אוסף ארכיון הסרטים ההיסטורי של ויצו נחשף בימים אלה לראשונה לציבור הרחב, ומונגש באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים במסגרת פרויקט הדיגיטציה להנגשה ושימור ההיסטוריה האודיו־ויזואלית של מדינת ישראל.
"הפרויקט נועד גם לכך שאנשים יזהו את עצמם בסרטים הללו ויחלו לשתף זאת ברשתות החברתיות בארץ ובעולם", אומרת לילי יודינסקי, תחקירנית ארכיונים ויזואליים ומנהלת ארכיון ויצו. "למשל, בת של מורים שלימדו בכפר הנוער ויצו הדסים, זיהתה את עצמה בסרט כשהיא בגיל 4. זה היה נורא מרגש".
כיצד החל תהליך העבודה?
"התחלתי לעבוד בארכיון בשנת 2021 וראיתי חדר קטן, אפלולי, עמוס בארגזים. באחד הארגזים היו סלילים של 16 מ"מ בתוך קופסאות פח עגולות עם ריח של חומץ. הבנתי שאם לא נעשה פעולת הצלה עכשיו, אז עוד רגע הם יאבדו לנצח. מיד התקשרתי למאיר רוסו, מנהל ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, שעוזר לארכיונים להציל אוספים באמצעות דיגיטציה.
"ידעתי גם שיש בארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג בירושלים סרטים היסטוריים נוספים של ויצו שהופקדו שם למשמרת. גיליתי שהסרטים צולמו ובוימו על ידי טובי אנשי המקצוע באותן השנים, ביניהם אדם גרינברג, זאב רב־נוף, מיכה שגריר, יורם גרוס, ניסים לאון ולזר דונר.
"אלה היו סרטי תדמית שממחישים את ההיסטוריה של תנועת ויצו מתחילת דרכה, שהחלה לפני 102 שנים. רוב הסרטים היו מושקעים מאוד ואפילו בצבע, מה שכמעט לא היה נהוג אז. הייתה נכונות מאוד גדולה להשקיע בסרטים האלה כדי לגייס תרומות. אבל למרות שלכאורה אלה היו סרטים למטרת תדמית, הם נעשו בסטנדרט דוקומנטרי מעולה ותמיד היה בהם סיפור מסגרת".
איך הגבת למה שגילית?
"הופתעתי מהיקף העשייה של ויצו, שבתחילת דרכה של המדינה ממש נכנסה לתחומים רבים, כגון רווחה, טיפול מינקות ועד זקנה, לימוד עברית, קליטת עלייה, חינוך ועוד. בתקופת הצנע ויצו אפילו נתנה כלים איך ליצור ארוחות נהדרות מכלום כסף, עשתה קורסים לכלכלת בית.
"אותי אישית ריגש במיוחד לראות את הדמויות של הנשים החזקות - מצד אחד המתנדבות של ויצו ומצד שני העולות החדשות - שהיו ממש עמלניות. גם הקולטות וגם הנקלטות היו חרוצות, עובדות, שילבו טיפול בילדים עם עבודה, משהו מאוד פמיניסטי. הן היו דמויות של וונדרוומן מבחינתי".
אוסף הארכיון ההיסטורי של ויצו הוקם בסיוע אניטה ויצחק פרידמן וקרן קיימת לישראל. כרגע מונגשים לקהל באתר ארכיון הסרטים הישראלי (jfc.org.il) ללא עלות 11 סרטים, ביניהם "משק הפועלות עיינות" (1936), "הזדמנות לחיים" (1950), "כפר הנוער הדסים" (שנות ה־50), "ויצו בשירות ישראל" (1960), "חופשה משונה" (שנות ה־60), "ויצו מסביב לשעון - 24 שעות בחיי ויצו" (1974), "ויצו במעגל החיים" (1985) ועוד.
הסרטים מביאים בין השאר תיעוד מהקמת מעונות היום הראשונים, מוסדות ויצו השונים - סניפי טיפת חלב, משקי הפועלות שהפכו בהמשך לכפרי נוער, גני הילדים, ההכשרות המקצועיות לנשים ועוד צילומים היסטוריים מפעילויות ויצו השונות שסללו את הדרך לשירותים החברתיים של היום.
"ריגש אותי מאוד לראות מעון של ויצו ברובע מנשייה ביפו מהסרט 'ויצו בשירות ישראל'. גם כי רואים שם ממש טוב את מנשייה בשנות ה־60 לפני שנהרס, וגם כי לא כולם יודעים שוויצו דאגה ודואגת גם לערבים, לדרוזים ולצ'רקסים", אומרת יודינסקי. "בסרט רואים אם ערבייה מיפו מביאה את הילד הקטן שלה למעון.
"בשנות ה־60 לא עשו סרטים שהנכיחו את האישה הערבייה, וגם לא תינוקות וילדים. בסרטים של ויצו נהיה להם מקום. כמו כן, בפעם הראשונה ראיתי סרט שמקדיש 30 דקות שלמות לקריית גת. באחד הסרטים רואים בית הבראה מאוד מיוחד, 'בית הויס', שבו אפשרו לאמהות ברוכות ילדים שבוע של נופש ופינוק, דבר שהן לא יכלו להרשות לעצמן".
"אני גאה מאוד בארכיון החדש והמפואר שלנו", אומרת גם יו"ר ויצו אניטה פרידמן. "מורשת ויצו היא חלק בלתי נפרד ופרק מרתק ומעורר התפעמות בהיסטוריה של מדינת ישראל. היה לנו חשוב מאוד ללקט את המוצגים השונים ולהנגיש אותם לציבור - גם למען דור החלוצות והמייסדות, וגם למען הדורות הבאים".
"האוסף הזה מספק לציבור הצצה לעשייתו ותרומתו החשובה של הארגון להקמת מדינת ישראל והשמעת קול ייחודי וברור בכל הנוגע לעשייה וקידום של נשים בישראל", מוסיף מנכ"ל סינמטק ירושלים, רוני מהדב־לוין. "ארכיון הסרטים הישראלי ממשיך במלאכת ההנגשה לציבור הרחב של חומרי ארכיון נדירים במטרה לשמר את ההיסטוריה האודיו־ויזואלית של מדינת ישראל".
התצלומים בכתבה הם צילומי מסך מתוך הסרטים באוסף ארכיון ויצו בשיתוף עם ארכיון הסרטים הישראלי, סינמטק ירושלים וארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג, ירושלים