ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר אישרה היום (חמישי) את החוק לצמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה לנשים, במסגרת פרק ה' שבחוק ההסדרים. במסגרת הצעת החוק, יועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65, על פני 11 שנים.
קושניר אמר: "יחד עם השותפות שלי, שהתעקשו ובצדק להשמיע את קולן החשוב לאורך כל הדרך , חברות הכנסת: מיכל רוזין, ג'ידא רינאווי זועבי, אפרת רייטן, נעמה לזימי, אימן חטיב יאסין, נירה שפק וטטיאנה מזרסקי, גיבשנו מתווה שהוא תוצר של מחשבה רבה, שידאג לכל הנשים בחברה".
"תוחלת החיים בעולם ובישראל בפרט נמצאת במגמת עליה מתמדת, ורוב מדינות המערב התאימו עצמן כבר לפני שנים. רק במדינת ישראל הנושא נדחה פעם אחר פעם, ובמקום להתייחס להשלכות הקשות על דור העתיד, פוליטיקאים התייחסו למושבם בהווה", הוסיף.
"אי העלאת גיל פרישה משמעותה פנסיונריות עניות בעתיד. לכן לקחנו על עצמנו את הרפורמה החשובה הזאת, מתוך מחויבות לחברה והתמודדות עם אתגרים שקודמינו התנערו מהם במשך שנים. העלאת גיל הפרישה לנשים תמנע מנשים רבות לחיות בעוני, תשפר את שיעורי התעסוקה ותעלה את רמת החיים של כלל הציבור. ולצד זאת, תותאם לשכבות החלשות, שיקבלו מעטפת הגנה שלא תשאיר אף אישה מאחור", סיכם.
בתוך כך, במסגרת החוק שיכנס לתוקף בינואר 2022 הוחלט גם על הכפלת התוספת למענק העבודה, תוספת הכנסה שמשולמת על ידי רשות המיסים לשכירים ולעצמאים שהכנסתם נמוכה.
העלאת גיל הפרישה של נשים עשויה להשפיע לשלילה על נשים מבוגרות המבקשות להשתלב בשוק העבודה, על מנת להעמיד מענים ראויים לנשים אלה, קובע החוק, לצד צעדים נוספים, את הגדלת סכום מענק העבודה והרחבת טווח ההכנסה המזכה במענק, לנשים בגילאי 67-60.
סך העלות של הרחבת המענק כפי שאושרה בממשלה הייתה 130 מיליון שקלים, וההסכמה עם חברות הכנסת הכפילה את התקצוב לצעד זה והעמידה אותו על 260 מיליון שקלים.
כמו כן, הוחלט כי תוארך תקופת הזכאות המרבית לקבלת דמי אבטלה לנשים מעל גיל 60 ב-125 ימים מ-175 ימים ל-300 ימים, על מנת לאפשר לנשים להקדים את תקופת הפרישה שלהן מבלי להיפגע כלכלית.
עוד נקבע בסיכום עם חברות הכנסת כי אישה שנפלטת משוק העבודה לפני גיל 60, מגיל 57 ומעלה - תקבל לצד שבעה חודשי דמי אבטלה בדומה לכל אדם שנפלט משוק העבודה, עוד חמשיה חודשים נוספים בתקרה של עד ארבעת אלפים שקלים בחודש.
לצד זאת, במטרה לתת מענה לקבוצות אוכלוסייה נוספות שעלולות להיפגע, יינתן מענק מעבר להעלאת גיל הפרישה בסכום של עד ארבעת אלפים לנשים שאינן עובדות ואינן בחל"ת מיוזמתן, בין הגילאים 62 עד 62 ו-4 חודשים. לדרישת הוועדה נקבע כי המוסד לביטוח לאומי יזום פנייה לזכאיות, על מנת שימצו את זכותן, וכן כי הן יוכלו למצות אותו עד שנתיים לאחר שעמדו בתנאיו.
כמו כן, נקבעה הגדלת הדיסריגארד לנשים שמעל גיל פרישה מסכום של ששת אלפים שקלים כיום, לסכום של 7,750 שקלים. וכן על סיוע למקבלות הבטחת הכנסה, בגובה של 700 שקלים לחודש לתקופה של עד 18 חודשים עבור נשים שיגיעו לגיל 62 בשנים הקרובות.
בנוסף נקבע לדרישת הוועדה, כי נשים מעל גיל 62 שנדחתה להן הזכאות לקצבת הזקנה נוכח העלאת גיל הפרישה, יהיו זכאיות בארבע השנים הקרובות לחלק מההטבות הנלוות לקצבה: הנחה בחשמל, מים, תרופות, ארנונה ותחבורה. עוד נקבע לדרישת חברות הכנסת וחברי הוועדה בחוק כי במסגרת תקציב המדינה יוקצו בכל שנה 82.5 מיליון שקלים למימון הכשרות מקצועיות לנשים בגילאים 50 עד 67.
כמו כן, הוחלט כי לשם בקרה ומעקב בכל שנה החל משנת 2023 יוגש דוח לוועדת הכספים, הוועדה למעמד האישה והוועדה לשוויון מגדרי בכנסת, ובו יפורטו השפעת השינוי בגיל הפרישה על הכנסות נשים שגיל פרישתן נדחה, נתונים על השתתפותן של נשים אלה בשוק העבודה, הזדקקות של נשים אלה לגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי, וכן לעניין ביצוע הכשרות מקצועיות, והיקף השתתפותן נשים בשוק העבודה לאחר שהשתתפו בהכשרות, וכן יוגשו נתונים לגבי שינוי במדד העוני לעניין נשים בגילאים הרלוונטיים, ונתונים נוספים.
יצוין כי החוק יחול גם על עצמאיות, למעט פרק דמי האבטלה שאינו רלוונטי למגזר זה. במהלך הדיונים הוצג כי עלות סך הכלים מגיע לקרוב למיליארד שקלים, כאשר מאות מיליונים נגזרים מהשיפורים שנעשו בוועדת הכספים ובכנסת.
יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה בתגובה למתווה העלאת גיל הפרישה שאושר: "המתווה במתכונתו הנוכחית בעייתי ועלול לפגוע בנשים החלשות ביותר. אמנם המתווה הנוכחי משופר ביחס למתווה המקורי וצמצם חלק מהעיוותים אך ברור שיידרשו תיקונים נוספים במהלך השנים למהלך שבבסיסו הוא מהלך נכון, כדי למנוע פגיעה בנשים".
נעמת לקחה חלק פעיל בדיוני ועדת הכספים. עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת יעוץ וחקיקה בנעמת, שהשתתפה בדיוני ועדת הכספים, מסרה כי "אי אפשר להעביר רפורמה כל כך דרמטית בלי לתת מענה שלם לכל הנשים שייפגעו. הצלחנו לצמצם חלק מהעיוותים שהופיעו בהצעת החוק המקורית, אנו מתכוונות לעקוב אחר ביצוע המתווה והכלים המשלימים להתריע על יישום חסר של המתווה ולדרוש תיקונים מתאימים".
מנעמת הוסיפו כי לאורך כל הדרך דרשו שהעלאת גיל הפרישה תלוּוה בכלים משלימים מותאמים ומתוקצבים כראוי, באופן שייתן מענה לנשים הצפויות להיפגע מהמהלך, כל זאת בליווי מהלך הסרת חסמים וקידום אמיתי של השוויון המגדרי בשוק העבודה. "לצערנו זה לא קרה. אמנם המתווה שאושר בסופו של דבר הוא מתווה משופר ביחס למתווה המקורי, אך לא הוא לא מספק שכן דווקא הנשים המוחלשות ביותר צפויות להיפגע ממנו.
קצב העלאה שאושר מהיר מדי וגבוה מדי (עד גיל 65 במקום 64), אינו כולל מנגנוני פיקוח מספקים של הכנסת, אינו נותן מענה מספק לנשים שכבר נפלטו משוק העבודה ואין להן מקורות הכנסה נוספים למעט קצבת הזקנה הצפויה. כך גם ההתייחסות לנשים במקצועות שוחקים היא חלקית בלבד. כך למשל החוק אינו מפרט צעדים בנושא הכשרות מקצועיות ומלגות קיום אלא מפנה להחלטות ממשלה. אין בתיקון שום התייחסות או מענה לכשלים מבניים בשוק העבודה הפוגעים בנשים בכלל ובנשים מבוגרות בפרט".