שקט. זה הדבר הראשון שמשך את תשומת הלב אתמול במחלקת היולדות בבית החולים איכילוב בתל אביב. בניגוד לצפוי, לא ניכרה שם המולה של הצוות הרפואי, ורק פה ושם נשמע בכי תינוקות. לכאורה זה היה עוד יום רגיל במחלקה, אבל לא אם תשאלו את חלק מהיולדות ששהו שם באותה עת, שכמה מהן עשו הכל על מנת להימנע מללדת ב־29 בפברואר. לעומתן, היו דווקא מי שקיוו ללדת במועד המיוחד.



"מלכתחילה צפיתי את התאריך וניסיתי להרים את הרגליים, ומה לא לעשות כדי שלא יצא, אבל כשהוא דחף ודחף אי אפשר היה להתנגד", סיפרה ענת שרם, רואת חשבון בת 34 מתל אביב, שילדה אתמול את בנה. "זה מבאס. הוא נולד חמישה ימים לפני הזמן ושלשום, ב־28 בפברואר, לא זזתי, לא הלכתי, אמרתי שלא אפעיל לחץ כדי שלא יזדרז, אבל הוא ידע מראש מתי הוא רוצה לצאת והוא קיבל את זה".



למה את מתבאסת?


"כי אין את התאריך הזה כל שנה, ואני חושבת שלילדים קטנים חשוב שיהיה תאריך. אבל אמרנו שנחגוג לילד מדי שנה ב־28 בפברואר וב־1 במרץ, ואז יהיו לו יומיים של יום הולדת, כך שהוא ירוויח. בשנה שבה יצוין 29 בפברואר נעשה חגיגה ממש גדולה ונדאג שיהיה מרוצה".



שרם חששה שבנה ייוולד בתאריך 29 בפברואר, לאחר שגם סבא של בעלה נולד באותו יום. "29 בפברואר הוא תאריך שפחות אוהבים אותו", אומרת גם אמו של בעלה, דליה, אבל מציינת שלאבא שלה ככל הנראה לא היה ממש אכפת מהייחודיות של התאריך. "אבא שלי מדור הפלמ"ח שלא אהב לחגוג, שלא יוציאו כסף, שלא יקנו מתנות ושלא יבלבלו לו את המוח", אומרת דליה.



"אנחנו מרוצים", אומר מצדו הבעל אורן. "הוא יצא בריא והלידה עברה בקלות, אשתי הייתה תותחית. היא אולי לא מרוצה מהתאריך, אבל היא מרוצה מהתוצאה ונחגוג לו פעמיים".



"בפעם הבאה אני לא אכוון לתאריכים בעייתיים - יום כיפור או בחופש הגדול, אני מכוונת למאי־יוני", מוסיפה שרם ומסתייגת: "אבל העיקר שהוא יצא והכל בסדר, תאריך זה פחות חשוב".



ענת שרם. צילום: אריאל בשור



"מיוחד מההתחלה”


התאריך 29 בפברואר, המכונה “יום הקפיצה” (leap year day), חל רק בשנה מעוברת לועזית ומופיע אחת לארבע שנים. מלבד השנה המעוברת לפי הלוח הגריגוריאני, חלה מדי כשלוש שנים שנה מעוברת לפי הלוח העברי, שבה נוסף ללוח השנה חודש אדר נוסף, כך שיש אדר א’ ואדר ב’. 2016 היא שנה מעוברת, כמו גם תשע”ו.



“אני מעדיפה שהלידה תתרחש ב־1 במרץ, שלא ליפול על התאריך הזה דווקא”, אומרת גם חגית בר־לב, בת 42 מתל אביב, שצפויה ללדת בפעם הרביעית, “אבל בחודש הזה יש עוד תאריך בעייתי - ל’ באדר א', שכל כמה שנים מופיע כי באדר רגיל אין ל’”.



חשבתם הרבה על התאריך?


“עלתה המחשבה, התלבטנו, זה לא בידיים שלנו אבל עדיף שזה לא יקרה עכשיו. הייתי אמורה ללדת כבר ובאתי לביקורת. נראה לי שזה לא יהיה היום, אבל אי אפשר לדעת”.



"מעדיפה שהלידה תתרחש ב־1 במרץ, שלא ליפול על התאריך הזה דווקא". חגית בר-לב. צילום: אריאל בשור
"מעדיפה שהלידה תתרחש ב־1 במרץ, שלא ליפול על התאריך הזה דווקא". חגית בר-לב. צילום: אריאל בשור



את מיטל נקש, בת 24 מתל אביב, שילדה אתמול בן בפעם השנייה, לא מעניין התאריך הלועזי, אלא דווקא העברי: בנה נולד בחודש אדר א’, שכאמור נוסף ללוח השנה העברי בשנה מעוברת. “גם הבן הראשון שלי נולד לפני שנתיים, בתשע”ד, שהייתה שנה מעוברת”, היא אומרת. לטענתה, משום ששני ילדיה נולדו בשנה מעוברת, זה חודש שמח במיוחד עבורה.



"התאריך הוא לא עד כדי כך אישיו, מקסימום חוגגים לפני", אומרת מצדה עינת קוסובר, בת 32 מכפר סירקין, הנמצאת בשבוע ה־41 להריונה. "זה תאריך, אין לזה באמת משמעות. זה לא שאני ארצה שהוא יחכה עוד קצת בבטן בגלל התאריך הזה".



מה שדווקא כן משמעותי עבור קוסובר הוא המזל של היילוד. "הילדה שלי היא מזל עקרב, על כל המשתמע מזה", היא אומרת. "זה אומר שהיא עקשנית בטירוף ודעתנית שזה סבבה, אבל לפעמים זה קשה, ופחדתי שייוולד לי עוד ילד עקשן. אבל עכשיו הצפי הוא כבר למזל דגים. זה הרבה יותר סולידי, מזל מאוזן, אז אני רגועה".



ליאת, בת 37, בהריון ראשון, חושבת דווקא שהתאריך לא בעייתי, “בעיני זו דרך מיוחדת להתחיל את החיים”, היא אומרת, “אבל אני לא אלד היום, הדברים לא מתקדמים לשם. במהלך ההריון צחקנו על זה שזה ילד שרוצה להיות מיוחד ושונה מההתחלה, אבל כנראה שהוא לא רוצה מספיק. אסור לשכוח שזה בסך הכל תאריך בסופו של דבר”.






"אלמנט פסיכולוגי”


גם צוות המיילדות בבית החולים איכילוב מסכים שאכן הזה נחשב שקט. “היום טיפה יותר רגוע”, אומרת אירנה טרייבס־לוי, מיילדת וראש צוות במיון יולדות, שעובדת כבר תשע שנים במחלקה. “יש אלמנט פסיכולוגי חזק שקשור ללידה, אני מאוד מאמינה בזה, אבל רק התחלנו את היום, הכל יכול להיות. מי שממש צריכות להגיע היום יגיעו, זה לא משהו שאפשר לדחות”.



יש תאריכים פופולריים במחלקה שנשים רוצות ללדת בהם?


“יש תאריכים מסוימים שאנחנו רואים יותר פניות בהם: 1 בינואר, 2 בפברואר, 3 במרץ. יותר מגיעות בהם, אבל לא בהכרח יותר יולדות”.



“אם יש תאריך יפה, אז הרבה נשים מגיעות ומבקשות זירוז”, אומרת יאנה רוזנברג, מיילדת העובדת במחלקה כבר 13 שנים.


“זה מצב שחוזר על עצמו כל ארבע שנים”, אומר גם ד”ר שרון מסלוביץ', מנהל מחלקת מיון נשים ויולדות. “הנשים מאוד מעוניינות להימנע מללדת בתאריך הזה. לידה זה לא דבר צפוי שאפשר לתכנן אותו, אלא בניתוח קיסרי מתוכנן מראש ובזירוז לידה. כשקובעים תור לניתוח ב־29 בפברואר, הרוב הגדול לא מוכן לתאריך הזה, ואלה שכן נקבע להן ניתוח לתאריך הזה באיזשהו שלב ביקשו להזיז את התאריך”.



"התאריך הוא לא עד כדי כך אישיו, מקסימום חוגגים לפני", עינת קוסובר. צילום: אריאל בשור
"התאריך הוא לא עד כדי כך אישיו, מקסימום חוגגים לפני", עינת קוסובר. צילום: אריאל בשור



אין בעיה לדחות או להקדים את הלידה?


“יש נשים שעוברות זירוז מניעתי, לא כי קרה משהו לעובר, אלא כי אנחנו רוצים למנוע משהו שיקרה בעתיד לעובר ופה אפשר להפעיל שיקול דעת. אנחנו זורמים עם הנשים שמבקשות לדחות ביום אחד, ויש לנו את זה לא אחת במחלקה. בשנה האחרונה כל הנשים שתוכננו ללדת בניתוח קיסרי ב־29 בפברואר ביטלו, חוץ מאישה אחת, שזו לידה שישית שלה. זו אישה דתייה שלא מתייחסת לתאריכים לועזיים, אז היא הייתה מוכנה. בדרך כלל יש לנו חמישה ניתוחים קיסריים בכל בוקר, והיום ארבעה בוטלו מתוכם. אם מדובר בעניין רפואי, אנחנו עומדים על שלנו, אבל אם לא אז אנחנו לגמרי זורמים. זה תאריך של ‘פעם ב...’ אז אנחנו לא מתעקשים על זה וגם הפעם לא התעקשנו. מצאנו לכולן מקום. 29 בפברואר הוא ללא ספק התאריך שהכי רוצים להימנע ממנו. עברתי בחדר הלידה שהוא עמוס לחלוטין בדרך כלל, היום הוא שקט, אבל אני לא יכול לייחס את זה דווקא לתאריך. עד כה היו 20 לידות, כמעט חצי מיום רגיל. זה לחלוטין רחוק מהממוצעים שלנו”.