אם יש דבר אחד טוב שאפשר להצביע עליו בתקופה האחרונה הוא הזרקור שתעשיית היין מפנה אל הצד הנשי שלה. זה מתחיל בנשות יין רבות שמאיישות תפקידים בכירים, ממשיך בנשים שעושות יין ובכאלה שמטפסות אל ראש הפירמידה בעולם שעד לא מזמן נחשב בעיקר גברי. כשמדברים על נשים ויין בדרך כלל מספרים על הכורמות, היינניות והסומלייריות (ועוד אספר לכן על קבוצה חדשה ומרגשת שקמה, בשבוע הבא). אבל בינתיים, יוזמה מקסימה של ליאת משען, מנהלת השיווק של יקב רקנאטי ומירב קרן לוי סמנכ"ל המכירות של היקב, שארגנו לקראת יום האישה, יום צילומים מיוחד של נשות יין כחלק מקמפיין רשת חדש: #משתבחת, שנועד להעמיד בפרונט את הנשים החזקות של התעשייה. הפעם לא מדובר בנשות היין שאנחנו מכירים, אלא בכאלה שנמצאות בתעשייה אבל בדרך כלל איש לא מכיר, למרות שהן שם כל הזמן מנהלות ובעלות חנויות יין רבות ברחבי הארץ. נשים שנמצאות ממש על רצפת המכירה, הכי קרוב לקהל.
יש חיים מחוץ לתל-אביב
בין הנשים שהגיעו להתאפר ולהצטלם (בקפסולות) בסשן הצילומים המיוחד, צדו את עיני בין היתר סמדר אוחיון מנהלת ובעלים של "הבית של פיסטוק" חנות יין בבית שמש, והילה בארי מזור הבעלים והמנהלת של "לה בוטה" בכפר סבא. אז פילחתי מהסט בקבוק של 'מרסלאן 2018' ובין טייק לטייק ניסיתי להבין איך זה עובד. לא רק להיות בעלת חנות יין אלא לעשות את זה מחוץ לתל אביב. מתברר שלא רק שיש חיים מחוץ לתל אביב, אלא גם קהל גדול ונאמן מאד לחנויות יין. "הענף הזה נמצא בצמיחה מאד גדולה" מספרת לי אוחיון כשאני תוהה אם בחנות בבית שמש יש קהל כמו אצל חנות היין של גרי אצלנו בשכונה. אז כן. יש ויש. גם אוחיון, שתתה כמוני בעיקר בירה ושנדי בילדות ובגיל 18 וודקה עד שגילתה את עולם היין ומאז נצמדת רק אליו. היא מנהלת את החנות יחד עם בן זוגה בעשור האחרון.
ניהול נשי: לא משהו שאפשר להסביר
בארי מזור, החלה לפני 11 שנים כשותפה בחנויות יין, והיא הבעלים והמנהלת היחידה של "לה בוטה" בשנה וחודשיים האחרונות, מצד אחד בתקופה הקשה ביותר של עולם המסחר אבל אפשר לומר שבתור הזהב של עולם היין. החנות שלה, כך היא מעידה, "כמו בית מרקחת למשקאות", וכשאני תוהה אם יש הבדל מניסיון העבר שלה בין ניהול נשי לגברי, היא מיד עונה שכן. "זה לא משהו שאפשר להסביר, ולא בטוח שדווקא זה מה שמייחד ניהול נשי אבל מעולם לא רבתי עם העובדים שלי ואנחנו כמו משפחה". מה שכן, השתיים מודות שזה עולם גברי, ולפעמים הן נתקלות בקונים ושותים שמעקמים את הפרצוף, לא שזה עוצר אותן או אף אחת אחרת.
שקט, מצטלמות
אחר כך גם אני הלכתי להתאפר ולהצטלם עם כוס יין אקראית, כי שלי נעלמה איפה שהוא בסט הצילומים. ואפילו לא הסתכלתי על עצמי במראה. תכלס, עם מיתוג כמו #משתבחת, מה זה משנה איך אני נראית, משנה איך אני מרגישה. והאמת? ההרגשה מה זה משתבחת.
