ההחלטה להיחשף לא הייתה פשוטה לליאת שניידר, שפתחה כעת בקמפיין גיוס המונים, תחת השם "הכוח שלכם להגשים חלום" בפלטפורמת giveback.co.il על מנת לגייס 185 אלף שקלים ולהתחיל בתהליך פונדקאות. יעד הגיוס הוא 31 באוקטובר.
שניידר (41, עורכת בדסק החדשות של אתר מעריב) ובעלה דרור (38, מעצב גרפי, עובד בשירות לקוחות) הם הורים למאיה, בת 6 וחצי, ומתגוררים בגבעת עדה. "זו הייתה החלטה מורכבת בגלל החשיפה", היא מספרת. "מצד אחד, אני אדם נורא משתף, נורא מדבר ומספר על עצמי, אבל פתאום כשזה חשוף ברשת - זה נהיה יותר קשה. אבל הבנו שזה הסיכוי היחיד שלנו להגשים את הרצון לילד נוסף. זה משהו שתמיד היה בתכנון, אפילו על שלושה ילדים חשבנו, אבל אנחנו מציאותיים. חשיפה היא סוג של מחיר. אם אתה רוצה להשיג את התמיכה מהציבור, אתה חייב להיחשף וללכת עם זה עד הסוף. ברור שהיה לי קשה עם זה, אבל לא הייתה ברירה. אם אני רוצה להגיע לאנשים, הם צריכים לדעת מה עברתי, מה הסיפור מאחורי זה".
נרתמים לעניין
כשנה לאחר שנולדה בתם, אובחנה אצל שניידר מחלה אוטואימונית בשם גרנולומטוזיס עם פוליאנגיטיס, המוכרת גם בשם תסמונת וגנר. "המחלה פגעה אצלי בכלי הדם באף, בפה, בריאות ובכליות", היא מספרת.
"אחרי שאובחנתי, טופלתי בתרופה ביולוגית ובסטרואידים. זה עזר לבלום את המחלה ולמנוע התלקחות נוספת שלה, ובמשך שנתיים הכל היה בסדר. ואז לפני שנתיים הייתי שוב בהריון, הריון ספונטני שהסתיים אחרי שמונה שבועות, ויחד עם זה המחלה חזרה. שוב התחלתי בטיפולים בסטרואידים ובזריקות של תרופה כימותרפית שהייתי מקבלת כל שבוע. אחר כך הייתה התפרצות חמורה נוספת של המחלה, קיבלתי כימותרפיה בעירוי ואמרו לי שרוב הסיכויים שהתרופה תפגע בפוריות. בפברואר האחרון שוב חלה התפרצות של המחלה ואושפזתי. הייתי מורדמת ומונשמת ולאחר אשפוז ממושך ובעקבות טיפול אינטנסיבי, שכלל בין היתר מתן סטרואידים שהחלישו את השרירים, הייתי בשיקום כדי לחזור ללכת מחדש".
איך התמודדת עם ההבנה שהטיפולים עלולים לפגוע בפוריות?
"התחושה מאוד לא פשוטה. בנוסף לכל הטלטלה שעברתי בתקופה האחרונה, יש גם את העניין הזה. זה משהו שהיה לך ופתאום לקחו ממך. משהו שבעבר יכולתי, ופתאום אני כבר לא יכולה. זה מאוד קשה, זו בשורה שלא קל להתמודד איתה. אבל אנחנו מסתכלים על הצד החיובי, אומרים תודה שאני בחיים, מודים על הילדה שיש לנו, ויודעים שיש עוד דרכים שאפשר להרחיב באמצעותן את המשפחה. פונדקאות זו האופציה היחידה שיש לנו.
מאז התפרצות המחלה הייתה מחשבה על שאיבת ביציות, אבל לא הייתה אופציה, מפני שאת התרופה הכימותרפית הייתי צריכה לקבל באופן מיידי ולא הייתה הזדמנות לעשות שאיבה. האופציה היחידה הייתה הוצאת שחלה שעברתי בניתוח ושימורה, על מנת שבעתיד אולי יהיה אפשר להשתיל אותה חזרה ואולי זה ייצר ביציות. אבל זה לא יצא לפועל. הרופאים לא מוכנים להשתיל חזרה את השחלה בגלל כל מה שעברתי. זה גם הליך שלא תמיד מצליח, וגם מסוכן בשבילי להיות בהריון".
את מוכנה להתמודד עם המורכבות של תהליך הפונדקאות?
"אני אומרת תודה על מה שיש לי, על הילדה שנולדה לנו, אבל ילד אחד זה מעט מדי בשבילנו, תמיד רצינו יותר מילד אחד. גם הילדה שלנו נורא רוצה אח או אחות. לכל החברים שלה יש אחים. זה רצון שלנו ושל כל המשפחה. ילדה אחת, אפילו שהיא עולם ומלואו, זה לא מספיק עבורנו. תמיד חלמנו על יותר ילדים, וזה כמעט קרה, קשה לנו להשלים עם כך שנהיה רק שלושה".
את מאמינה שתצליחו להגיע ליעד הגיוס?
"פונדקאות עולה כ־300 אלף שקלים, ואת כל הכסף צריך לשלם בתחילת התהליך. אנחנו מבקשים להשיג חלק מהסכום הזה, חלק כבר יש לנו. הגיוס זה הכל או כלום. אם לא נגיע ליעד, אז גם לא נצליח לקבל מה שגייסנו עד עכשיו. יש לנו 25 ימים עד סיום הקמפיין, ואני מקווה שתהיה עוד היענות. אנחנו מאמינים שכן נצליח. יש המון אנשים טובים שרוצים לעזור ונרתמים לעניין. אני יודעת שאנשים אוהבים לעזור, להיות חלק ממשהו. מקווה שעם ישראל יפתח את לבו. אני מאמינה שנצליח בזכותם".
