כלים שיקדמו את העסק הפרטי שלהן. כמי שנישאה בטרם מלאו לה 17, וכמי שהצליחה לגדל ילדים עם צרכים מיוחדים, עזיה תובעת מכל הבאים בשערי המוסד החינוכי שלה לראות בנסיבות חיים קשות אפשרות לצמיחה ולא מכשול.
41. אווה מדז'יבוז' - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה
אל תפקידה הנוכחי במגזר הציבורי הגיעה מדז'יבוז' לאחר שמילאה בהצלחה שורה של תפקידי ניהול בכירים בענף התקשורת בישראל. היא הייתה יו"ר הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה, מנכ"לית רדיו 102, סמנכ"לית שידורי קשת (קשת 12) ומנכ"לית "מעריב". בשנת 2014 מונתה לתפקיד יו"ר הרשות השנייה לשידורי רדיו וטלוויזיה, שבו כיהנה כשלוש שנים, ובמהלכן הובילה מהלכים לייצוג הולם לנשים בפאנלים השונים בתוכניות האקטואליה. בתחום הרגולטורי, היא הסדירה את רישיונו של ערוץ 10 (היום חלק מרשת 13) לתקופה של 15 שנים, מה שאפשר את המשך הישרדותו של הערוץ שהיה נתון בקשיים כלכליים גדולים.
בשנת 2017 מונתה בידי השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל למנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, ובמסגרתו פעלה רבות בתחום ההטרדות המיניות ועודדה נשים להתמודד על תפקידים ציבוריים. הקמפיין הוביל לשילוב משופר, גם אם לא מספק, של נשים בתפקידים בכירים בשלטון המקומי. בד בבד עם פעילותה זו, מדז'יבוז' היא גם דירקטורית בכמה חברות ממשלתיות כמו בנק הדואר, חברת נמלי ישראל ועוד.
